בנימין מזר
| מקום מגורים | האימפריה הרוסית, רפובליקת ויימאר, ישראל |
|---|---|
| הערות | נשיא האוניברסיטה העברית בשנים 1953–1961 |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בבית שערים ובעופל | |
בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית. כיהן כנשיאה ה-4 של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
מזר נולד בשנת 1906 לחיים מייזלר, סוחר טבק עשיר שהתגורר בצ'חנוביץ שבפולין, ולאשתו רבקה שהייתה בת אחיו של ד"ר משה יוסף גליקסון. הוא נולד בפלך גרודנה ברוסיה[1], אזור מוצאה של אמו שהייתה מספצקין שבקרבת גרודנו[2][3]. עד גיל 9 גדל בצ'חנוביץ[4]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בעקבות כניסת הגרמנים לצ'חנוביץ, ברחה משפחתו לקורסק ומשם עברה לפאודוסיה בקרים. בעקבות כניסת הקומוניסטים ב-1919 יצא אביו מרוסיה והיגר לוורשה בירת פולין[5]. בשנות ה-20 למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל, לאחר שהוריו ואחיו עלו כבר לפניו.
בתחילת 1931 הוא ניהל את החפירות הארכאולוגיות ברמת רחל[6] ובגבעת אליהו הסמוכה לה, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. בחפירות אלו הוא מצא ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני עם ממצאים שונים ובגבעת אליהו מצא שרידי עיר אותה זיהה עם נטופה המקראית[7], זיהוי שפחות מקובל היום[8]. בעקבות החפירות נתגלעו בינו לבין משה שטקליס חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות[9][10].
בשנת 1931 גם זכה בפרס פלומר מטעם האוניברסיטה העברית[11].
בשנת 1936 הוזמן על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם יצחק בן-צבי לבחון מערה עם כתובות עבריות שגילה במורדות גבעת שייח' אבריק. מזר העלה את ההשערה שמדובר בבית שערים. הוא ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).
לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאהּ.
בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.
בין השנים 1968–1978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.
מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
בשנת 1980 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל ביחד עם פרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד על תרומתם המיוחדת לארכאולוגיה של ארץ ישראל[12].
בשנת 1984, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[13].
נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
גיסו, אחי אשתו דינה, הוא נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. נכדתו היא הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.
מספריו
- המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
- בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
- האבות והשופטים: דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
- כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
- אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
- ערים וגלילות בארץ ישראל: מחקרים טופוגרפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
- חפירות ותגליות: מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
- גבע: תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
- עין גדי -חפירות ארכאולוגיות בשנים 1961–1962 , (ביחד עם: טרודה דותן ועמנואל דונאייבסקי), ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה כ"ז, א-ב, תשכ"ג, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג.
- (הספר בקטלוג ULI)Jerusalem, the saga of the Holy City, (With M.Avi-Yonah), Jerusalem: Universitas,וגם: (הספר בקטלוג ULI) 1954
לקריאה נוספת
- חיים ביינארט ושמואל אחיטוב, כתבי בנימין מזר, קתדרה 8, 1978, עמ' 217–227.
- חיים תדמור, 'לזכר בנימין מזר', מדעי היהדות, 36, תשנ"ו (1996), 175–182.
- מנחם ברש-רועי, בסודם של יקירי ירושלים כרך ג', ירושלים, תשמ"ו, עמ' 105–123. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מאמר על המלוכה בישראל, בנימין מזר
- בנימין מזר, ירושלים בתקופת בית הורדוס לאור החפירות מדרום ומדרום-מערב להר הבית, קתדרה 8, יולי 1977
- רשימת המאמרים של בנימין מזר באתר רמב"י
- הספרים של בנימין מזר, באתר "סימניה"
- בנימין מזר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חתני פרס ישראל תשכ"ח, למרחב, 3 במאי 1968
- ^ ספר צ'חנוביץ, עמוד 403
- ^ יש מקורות מאוחרים בהם כתוב שהוא נולד בצ'חנוביץ, למשל: בנימין מזר, אתר האקדמיה הלאומית למדעים. אך רוב המקורות מציינים את מקום הולדתו בגרודנה, או פלך גרודנה. ראו למשל: דוד תדהר (עורך), "פרופ' בנימין מזר (מייזלר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3088
פרופ' מזר - רקטור האוניברסיטה, הבוקר, 12 ביוני 1952. לידתו בגרודנה תואמת יותר את הרישום במפקד האוכלוסין בשנת 1946 בו הוא כתב שנולד ברוסיה, ראו: מפקד התושבים היהודים בירושלים תש"ז - ^ כינוס להופעת ספר על צ'חנוביץ, על המשמר, 7 באוגוסט 1964
- ^ ספר צ'חנוביץ, עמוד 404
- ^ החפירות ברמת רחל, דואר היום, 3 בפברואר 1931
- ^ האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, דואר היום, 6 באפריל 1932
- ^ מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר
- ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934
- ^ תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934
- ^ על הפרס שע"ש לורד פלומר במכללה העברית, דואר היום, 24 בספטמבר 1931
- ^ פרס לפרנק מור קרוס ובנימין מזר באתר Biblical Archaeology Society
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
| נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים | |
|---|---|
|
31646955בנימין מזר
- יהודים בלארוסים
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בגרמניה
- ארכאולוגים ישראלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל למדעי היהדות
- יקירי ירושלים
- חוקרי יהדות ישראלים
- זוכי פרס הארווי
- חופרים בעיר דוד
- נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
- משפחת בן-צבי
- משפחת מזר
- עורכי האנציקלופדיה המקראית
- זוכי פרס פרשיה שימל
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
- רקטורי האוניברסיטה העברית בירושלים
- זוכי פרס יצחק בן-צבי
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1906
- ישראלים שנפטרו ב-1995