ג'יימס ג'ורג' פרייזר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'יימס ג'ורג' פרייזר (באנגלית: James George Frazer; 1 בינואר 1854 – 7 במאי 1941) היה אנתרופולוג סקוטי ופולקלוריסט, שתרם רבות לחקר המיתוס, המאגיה ודת השוואתית, ותרבויות העולם. העבודה המפורסמת שלו נקראת "The Golden Bough", ובה סקר את המיתולוגיות ואת הדתות בגישה השוואתית. טענתו המרכזית היא שהתפתחות האמונה האנושית התקדמה בשלושה שלבים: מאגיה-דת-מדע.
ביוגרפיה
פרייזר נולד ב-1 בינואר 1854 בגלאזגו, סקוטלנד, לדניאל פ. פרייזר, כימאי ולקתרין בראון.[1] פרייזר למד בבית הספר ב-Springfield Academy וב-Larchfield Academy באלנסבורג.[2] הוא למד באוניברסיטת גלאזגו ובטריניטי קולג' (קיימברידג'), שם סיים את לימודיו בהצטיינות בחוג ללימודים קלאסיים (עבודת הדוקטורט שלו התפרסמה כמה שנים מאוחר יותר כ-The Growth of Plato's Ideal Theory) והוא נשאר עמית מחקר בחוג ללימודים קלאסיים כל חייו.[3] מטריניטי, הוא המשיך ללימודי משפטים ב-Middle Temple, אך מעולם לא התמחה.
הוא נבחר ארבע פעמים ל-Title Alpha Fellowship, הוא היה משויך לקולג' במשך מרבית חייו, פרט לשנת 1907–1908, ששהה באוניברסיטת ליברפול. הוא קיבל תואר 'סר' ב-1914, והרצאות ציבוריות באנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטאות קיימברידג', אוקספורד, גלאזגו וליברפול נוסדו לכבודו ב-1921.[4]
פרייזר נתפס כאתאיסט בשל ביקורתו על הנצרות ובמיוחד על הכנסייה הקתולית בספרו "The Golden Bough". עם זאת, העבודות המאוחרות שלו והחומרים שלו שלא פורסמו מעידים על יחסים אמביוולנטיים עם נאו-אפלטוניזם והרמטיציזם.[5]
עבודותיו
מחקרו של פרייזר על מיתוס ועל דת הפך לתחום ההתמחות העיקרי שלו. המקורות הראשוניים שעליהם התבסס היו נתונים היסטוריים עתיקים ושאלונים שנשלחו למיסיונרים ופקידים אימפריאליים בכל רחבי העולם. ההתעניינות של פרייזר באנתרופולוגיה חברתית התעוררה בעקבות קריאת ספרו של האנתרופולוג אדוארד טיילור (Primitive Culture" (1871" ובעידודו של חברו, חוקר המקרא ויליאם רוברטסון סמית', שהשווה אלמנטים של המקרא עם פולקלור עברי קדום.
פרייזר היה החוקר הראשון שתיאר בפירוט את היחסים בין מיתוס וריטואל. בספרו The Golden Bough, חקר פולחנים, טקסים ומיתוסים עתיקים, ואת מקבילותיהם בנצרות הקדומה, ורעיונות אלה נלמדו במשך עשרות שנים בידי חוקרי מיתוס באוניברסיטאות.
המהדורה הראשונה של הספר, בשני כרכים, יצאה לאור בשנת 1890; והשנייה (בשלושה כרכים) בשנת 1900. המהדורה השלישית הסתיימה בשנת 1915 ונמשכה על פני שנים עשר כרכים, כאשר בשנת 1936 נוסף הכרך השלושה עשר. השפעת העבודה שלו התרחבה הרבה מעבר לגבולות המקובלים של האקדמיה, והעניקה השראה לעבודותיהם של פסיכולוגים ופסיכיאטרים. זיגמונד פרויד ציטט בתכיפות את המושגים "טוטם" ו"אקסוגמיה" בספרו "טוטם וטאבו": דמיון בין חייהם הנפשיים של פראים ונוירוטיקה.
עבודתו החלוצית ספגה ביקורת מצד חוקרים משלהי המאה ה-20. לדוגמה, בסוף שנות השמונים אדמונד ליץ' כתב סדרה של מאמרי ביקורת. הוא ביקר את "The Golden Bough" על כך שמובאות בו השוואות שנערכו בתרבויות שונות ומגוונות. אך לעיתים קרובות ביסס ליץ' את דבריו על המהדורה המקוצרת, המשמיטה את הפרטים הארכאולוגיים התומכים.
לאחרונה, זכתה עבודתו לביקורת מצד גורמים אימפריאליסטים, אנטי-קתולים, קלאסיים וגזעניים, כולל הנחותיו של פרייזר כי איכרים אירופיים, אוסטרלים אבוריג'ינים ואפריקאים ייצגו מאובנים, שלבים קודמים של התפתחות תרבותית.
יצירה חשובה נוספת של פרייזר היא פירושו בן ששת הכרכים לתיאורו של המטייל היווני פאוסניאס ביוון באמצע המאה השנייה לספירה. מאז תקופתו, חפירות ארכאולוגיות הוסיפו רבות לידיעתה של יוון העתיקה, אך חוקרים עדיין מוצאים ערך רב בדיוניו ההיסטוריים והטופוגרפיים המפורטים באתרים שונים, ובדיווחים של עד ראייה ביוון בסוף המאה ה-19.
תאוריות של דת ואבולוציה תרבותית
פרייזר סבר כי המאגיה מכוונת אל הטבע והאנימיזם על ידי טקסים מסובכים האמורים להעביר כוחות אלו לטובת האדם. הדת, מאידך, מכוונת אל נשמות ואלילים שיש לקנות את חסדם ולבם על ידי קורבנות ותפילות.
אחד הרעיונות המשפיעים ביותר במהדורה השלישית של The Golden Bough הוא התאוריה על אבולוציה תרבותית והמקום שפרייזר מקצה לדת ולכישוף בתאוריה זו. התאוריה של פרייזר לגבי האבולוציה התרבותית ביקשה לתאר באופן רחב שלוש (או אולי ארבע) תחומים שעברו עם הזמן בתרבויות. פרייזר האמין שעם הזמן התרבות עברה שלושה שלבים: ממאגיה, לדת, למדע. סיווגו של פרייזר נבדל בעיקר מתיאורים אנתרופולוגיים קודמים של התפתחות תרבותית, כולל זו של אוגוסט קונט, מכיוון שלטענתו המאגיה נפרדה תחילה מהדת והקדימה תמיד את הדת. הוא גם הגדיר את המאגיה בנפרד מהאמונה באמונה הטפלה, והציג השקפה אמביוולנטית בסופו של דבר על מקומה בתרבות.
פרייזר האמין שקיים דמיון בין מאגיה ומדע מכיוון ששניהם שמים דגש על התנסויות; אכן, הדגש שלו על קשר זה הוא כה רחב, עד שכמעט כל השערה מדעית מופרכת מהווה, באופן טכני, כישוף. בניגוד לכישוף וגם למדע, פרייזר הגדיר את הדת מבחינת אמונה בכוחות על טבעיים וניסיונות לפייס אותם. כפי שמתאר היסטוריון הדת ג'ייסון ג'וזף-סטורם את השקפותיו של פרייזר, פרייזר ראה בדת "סטייה רגעית במסלול הגדול של המחשבה האנושית". ביטויים חברתיים-מדעיים ראשונים של נרטיב מתנתק. במקביל, פרייזר היה מודע לכך שמאגיה וגם דת יכולים להימשך או לחזור. הוא ציין כי הכישוף חזר לעיתים והפך למדע, כמו למשל כאשר האלכימיה עברה תחייה באירופה המודרנית הקדומה והפכה לכימיה. מצד שני, פרייזר גילה חרדה עמוקה מהפוטנציאל של אמונה רחבה במאגיה להעצמת ההמונים.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס פרייזר באתר תרבויות-עולמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Biographical Index of Former Fellows of the Royal Society of .Edinburgh 1783–2002. The Royal Society of Edinburgh. July 2006
- ^ Jaques Waardenburg. 1999. Classical Approaches to the Study of Religion. Aims, Methods and Theories of Research, Volume I: Introduction and Anthology, p244. New York : Walter de Gruyter.
- ^ Frazer, James George, A Cambridge Alumni Database. University of Cambridge.
- ^ Address to Sir James George Frazer on the occasion of the foundation, in his honour, of the Frazer Lectureship in Social Anthropology in the Universities of Oxford, Cambridge, Glasgow and Liverpool (1920)
- ^ Josephson-Storm (2017), Chapter 5.
29463765ג'יימס ג'ורג' פרייזר