בנן של קדושים
"בנן של קדושים", או בקיצור "בנש"ק", הוא כינוי שמקובל כיום לכנות בו אדם שהוא בן, או נכד, של צדיק מפורסם, או רב חשוב, בעיקר בפנייה במכתבים[1] או בהסכמות[2] והמלצות, היה ועודנו מקובל בעיקר בקרב הציבור החסידי[3], אך קיים גם בקרב בני עדות המזרח[4]. מקור הביטוי הוא בכינוי שניתן בגמרא לרבי מנחם בר סימאי[5].
במקורות חז"ל
ביטוי זה נאמר במקור על התנא רבי מנחם בר סימאי[6].
"מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם בר סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דלא איסתכל בצורתא דזוזא"
תואר זה הוצמד לו, על שם קדושתו ופרישותו מסרך של עבודה זרה, עד שלא הביט במטבע הזוז, עליו הוטבע דיוקן האליל היוני או הרומאי[7], משום איסור "אל תפנו אל האלילים"[8]. הנהגה זו היא מידת חסידות ולא מעיקר הדין, מפני שהתבליט נעשה לנוי ולא לשם פולחן[9], או מפני שרגילים להביט בו ואין זו פניה אל האליל[10]. בירושלמי מוסיף שלא הביט בשום מטבע שעליו דיוקן אדם, ואף לא בפסלי הנוי שבדרכים[11]. מתוך זהירותו באיסור עבודה זרה, למדו החכמים מהנהגתו היתר להליכה ברחובות שרוצפו בשברי אבני מרקוליס[12].
יש מן המפרשים שביאר בדרך הדרש, שלא הביט במטבע מפני שלא החשיב את הכסף והיה מפזרו לצדקה[13]. אחרים פירשו משום איסור הסתכלות בדיוקנו של רשע[14], ויש מי שלמד מכאן שעיקר הקדושה תלוי בשמירת העיניים[15].
התוספות ביארו את הכינוי "בנן של קדושים", שמפני שאבותיו היו קדושים, תלו את קדושתו בהם[16], ובמרדכי כתב שנקרא כן לכבודו, שכך מפליגים בשבח צדיק וקוראים לו "צדיק בן צדיק"[17]. לגירסת הירושלמי נקרא "נחום בר סימאי איש קודש קדשים"[18].
המעמד כיום
כיום הפך להיות בעיקר כינוי לבני משפחות האדמו"רים, ושם סטטוס של מעמד חברתי מסוים, כך שאפילו נכדים של אדמו"ר שכבר אינו בין החיים, נחשבים לבנש"קים.
מעמד חברתי
אצל חסידים, לרוב מתחתנים הבנש"קים רק עם משפחות בנש"ק[דרוש מקור], בחצרות חסידיות רבות יהיה לבושם שונה משאר החסידים[3]. לדוגמא, בויז'ניץ, סקווירא ובעלזא לובשים הבחורים הבנש"קים קולפיק בשבתות וימים טובים, בנדבורנה לובשים הבנשקי"ם גרביים לבנים ארוכים בשבת, עוד לפני הבר מצוה, בניגוד לשאר החסידים שלבושים כך רק אחרי החתונה, בהרבה חצרות לובשים הבנש"קים בימות החול, ריפס - חליפה מבריקה, בגזרה דומה לקפוטה. בחצרות חסידויות אחדות, בעיקר יוצאי חסידויות רופשיץ, סיגעט וצאנז, לובשים הבנש"קים הנשואים בשבת 'סטרוקעס' - קפוטה קשיחה שלכל ארכה פסי משי.
בנש"קים מפורסמים
- יצחק מאיר לוין[1]
- הרב אלימלך בידרמן
- הרב אהרן מרדכי רוקח
- הרב יואל ראטה
- הרב דניאל חיים אלתר
- מאיר אדלר
- הרב יחזקאל טאוב
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בנש"ק |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מכתב מאת הרבי מליובאוויטש לבנש"ק שר הסעד הרב יצחק מאיר הכהן בענין הבחירות
- ^ ראה למשל הסכמה של הראי"ה קוק זצ"ל לחוברת קול תורה לבנש"ק הרב שמואל אהרן ועבער
- ^ 3.0 3.1 אריה ארליך, בואו נהיה בנש"קים: הצצה לעולמם של נכדי האדמו"רים, באתר בחדרי חרדים, י"ז חשון תשע"ח
- ^ זאב בלוי, בנש"ק ר' דוד אבוחצירא ז"ל מאשדוד – למנוחות, באתר jdn, י' אב תשע"ז
- ^ ראה פירוש המפרש בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פ"א עמוד א' שגרס רבי מנחם ב"ר יוסי, שמכונה גם ורדימוס
- ^ בדברי רשב"ם, מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד א', ד"ה הכי גרסינן מבואר שהיה תנא
- ^ מוסף הערוך ערך זוז, עלי תמר על תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"א
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'
- ^ תוספות, מסכת שבת, דף קמ"ט עמוד א', ד"ה ודיוקני
- ^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף נ' עמוד א', ד"ה ה"ג
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א' המספר כי בהלוויתו כיסו אותם המלוים ואמרו: כשם שלא הביט בהם בחייו כך לא יביט במותו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ' עמוד א'
- ^ עיון יעקב סוטה פרק א אות נב, על פי של"ה פרשת עקב אות יא, נועם אלימלך פרשת תשא ד"ה זה יתנו
- ^ החיד"א, צפורן שמיר סימן ז אות קט
- ^ רבי אהרן ראטה, טהרת הקודש פרק א
- ^ תוספות, מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד א', ד"ה דלא מסתכל, מרגליות הים סנהדרין ג,ב
- ^ מרדכי תוספת מערבי פסחים רמז תריא
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א' וכן בקהלת רבה, פרשה ט', פסקה ב'