בעיית הקרונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרונית דוהרת אל עבר חמישה אנשים. האם תמשכו את הידית כדי להסיט את הקרונית למסילה הצדדית בה יש אדם אחד? בפעולה זו חייהם של חמישה אנשים ינצלו ואדם אחד ימות. אם אותו אדם יחיד לא היה קשור למסילה הצדדית אלא נמצא על גשר מעל הקרונית, האם הייתם דוחפים אותו מהגשר כך שיעצור בגופו את הקרונית?

בעיית הקרונית או דילמת הקרונית היא בעיה באתיקה הממחישה את הסתירה בין התפיסה התועלתנית לבין התפיסה הדאונטולוגית באתיקה. את הבעיה הציגה לראשונה הפילוסופית פיליפה פוט בשנת 1967.[1]

תיאור הדילמה

נתונות שתי קבוצות של עובדים על מסילת רכבת: האחת בת חמישה עובדים, השנייה בת עובד אחד. קרונית שועטת במהירות לעבר קבוצת 5 העובדים. לא ניתן לעצור את הקרונית לחלוטין, אך ניתן להסיטה ממסלולה אל עבר בן אדם אחד. האם המעשה הנכון יהיה לתת לדברים להתרחש כפי שנגזר (ולאפשר את הריגתם של חמישה אנשים חפים מפשע), או להטות את הרכבת, ולהביא למותו של אחד חף מפשע?

היבטים פילוסופיים של הדילמה

הדילמה מייצגת שתי השקפות בפילוסופיה, דאונטולוגיה ותועלתנות. לפי ההשקפה התועלתנית יש למדוד בחירות, פעולות או כוונות, רק על סמך התוצאה שבאה בעקבותן. על פי עקרון התועלת, הבחירה המוסרית היא זו המפיקה את כמות האושר הגדולה ביותר, או את כמות הסבל הקטנה ביותר. לכן, על פי הגישה התועלתנית יש להסיט את הרכבת. ביקורת אחת על גישה זו היא שהתועלתנות מאפשרת כל פעולה על מנת למקסם את כמות האושר, גם אם היא אכזרית ומבוצעת על חפים מפשע. על לכן גם בוריאציות קיצוניות של הדילמה כמו דחיפת אדם שמן למסילת הרכבת או הריגת אדם וקצירת אבריו על מנת להציל חמישה אנשים אחרים, יש לבחור באותו האופן. ביקורת נוספת היא שאין מקום בגישה זו למחוייבות המוסרית הייחודית שיש לאדם כלפי קרוביו וחבריו. התועלתנים מציעים פתרונות לביקורות כגון אלו, בניהם פיתרון של הבחנה בין חובות חיוביות לשליליות. מצד אחד החובה לעשות את העולם טוב יותר ולמקסם את האושר אך מצד שני החובה לא לעשות את העולם גרוע יותר ולכן לא להרוג על מנת להציל[2].

על פי הגישה הדאונטולוגית לעומת זאת, יש בחירות שלא ניתן להצדיק על ידי השפעתן והן אסורות מבחינה מוסרית. מוסריות הפעולה לא נקבעת על פי תוצאותיה, אלא על פי אופי הפעולה עצמה. לעיתים אדם צריך לעשות פעולה גם אם אינה ממקסמת את הטוב. הביקורת כנגד הגישה הדאונטולוגית היא חוסר הרציונליות הקיים בה. לדוגמא, האם במקרה בו מוצבים על פסי הרכבת מליון אנשים במקום חמישה, הייתה משתנה הדילמה באופן מהותי? לפי הגישה הדאונטולוגית אין הבדל בין המקרים, זאת מפני שמוסריות המעשה לא נקבעת על פי השלכותיו. דיונים פילוסופים אלו רלוונטים גם היום בנושאים כמו הפלות, עונש מוות וניהול עינייני רווחה.

וריאציה: הקרונית והאיש השמן

בעיה דומה שתוארה, ממחישה את הדילמה בצורה חריפה אף יותר: נתונים חמישה עובדים על מסילת רכבת. מעליהם עומד איש שמן, וצופה בנוף. רכבת קרבה ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן לעצור את הקרון. האם יהיה נכון לשלוח את האיש השמן אל מותו כדי להציל חמישה אנשים אחרים?

הפסיכולוגיה של הבעיה

לפי קווין דאטון, השיפוט המוסרי של אנשים בבעיה אתית זו ובווריאציית הקרונית והאיש השמן שלה, תלוי, בין היתר, במבנה המוח שלהם. לטענתו, פסיכופתים יעדיפו את אותה האופציה בשני המקרים (להרוג איש אחד בלבד), מאחר שמרכזי הרגש פגועים במוחותיהם, והווריאציה של בעיה זו מערבת שיקולים רגשיים, בניגוד לגרסה המקורית של הבעיה.[3] ישנם מחקרים בתחום מדעי המוח (באמצעות FMRI) הבוחנים את השיפוט המוסרי של המוח העשויים לתמוך בטענתו, מאחר שהם מצאו מעורבות של רגשות בשיפוט המוסרי של המשתתפים.[4]

ניסוי אמפירי של דילמת הקרונית

במחקרים הרוב המוחלט של הנשאלים אומרים שהיו מסיטים את המסילה כדי להרוג אדם אחד על פני חמישה[5]. ב-2017 ארגן בלוגר המדע מייקל סטיבנס (אנ') ניסוי מעשי כדי להתרשם מה בני אדם עושים בפועל בסיטואציה זו. שבעה אנשים השתתפו בניסוי, במחשבה שהם עומדים להשתתף בקבוצת מיקוד על כבישים בלוס אנג'לס. כל אחד הגיע בנפרד והוזמן להמתין בתא בקרה מזויף של רשות הרכבות, שבו ישב אדם שתפקידו להסיט רכבות ממסלול אחד לשני לפי הצורך. מול שולחן הבקרה היו מסכי טלוויזיה שבהם נראו המסלולים כביכול בשידור חי, אך למעשה הוקרנו בהם סרטי וידאו שהוכנו מראש. בעת ההמתנה בקר הרכבות הלבבי הסביר למשתתפים את עבודתו והם למדו איך להסיט את הרכבת ממסילה אחת לשנייה. בשלב מסוים יצא הבקר מהחדר, ואז ראה המשתתף במסכים את התרחיש של דילמת הקרונית. על מסילה אחת היו חמישה אנשים, על המסילה השנייה אדם אחד, ובכריזה נשמעה אזהרה שיש חפץ על המסילה ורכבת מתקרבת. מתוך הקבוצה אישה אחת וגבר אחד משכו את המתג והסיטו את הרכבת. מיד לאחר מכן הוקרנה לכל המשתתפים שקופית "הניסוי הסתיים, אף אדם לא נפגע"[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Philippa Foot, The Problem of Abortion and the Doctrine of the Double Effect in Virtues and Vices.1967
  2. ^ Larry Alexander, Michael Moore, The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Winter 2016, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2016
  3. ^ "פליפנוזה", קווין דאטון, כנרת, 2011, עמ' 280-284
  4. ^ Jonathan D. Cohen, Joshua D. Greene, R. Brian Sommerville, (ספט' 2001). ":"An fMRI Investigation of Emotional Engagement in Moral Judgment"". Science. 293 (5537): 2105–2108. doi:10.1126/science.1062872. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  5. ^ Would You Kill One Person to Save Five? New Research on a Classic Debate
  6. ^ The Greater Good - Mind Field S2 (Ep 1), ניסוי דילמת הקרונית בסדרה (Mind Field)
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23346574בעיית הקרונית