בנו ארבל
בנו ארבל (20 בינואר 1939 - 9 באפריל 2013) היה מתמטיקאי והיסטוריון של המתמטיקה, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. עסק רבות בחינוך מתמטי וריכז במשך שנים רבות את החוגים למתמטיקה במכללות לחינוך, בית ברל וסמינר הקיבוצים ולימד בהם.
ביוגרפיה
נולד ברומניה. הוא החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בוקרשט. עלה לישראל בשנת 1961 והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים תואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ב-1963. סיים תואר שני במתמטיקה באפריל 1965 בהדרכתו של פרופ' אריה דבורצקי. התגייס לצה"ל במאי 1965 ושירת בחיל האוויר. סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1987 באוניברסיטת תל אביב בהדרכתו של פרופ' מרצל הרצוג. נושא הדוקטורט: "אסטרטגיות אלמנטריות לפתרון בעיות ומחקר מתמטי". לימד באוניברסיטת תל אביב, מכללת סמינר הקיבוצים, מכללת בית ברל ובמכללה האקדמית תל אביב יפו.
מסוף שנות ה-80 שימש כראש התוכנית לתלמידים צעירים (תלמידי בית ספר תיכון) מצטיינים הלומדים במקביל לבית הספר גם לימודי מתמטיקה או מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2013 קיבל תעודת הוקרה על מפעל חיים מדקאן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב על פועלו.[1]
ארבל היה נשוי ליוהנה, ואב לשניים. הוא נקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין מנוחה נכונה כפר סבא.
מספריו
- בעיות נבחרות במתמטיקה אלמנטרית, 1982
- אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות, האוניברסיטה הפתוחה (שני כרכים), 1990
- בעיות עם עקרון (דיריכלה) ורעיון (הצביעה). 1995
- הזמנה לפתרון בעיות מתמטיות (שלושה חלקים א,ב,ג) 1996, 1997
- קיצור תולדות המתמטיקה, מכון מופ"ת, 2005
- מתמטיקאים ואירועים גדולים בתולדות המתמטיקה, מכון מופ"ת, 2009
הערות שוליים
- ^ תמונות מהטקס, באתר בית הספר למתמטיקה של אוניברסיטת תל אביב.