בערבות הנגב (שיר)

בערבות הנגב
	בערבות הנגב מתנוצץ הטל,; בערבות הנגב איש מגן נפל.; לא נושם הנער ונדם הלב,; את בלורית השער רוח תלטף.; ; הלומת עצבת ויגון נורא,; אם זקנה ניצבת ונושאת דברה.; הדימעה ניגרת מעיני אימך,; בא כדור עופרת ויפלח ליבך.; ; את בכורי שכלתי במצולות הים,; ואותך גידלתי למגן העם.; הם לא ישברוני ביגון ושכול,; הם לא יעקרוני, בני, למרות הכל.; ; אז צעד קדימה נער גבה קומה,; ויאמר לה - "אמא, אל לך בדימעה!; בחורינו, אמא, בימי פקודה,; מול שונאינו, אמא, כחומת פלדה.; ; מול שודד ומלך, צמא דמים עוין.; תניני ואהיה לך אנוכי לבן".; בערבות הנגב הוא לחץ ידה,; אם תרצו, חבריה, אין זו אגדה!

המונח "בערבות הנגב (שיר)" מפנה לכאן. לערך העוסק בציור או מחזה בשם זה, ראו דף הפירושונים.

"בערבות הנגב" הוא שיר עברי שנכתב על ידי רפאל קלצ'קין בימי מלחמת העצמאות ב־1948 כעיבוד לשיר הרוסי На опушке леса ("בקצה היער"). הוא מתאר חייל צעיר - על פניו לוחם ההגנה - שנפל בקרב על הגנת הנגב, אמו המקוננת עליו ומבטיחה שלמרות הכל המאבק על התקומה ימשיך, ותגובה מרגשת של חייל נוסף. השיר שוזר בין תיאור האבל וכאב לבין זקיפת גו ופטריוטיות.

לחן השיר גם הוא עיבוד מלחנו של השיר הרוסי. ב־1949 שולב השיר במחזה "בערבות הנגב" של יגאל מוסינזון.

בערבות הנגב (שיר)42302775Q124732960