בקעת דורא
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה | בבל |
בקעת דורא – היא בקעה בארץ בבל, ששם על פי הכתוב בספר דניאל העמיד נבוכדנצר את פסל הזהב, ושם על פי חז"ל בנו דור הפלגה את מגדל בבל, והחיה יחזקאל את המתים.
במקורות
בספר דניאל מסופר שנבוכדנצר בנה בבקעת דורא פסל מזהב בגובה שישים אמות ורחב שש אמות[1].
בחז"ל מובא שבקעת דורא היא הבקעה בה בנו דור הפלגה את מגדל בבל כדי למרוד ולהילחם בה'[2], המלבי"ם בפירושו לספר דניאל[3], ביאר שלכן נבוכדנצר גם בחר במקום הזה להקים את פסלו, כיוון שהייתה כוונתם להקים להם מלכות עצומה ותקיפה נגד מלכות שמים, בחר במקום זה הסגולי לעניין.
בתלמוד בבלי במסכת סנהדרין[4] מובא שחזון העצמות היבשות ליחזקאל[5] היה בבקעת דורא, והחיה אותם אחר שהעמיד שם נבוכדנצר את פסלו והפיל לכבשן האש את חנניה מישאל ועזריה שלא רצו להשתחוות לפסל, ”תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל לך והחייה מתים בבקעת דורא כיון שהחיה אותן באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טיבן של אלו אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא”, לדעת רס"ג[6] זאת הייתה גם הסיבה שבחר נבוכדנצר להקים דווקא שם את פסלו, ששם היו עצמות בני ישראל (או מהרוגי מלחמת בני אפרים ופלשתים, או מגולי בבל שנהרגו שם) ועל ידי כך יפחדו.

יש שפירשו ש'אקרא דאגמא' הנזכר בתלמוד[7] שמשם ברא ה' את עגבותיו של אדם הראשון הוא בקעת דורא[8].
גאוגרפיה
השם 'דורא' (באכדית חומה, ומקום המוקף חומה, מצודה) מופיע רבות בשמות גיאוגרפיים בבל, כך שקשה לזהות בוודאות את מקום הבקעה, רוב החוקרים נוטים לזהות עם בקעת הנהר דורא, הסמוכה לנהר פרת, ומקומה כשמונה קילומטר דרומית לבבל[9].
הערות שוליים
- ↑ ספר דניאל, פרק ג', פסוק א'
- ↑ ספר הזוהר, פרשת נח, דף ע"ה, עמוד א', רבינו בחיי נח יא ד. לדעת הרד"ק על ספר יחזקאל, פרק ג', פסוק כ"ב הבקעה שבה התגלה ליחזקאל מעשה המרכבה, היא הבקעה שבנו דור הפלגה את מגדל בבל
- ↑ מלבי"ם על ספר דניאל, פרק ג', פסוק א'
- ↑ מסכת סנהדרין, דף צ"ב עמוד ב'
- ↑ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, הרד"ק על ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק א' מציין שבקעה זו, זה אותה בקעה שמוזכרת בתחילת הספר, פרק ג', פסוק כ"ב.
- ↑ רס"ג על ספר דניאל, פרק ג', פסוק א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד ב'
- ↑ מגלה עמוקות נח
- ↑ אנציקלופדיה מקראית, חלק ב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ח עמ' 31.