ג'ון בארת'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון בארת'
לידה 27 במאי 1930
פטירה 2 באפריל 2024 (בגיל 93)

ג'ון סימונס בארת'אנגלית: John Simmons Barth;‏ 27 במאי 1930 - 2 באפריל 2024) היה סופר אמריקאי שנודע באיכויות הפוסט מודרניסטיות והמאטפיקטיביות של עבודותיו.

ביוגרפיה

בארת', שנקרא בשם החיבה "ג'ק", נולד בעיירה קיימברידג', במרילנד. היו לו אח גדול, ביל, ואחות תאומה, ג'יל. ב-1947 סיים את לימודיו בתיכון בקיימברידג', שם ניגן בתופים וכתב בעיתון בית הספר. הוא למד לזמן קצר מוזיקולוגיה בבית הספר ג'וליארד, לפני שלמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם קיבל תואר ראשון בשנת 1951 ותואר שני בשנת 1952.

בארת' נישא להרייט אן סטריקלנד ב-11 בינואר 1950. הוא פרסם שני סיפורים קצרים באותה שנה, אחד במגזין הספרותי לסטודנטים של ג'ונס הופקינס ואחד ב-The Hopkins Review. בתו, כריסטין אן, נולדה בקיץ 1951. בנו, ג'ון סטריקלנד, נולד בשנה שלאחר מכן.

בשנים 1953–1965, בארת' היה פרופסור באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, שם הכיר את אשתו השנייה, שלי רוזנברג. ילדו השלישי, דניאל סטיבן, נולד ב-1954. בשנת 1965, בתקופת "הסיקסטיז האמריקנית", הוא עבר ללמד באוניברסיטת באפלו שם לימד עד שנת 1973. באותה תקופה הוא הכיר את יצירתו של חורחה לואיס בורחס הארגנטינאי, שהיווה השראה לאוסף הסיפורים שלו "Lost in the Funhouse".

אחר כך לימד בארת' באוניברסיטת בוסטון, כפרופסור אורח בשנים 1972–1973 ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מ-1973 עד שפרש לגמלאות ב-1995.

בארת' החל את דרכו עם כתיבת שני רומנים בשנות החמישים של המאה העשרים: "האופרה הצפה" ו"סוף הדרך". ברומנים אלו התייחס בצורה ישירה לסוגיות שהיו פרובוקטיביות לתקופה זו בארצות הברית, כגון הפלות והתאבדות. הוא המשיך את דרכו בכתיבת סיפורים קצרים, כגון המנליאדה ועוד רומנים אחדים.

רק "האופרה הצפה" ו"סוף הדרך" תורגמו לעברית.

בארת' נפטר ב-2 באפריל 2024.

האופרה הצפה

האופרה הצפה הוא רומן שפורסם לראשונה בשנת 1956 ועודכן באופן משמעותי בשנת 1967. היצירה הראשונה של בארת', סיפור על אקזיסטנציאליזם וניהיליזם, היא דיווח בגוף ראשון של היום בו הגיבור, טוד אנדרוז, חשב על התאבדות. הרומן יצא לאור בעברית ב-1986 בהוצאת הקבוץ המאוחד[1].

מבקרים ואף בארת' עצמו לעיתים קרובות חיברו את "האופרה הצפה" עם הרומן הבא של בארת' "סוף הדרך" (1958); שני הרומנים נכתבו בשנת 1955, והם זמינים יחד במהדורה בכרך אחד. שניהם פסיכולוגיים; "סוף הדרך" ממשיך עם מסקנות שהוסקו לגבי ערכים מוחלטים של הגיבור ברומן "האופרה הצפה", והוא לוקח רעיונות אלו ל"סוף הדרך". בארת' כתב את שני הרומנים במצב מציאותי, בניגוד לסגנונו המטא-בדיוני, בעל המשל והפוסט-מודרני שהיה מוכר יותר ביצירותיו החל משנות השישים ועד למותו, כמו: Lost in the Funhouse בשנת 1968 ומכתבים (1979).

ספריו

  • The Floating Opera (1956)
  • The End of the Road (1958)
  • The Sot-Weed Factor (1960)
  • Giles Goat-Boy, or, The Revised New Syllabus (1966)
  • Lost in the Funhouse: Fiction for Print, Tape, Live Voice (stories) (1968)
  • Chimera (three linked novellas) (1972)
  • LETTERS (1979)
  • Sabbatical: A Romance (1982)
  • The Tidewater Tales (1987)
  • The Last Voyage of Somebody the Sailor (1991)
  • Once Upon a Time: A Floating Opera (memoirish novel) (1994)
  • On with the Story (stories) (1996)
  • Coming Soon!!!: A Narrative (2001)
  • The Book of Ten Nights and a Night: Eleven Stories (2004)
  • Where Three Roads Meet (three linked novellas) (2005)
  • The Development: Nine Stories (2008)
  • Every Third Thought: A Novel in Five Seasons (2011)
  • Collected Stories (2015)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון בארת' בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38374526ג'ון בארת'