ג'יימס מרטיין

ג'יימס מרטיין
James Edgar Martine
לידה	25 באוגוסט 1850; ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	26 בפברואר 1925 (בגיל 74); מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הילסייד
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חתימה
	4 במרץ 1911 – 3 במרץ 1917; (6 שנים)
	→ ג'ון קין ג'וזף פרילינגהייזן ←

ג'יימס אדגר מרטיין (באנגלית: James Edgar Martine‏; 25 באוגוסט 1850 – 26 בפברואר 1925) היה פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו ג'רזי בשנים 1911–1917.

ביוגרפיה

ראשית חייו

מרטיין נולד בניו יורק ב־25 באוגוסט 1850, לדניאל וו. מרטיין ואנה נהר מרטיין, ממוצא גרמני ואנגלי. בשנת 1863 נפטר אביו, והותיר את ניהול החווה המשפחתית הגדולה שבפליינפילד, ניו ג'רזי, בידיו של בנו ג'יימס. בנוסף לניהול החווה, החל מרטיין לעסוק בהצלחה בנדל"ן, כשמכר חלקים מהאדמות המשפחתיות לצורך פיתוח עירוני, עם התרחבותה ועיורה של פליינפילד.

מרטיין נבחר למועצת העיר פליינפילד, אך מעבר לכך היה מועמד תדיר – ולא מוצלח – לתפקידים פוליטיים בכירים יותר. הוא התמודד ללא הצלחה על כהונת נציג בקונגרס, מושל (שלוש פעמים), סנאטור מדינתי (ארבע פעמים), חבר באספה המחוקקת המדינתית (פעמיים), וכן לתפקידים מקומיים שונים, כולל ראשות העיר.

כהונתו בסנאט של ארצות הברית

בשנת 1910 התמודד מרטיין בבחירות המקדימות הראשונות בהיסטוריה למשרת סנאטור מטעם ניו ג'רזי. הבחירות עצמן לא היו מחייבות, והמועמד הדמוקרטי הבולט, הסנאטור לשעבר ג'יימס סמית' הבן (אנ'), כלל לא נרשם כמועמד.

לאחר שמרטיין קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, ומפלגתו זכתה ברוב בבית המחוקקים המדינתי, התעוררה מחלוקת בין תומכיו של מרטיין ותומכיו של סמית' בשאלה האם על המחוקקים לכבד את תוצאות הפריימריז כביטוי לרצון העם. לבסוף, מרטיין ניצח, בעיקר בזכות תמיכתו של המושל הנבחר וודרו וילסון.

בסנאט כיהן מרטיין כיו"ר ועדת ההגנה על החופים (בקונגרס ה־63) ויו"ר ועדת התערוכות התעשייתיות (בקונגרסים ה־63 וה־64).

בשנת 1913, במהלך חקירת הסנאט בפרשת שביתת הכורים בווירג'יניה המערבית, התעמת הסנאטור מרטיין בעוצמה עם קווין מורטון, מנהל חברת פחם מקומית, על כך שחימש ושלח רכבת משוריינת בשם "Bull Moose" כדי לירות לעבר כפר אוהלים של כורים ומשפחותיהם בליל ה־2 בפברואר 1913. באירוע זה נהרג הכורה הצעיר צ'ארלס אסטפ, בעל לאישה הרה ואב לילד קטן. הרכבת נשאה שכירי חרב חמושים, כולל מקלע גטלינג, ומרטיין האשים את מורטון שנתן את הפקודה לירות, ואף ביקש מהשריף "להחזיר את הרכבת אחורה ולעשות זאת שוב". שני הסנאטורים האחרים בוועדה ניסו להשתיק את מרטיין ודרשו שכל שאלותיו יעברו אישור מוקדם. לפי ספרו של ההיסטוריון דייוויד אלן קורבין "מלחמות המכרות של וירג'יניה המערבית" (1990), תיעוד הדיון בקונגרס "נקטע לפתע, הנושא מתחלף, והסנאטור מרטיין נעלם מרשימת החקירה".

אף על פי שנבחר לסנאט בעיקר בזכות תמיכתו של וודרו וילסון, הפך מרטין לאחר מכן למבקר חריף של נשיא זה. הוא התנגד להשתתפות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ולתוכניתו של וילסון להקים את חבר הלאומים.

בבחירות המקדימות של 1916 התמודד מולו ג'ון וו. וסקוט, מקורבו של וודרו וילסון והתובע הכללי של ניו ג'רזי. מרטיין הצליח לנצח בפריימריז, אך הפסיד בבחירות הכלליות לסנאטור הרפובליקני ג'וזף פרילינגהייזן.