ג'ורג' מקלין
| לידה | סימסברי, קונטיקט, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | סימסברי, קונטיקט, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ג'ורג' פיין מקלין (באנגלית: George Payne McLean; 7 באוקטובר 1857 – 6 ביוני 1932) היה פוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כמושל קונטיקט ה־59 וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם קונטיקט.
ביוגרפיה
ראשית חייו
מקלין נולד ב-7 באוקטובר 1857 בעיירה סימסברי שבקונטיקט, והיה אחד מחמשת ילדיהם של דאדלי ב' מקלין ומרי (פיין) מקלין. אחותו, שרה פראט מקלין גרין, הפכה לימים לסופרת. הוא למד בבתי הספר הציבוריים בסימסברי, ובגיל חמש־עשרה החל ללמוד בתיכון הרטפורד, אליו נסע מדי יום ברכבת. הוא השלים את לימודיו בשנת 1876.
לאחר סיום לימודיו עבד ככתב בעיתון Hartford Evening Post. בשנת 1879 עזב את העיתון והצטרף למשרד עורכי הדין של הנרי רובינסון בהרטפורד, שם הוכשר כעורך דין. הוא עבד במשרד זה שמונה שנים, ובמקביל הועסק במשרה חלקית בניהול כספים במכללת טריניטי שבהרטפורד. בתקופה זו עבר את בחינות ההסמכה והתקבל ללשכת עורכי הדין.
מקלין נותר רווק עד גיל 49, ואז נישא ב־10 באפריל 1907 לאהובת נעוריו מסימסברי, ג'ולייט גודריץ'. היא הייתה בת 42. לבני הזוג לא נולדו ילדים.
קריירה
בשנים 1883–1884 כיהן מקלין כחבר בית הנבחרים של קונטיקט. בין השנים 1884–1901 כיהן כמזכיר מועצת החנינות של המדינה, וב־1885 היה חבר בוועדה לעדכון חוקי קונטיקט. בשנת 1886 כיהן כחבר בסנאט המדינתי, ולאחר מכן היה חבר הסנאט של קונטיקט בשנים 1889–1891.
בשנת 1890 נבחר למזכיר המדינה של קונטיקט, אך לא נכנס לתפקיד בשל מבוי סתום פוליטי בבית המחוקקים בשנים 1891–1893. בעקבות זאת קיבל בשנת 1892 מינוי מהנשיא בנג'מין הריסון לתפקיד התובע הפדרלי של מדינת קונטיקט, וכיהן בו עד 1896. לאחר מכן שב לעסוק בעריכת דין בהרטפורד.
בשנים 1901–1902 נבחר למושל קונטיקט ה־59, ונכנס לתפקידו ב־9 בינואר 1901. במהלך כהונתו בוצעו רפורמות במבנה הסגל המנהלי של המושל ובמיליציה המדינתית, והוקם משרד ועדת המיסים. בשל מצב בריאותי לקוי לא התמודד לכהונה נוספת, וסיים את תפקידו ב־7 בינואר 1903.
בשנת 1910 נבחר מקלין כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, וכיהן בשנים 1911–1929. הוא נבחר מחדש ב־1916 וב־1922, אך בחר שלא להתמודד לכהונה נוספת בשנת 1928.
בעת כהונתו בסנאט כיהן כיו"ר ועדת שמורות היערות והגנת חיות הבר (בקונגרסים ה־62 וה־65), והיה חבר בוועדת הבנקאות והמטבע (בקונגרסים ה־66–69) ובוועדת התעשייה (הקונגרס ה־70).
חוק אמנת הציפורים הנודדות
הישגו החקיקתי הבולט והמתמשך ביותר של מקלין היה חוק אמנת הציפורים הנודדות משנת 1918. בראשית המאה ה-20 גברה הדאגה הציבורית מהרג המוני של ציפורים לצורכי אופנה ומזון. בתמיכת יצרני נשק וארגוני ציד, הצליחו מקלין וחבר הקונגרס ג'ון ויקס ממסצ'וסטס לצרף בשנת 1913 את חוק ויקס–מקלין להצעת חוק תקציבית. חלק מהוראות החוק נפסלו בבתי המשפט בשל הרחבת סמכויות הממשל הפדרלי.
בעצת אליהוא רוט יזם מקלין חקיקה חדשה שהעניקה לנשיא סמכות לנהל משא ומתן על אמנה להסדרת ציד ציפורים נודדות. החוק עבר ביולי 1913, וב־1916 נחתמה אמנה בין ארצות הברית לבריטניה (בשם קנדה). חוק יישום האמנה עבר בשנת 1918, והגבלות הציד הפדרליות אושרו סופית ב־1920 בפסק הדין "מיזורי נגד הולנד" של בית המשפט העליון.
מותו והנצחתו
לאחר פרישתו מהסנאט שב מקלין לעסוק בעריכת דין בהרטפורד. הוא נפטר ממחלת לב בסימסברי ב־6 ביוני 1932, בגיל 74, ונטמן בבית העלמין של סימסברי.
בצוואתו ייסד את קרן מקלין, ארגון ללא מטרות רווח הפועל עד היום בעיירת הולדתו סימסברי. הקרן מפעילה קהילת דיור ושירותי טיפול לקשישים, וכן שמורת טבע פרטית. שמורת הציד מקלין משתרעת על פני יותר מ־4,200 אקרים בסימסברי ובגרנבי, פתוחה לציבור, וחלקה הוכר כאתר טבע לאומי. הקרן מספקת גם מגוון רחב של שירותי טיפול לקשישים, החל מסיעוד ובתי יום, דרך דיור מוגן וטיפול ארוך טווח, ועד הוספיס ושיקום רפואי.
קישורים חיצוניים
- ג'ורג' מקלין באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ורג' מקלין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ורג' מקלין42390372Q882935