ברהומט
| אובלסט |
 צ'רנוביץ |
|---|---|
| מחוז משנה | ויז'ניץ |
| חבל ארץ | בוקובינה |
| שטח | 19.6 קמ"ר |
| גובה | 467 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,647[1] (2018) |
| ‑ צפיפות | 390.1 נפש לקמ"ר (2018) |
ברהומט (באוקראינית: Берегомет; ברומנית: Bеrhomet pe Siret; בגרמנית: Bеrhometh; ברוסית: Берегомет, ברגומט, ביידיש: בערהאמעטה) הוא יישוב עירוני במחוז משנה (ראיון) ויז'ניץ במחוז צ'רנוביץ במערב אוקראינה. היישוב שוכן על הנהר סירט.
אוכלוסיית ברהומט
במפקד 2001 נמנו ביישוב 8,513 תושבים.[2] ב-2018 נמנו ביישוב 7,647 תושבים.[1]
היסטוריה
ערב מלחמת העולם השנייה היה ברהומט יישוב כפרי שהיווה מרכז מסחרי במחוז סטורוז'ינץ שברומניה. היישוב סופח לברית המועצות ב-1940. בעת זו היו ביישוב כ-5,000 תושבים, מתוכם כ-1,000 יהודים. ב-5 ביולי 1941 כבש צבא רומניה את ברהומט, בעת פלישת רומניה לברית המועצות, במקביל לפלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב"מבצע ברברוסה". במרס 1944 כבש את ברהומט הצבא האדום והיישוב נכלל באוקראינה הסובייטית. כיום נמצא היישוב ברהומט בשטח אוקראינה.
יהודי ברהומט
יהודי ברהומט עסקו במסחר והיו בהם בעלי מלאכה, סוחרי עצים ובעלי יערות. בברהומט פעלו ארבעה בתי כנסת, שני מקוואות, שלושה חדרי לימוד, ותלמוד תורה אחד. עקב הקרבה הגאוגרפית היו רוב יהודי המקום חסידי ויזניץ. עם הכיבוש בידי הסובייטים ב-1940 הוחרם רכוש יהודי וכן הולאמו עסקים יהודיים. מצבם הכלכלי של יהודים שעסקיהם הוחרמו החמיר. יהודים רבים שהיו בעלי רכוש והואשמו בהשתייכות למעמדות הבורגניים נחקרו וחלקם הוגלו ברכבות עם בני משפחותיהם לסיביר.
הרבנות בעיירה
ברהומט הייתה מסונפת לרבנות העיר ויזניץ תחת הנהגת רבי מנחם מנדיל הגר האדמו"ר מויזניץ, אולם בשנת תרמ"א (1880) מינה את חתנו רבי מנחם מנדל אלטר דכנר בנו של רבי פנחס יוסף דכנר-שפירא, לרבנות ברהומט והגלילות, ואחריו כיהן בנו רבי פנחס יוסף ברבנות העיר[3][4].
יהודי ברהומט בשואה
בשלושת הימים שלאחר הכיבוש הרומני ביולי 1941, פרעו חיילים רומנים ביהודי ברהומט, רצחו בהם ובזזו מהם רכוש. חלק מהיהודים הצילו את רכושם על ידי הסתרתו או העברתו באופן זמני לשכנים נוצרים. לאחר אירועים אלה רוכזו יהודי ברהומט וגורשו ברגל בליווי ז'נדרמים רומנים לסטרוז'ינץ, עיר המחוז. בסטרוז'ינץ רוכזו היהודים בבית הכנסת. גברים יהודים נשלחו לעבודות כפייה. לאחר מספר ימים גורשו יהודי ברהומט בצעדות מוות לטרנסניסטריה.[5]
אחר השואה
לאחר השואה יהודים שניסו לחזור ולהתיישב בברהומט נתקלו בהתנגדות אלימה של ה'בנדריסטים', אלו היו בדלנים אוקראינים לאומניים ואנטישמים שלא נתנו ליהודים ניצולי שואת טרנסניסטריה לחזור לבתיהם[6].
בית העלמין היהודי
בברהומט היה בית עלמין יהודי ובו מאות קברים, בשנות 1960-1 נהרס בית העלמין היהודי על ידי הסובייטים במטרה להקים מפעל במקום, כיום לא ניכר שהיה בית עלמין במקום, למעט אוהל שהוקם על קבריהם של רבני העיר על ידי "אגודת אהלי צדיקים".[6]
אישים מברהומט
- הברון אלכסנדר וסילקו פון סרצקי (1893-1823), מושל הדוכסות של בוקובינה וחבר בית הלורדים האוסטרי. (אנ')
- הרוזן גאורג וסילקו פון סרצקי (1864–1940), מושל הדוכסות של בוקובינה וחבר בית הלורדים האוסטרי.
- אנטין קרבס (Kravs; 1871-1945), גנרל בצבא הגליציאני האוקראיני.
- אודרקה קיסליציה (Kyselytsia), ציירת נוף ודיוקנאות אוקראינית.[7]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ברהומט- "ברהומט", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מספר האוכלוסייה באוקראינה ב-1 בינואר 2018, שירות הסטטיסטיקה הממלכתי של אוקראינה (אנ') (באוקראינית)
- ↑ "Berehomet, Chernivtsi Oblast, Vyzhnytsia Raion". Regions of Ukraine and their Structure (באוקראינית). Verkhovna Rada of Ukraine. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2015. נבדק ב-20 בינואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ רבי ישכר בער דאכנער ז"ל מבאניע-אטווערפן - כ"ח מנחם אב, באתר IVELT
- ↑ חיים שלמה דאכנער, ארחות מנחם, באתר אוצר החכמה
- ↑ עדותו של אברהם איווניר, ניצול השואה מברהומט, באתר יד ושם
- ^ 6.0 6.1 דניאל כץ, נורית אשכנזי, Jewish-Cemetery-in-Berehomet near Chernivtsi, Ukraine.pdf
- ↑ כתבה על קיסליציה בעיתון בקייב (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ברהומט27585927