בריכת ממילא
 | |
| מידע נוסף | |
|---|---|
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
בריכת ממילא היא מקווה מים עירוני עתיק מעשה ידי אדם במרכז ירושלים. הבריכה ממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון. הבריכה שימשה כחלק ממערך אספקת המים לירושלים מימי הביזנטים ועד ימי הבריטים. כיום, עם בינוי אגן ההיקוות שלה וסתימתן של אמות עתיקות, הבריכה ריקה, אך בחורף היא מתמלאת מעט מי גשמים ומקבלת מאפיינים טבעיים של שלולית חורף.
מבנה הבריכה
הבריכה היא בגודל 97×65 מטר ועומקה 6.6 מטרים, ובהתאם לכך נפחה הוא יותר מארבעים אלף קוב. חלק מהבריכה חצוב בסלע, וחלק בנוי. אל קרקעית הבריכה, היצוקה בטון, יורדות מדרגות. בעבר יצאה מהבריכה אמת מים שהובילה מים לבריכת חזקיהו שבתוך החומות.
במדרגות משולבות אבנים מסותתות מחורבות האזור, על כן בין אבני המדרגות נמצאים משקופים מעוטרים.
היסטוריה
ערך מורחב – אספקת המים לירושלים
הקמת הבריכה מתוארכת לתקופה הביזנטית[1] במקום ששימש אולי לפניכן כמחצבה. הבריכה אגרה מי גשמים מאגן היקוות באזור מרכז העיר של ימינו. ייתכן כי המים שבבריכה הועברו אל בריכת חזקיהו שברובע הנוצרי שבעיר העתיקה דרך אמת מים (אקוודוקט) ששרידיה התגלו במהלך הכשרת רחוב ממילא למרכז קניות.
בחפירות שבוצעו באזור שער יפו, התגלה רובע מגורים מהתקופה הביזנטית. אחד האתרים המרכזיים שנמצאו ברובע זה הוא בית מרחץ. הארכאולוגים מסבירים את מיקומו של בית מרחץ דווקא שם בקרבה לאמת המים שהובילה מים מבריכת ממילא אל בריכת חזקיהו.
בעבר נקראה הבריכה עין גיחון העליון.
בשלהי התקופה העות'מאנית, עם היציאה מן החומות, התפתח המרכז המסחרי של ירושלים בשטח שבין בריכת ממילא לבין שער יפו, ונודע כשכונת ממילא. בתקופת המנדט הבריטי המשיך להתפתח מרכז העסקים של ירושלים והקיף את שטח הבריכה מצפון וממערב. האזור הסמוך לבריכה שימש לאורך השנים כבית קברות מוסלמי.
ב-1947 ניסתה עיריית ירושלים המנדטורית לחבר את הבריכה אל מערכת המים המודרנית של ירושלים. כחלק מניסיון זה שופצה הבריכה. על מנת למנוע איבוד מים, נוצקה קרקעית הבריכה כולה מבטון. קירות הבריכה שופצו ומשאבת מים המונעת על ידי מנוע דיזל של חברת קטרפילר הותקנו בצד הבריכה. הניסיון לא צלח שכן הציפיות שהבריכה תאגור כמות מים משמעותית התבדו.
למרות ניתוקה של הבריכה מאגן ההיקוות הטבעי שלה, מתמלאת הבריכה בימי החורף במי גשמים. בעבר חיו בחורף אלפי קרפדות במי הבריכה. בשנים האחרונות הידלדלה מאוד אוכלוסיית הקרפדות בבריכה לכדי עשרות בודדות. אחד ההסברים שהועלו לכך הוא חומרי הריסוס נגד עשבים שפוזרו מסביב לבריכה, בתחומו של בית הקברות הסמוך. על מנת לשקם את אוכלוסיית בעלי החיים הודיעה עיריית ירושלים שתפסיק לרסס את אזור הבריכה.
עתיד ופיתוח
בקיץ 2015 קיימה עיריית ירושלים תחרות פתוחה לציבור להגשת רעיונות לפיתוח הברכה וסביבתה, כחלק משדרוג גן העצמאות. בקול הקורא שפרסמה ביקשה העירייה להתחשב בארכאולוגיה, בטבע ובבית הקברות. מתוך כ-100 ההצעות שהוגשו זכתה ההצעה "שלולית ממילא", ועיקרה מילוי חלקי של הברכה, שמירה על הטבע וההיסטוריה שלה ופיתוח ברכות שכשוך סביבה. העירייה לא הודיעה אם ומתי תצא התוכנית לפועל.
אילנית ממילא
יש הטוענים כי בשנת 1997 התגלה בבריכה מין חדש למדע של אילנית וזהו הדו-חי החדש הראשון שהתגלה בישראל זה עשרות שנים. שמה המדעי "אילנית היינץ-שטייניץ" (Hyla heinzsteinitzi) ושמה העממי 'אילנית ממילא'. נטען כי היא ככל הנראה נכחדה בטבע, אולם אוכלוסייה שלה השתמרה בשבי וגדלה על ידי מגדלים חובבים.[2] פרסומים מאוחרים יותר שללו זאת וטענו כי מדובר בצפרדע עצים יפנית שנתגלתה בישראל.[3] [4]
ראו גם
- בית הקברות ממילא
- שכונת ממילא
-
איור של בריכת ממילא
משנת 1857 -
איור של בריכת ממילא,
אדמונד ווקר, 1864
קישורים חיצוניים
- הבריכה האולימפית של הורדוס (אורכב 08.10.2013 בארכיון Wayback Machine) - כתבה באתר "מפה"
- תמונה עדכנית של הבריכה בימי החורף (אתר 'המפה הירוקה')
- סקירה קצרה על בריכת ממילא ומספר תמונות של הבריכה
- שרימפס ירושלמי - בריכת ממילא, עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע
נעמה ריבה, תוכניות אדריכליות חדשות לבריכת ממילא בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ Gurevich, David (November 5, 2020). «The Enigma of the High-Level Aqueduct to Jerusalem and the Mamilla Water System». Tel Aviv Journal 47 (2): 268-281.
- ^ עפרי אילני, מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
- ^ "Dryophytes japonicus (Günther, 1859) | Amphibian Species of the World". research.amnh.org. נבדק ב-2019-11-29.
- ^ עוד מידע- בקישור הזה
33852817בריכת ממילא