ג'וזף פריסטלי
 | |
| לידה | 26 במרץ 1733 |
|---|---|
| פטירה | 8 בפברואר 1804 (בגיל 70) |
| ענף מדעי | כימיה, פיזיקה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| פרסים והוקרה | זוכה מדליית קופלי לשנת 1772 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בנושא החשמל, אופטיקה, הרכב האוויר. | |
ג'וזף פריסטלי (באנגלית: Joseph Priestley; 13 במרץ 1733 - 6 בפברואר 1804) היה כומר, פילוסוף, וכימאי אנגלי. ידוע כמי שגילה את יסוד החמצן.
ביוגרפיה
ג'וזף פריסטלי נולד ב-1733 בכפר באזור יורקשייר באנגליה. הוא היה הבכור מבין 6 ילדיו של יונס, יצרן צמר. כדי להקל על אמו, נשלח, בהיותו בן שנה, לבית סבו. לאחר פטירתה, בהיותו בן שש, חזר לבית אביו. בהיותו בן תשע נישא אביו בשנית, והוא אומץ על ידי אחות אביו.
כנער, למד פריסטלי לטינית, יוונית ועברית, וכבר בגיל 16 לימד אנשי דת לקרוא את התנ"ך בעברית. הוא חלה בשחפת ואז למד גם צרפתית ואיטלקית כדי שיוכל לעסוק במסחר, אך חזר ללימודי דת. בנוסף למד נגינה בחליל. הוא הוכשר לכמורה בקבוצה נוצרית שנפרדה מהכנסייה האנגליקנית.
בגיל 22 החל לנהל קהילה בכנסייה בנידהם (Nidham), אך עזב אחרי 3 שנים. כעבור שלוש שנים פתח בית-ספר בננטטוויץ (Nantwitch) שבצ'שייר. היו לו 30 תלמידים ו-6 תלמידות, והוא לימד אותם בשיטות חדשניות. הוא כתב ספרי דקדוק, עודד כתיבה יוצרת ואף לימד ניסויים במדע.
בגיל 29 נישא לאחות של תלמידו, בתו של בעל מכרות ברזל עשיר. אחרי שנה החל לעסוק בהוראת שפות באקדמיה בוורינגטון, שם החל לפרוח בחברת צעירים אינטלקטואלים נוספים. הוא האמין בחופש בחינוך ובפוליטיקה, ועודד את תלמידיו לשאול שאלות. הוא פיתח את לימודי ההיסטוריה, הדקדוק, החוק, הכלכלה ומדע המדינה - מאה שנה לפני שנכנסו לתוכניות הלימודים באנגליה. הוא גם תמך ברעיון הנהגת חינוך חינם לכל האנגלים.
ב-1767, אחרי הולדת שני ילדיו, נקלע לקשיים כספיים כמורה, וחזר לנהל כנסייה בלידס. אז החל לעסוק בשכנוע, כתיבה והרצאות על אותו האיש כאדם, ניהול כנסיות בצורה דמוקרטית על ידי אנשים פשוטים, ועוד. בתקופה זו ספג ביקורת חריפה מאנשי כמורה קתולים כמו גם מחילונים.
בתקופה זו המשיך פריסטלי לעסוק במדע, והתעניין בגזים ובאוויר. הוא הצליח לאסוף את הגז ממבשלת בירה סמוכה לדירתו, להמס אותו במים וליצור משקה מוגז טעים, שטען שהוא יעיל גם נגד מחלת הצפדינה. כך המציא את המשקאות המוגזים.
ב-1772 גילה לראשונה את הגז חמצן דו חנקני ("גז צחוק"). באותה שנה זכה גם במדליית קופלי.
בהמשך קיבל תפקיד כמורה, ספרן ומלווה לרוזן (earl) משלבורן. בתקופה זו המשיך לערוך ניסויים, ללמוד ולהיפגש עם פילוסופים בלונדון. ב-1774–1777 פרסם את ששת הכרכים של ספרו "ניסויים ותצפיות בסוגים שונים של אוויר", אותו הקדיש לדוכס.
כשלא מצא מי שיצייר את מכשיריו, למד לצייר בפרספקטיבה בעצמו, ואף כתב על כך ספר. זה גם הביא אותו לכתוב וללמוד על "הראייה, האור והצבע". בכתביו תיאר את כל מה שחווה בדיוק בחושים, את הצלחותיו וכישלונותיו לפרטים, כמו למשל כשניסה לשמר בשר בעזרת תחמוצת חנקן, ולאכלו אחרי חצי שנה.
ב-1774 נפגש פריסטלי בצרפת עם לבואזיה, כשליווה את אדונו, שם כנראה נתן ללבואזיה את הרעיון על קיומו של גז המועיל לנשימה, שלבואזיה העניק לו את השם חמצן וערך בו ניסויים רבים. הוא בילה גם זמן רב עם ידידו בנג'מין פרנקלין, ועודד אותו לכתוב ספר על תופעות חשמל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'וזף פריסטלי |
BioCast - אלף אישים באלף שניות: על ענפי מנטה שלום ואחווה - ג'וזף פריסטלי, באתר iCast, 27 בנובמבר 2011
