בלקברן דארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלקברן דארט
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ טורפדו דו-כנפי
ארץ ייצור בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן בלקברן איירקראפט
טיסת בכורה אוקטובר 1921
תקופת שירות 1922–1933 (כ־11 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 149 (כולל שמונה מטוסים מגרסת הייצוא ו-21 מהגרסה הימית)
משתמש ראשי

בריטניהבריטניה בריטניה

ממדים 
אורך 10.782 מטרים
גובה 3.94 מטרים
מוטת כנפיים 13.862 מטרים
שטח כנפיים 60.8 מ"ר
משקל ריק 1,632 ק"ג
משקל טעון 2,895 ק"ג
ביצועים 
מהירות שיוט 160 קמ"ש
מהירות מרבית 172 קמ"ש
קצב נסיקה 3 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 660 ק"מ
סייג רום 3,900 מטרים
חימוש 
פצצות 1 X טורפדו סימן IX בקוטר 457 מ"מ
או 2 X פצצות במשקל 236 ק"ג, אחת תחת כל כנף
הנעה 
1 X נאפייר לאיון IIB מקורר מים 450 כ"ס, או לאיון V
12 צילינדרים, 465 כ"ס
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
עלון פרסומת של חברת בלקברן איירקראפט המציג את הדארט, 1920
דארט בבסיס חיל האוויר המלכותי מרטלשם הית', תחילת 1925

בלקברן דארט (באנגלית: Blackburn Dart) היה מפציץ טורפדו דו-כנפי בריטי לפעולה מעל גבי נושאות מטוסים תוצרת בלקברן איירקראפט, אשר טס לראשונה באוקטובר 1921. הדארט שימש כמפציץ הטורפדו הסטנדרטי של זרוע האוויר של הצי המלכותי בשנים 1923–1933, וגרסה מותאמת שלו יוּצאה ליוון, שם שירתה בצי היווני.

תכנון ופיתוח

ב-1919 החלה חברת בלקברן איירקראפט בפרויקט פרטי, שנועד לפתח מפציץ טורפדו שיחליף את הסופווית' קוקו, ששירת בתפקיד זה מעל גבי נושאות המטוסים של הצי המלכותי. המטוס, פרי תכנונו של מהנדס העיצוב הראשי של החברה, מייג'ור פרנק ארנולד באמפוס, כונה T.1 סוויפט. על אף התכנון הסטנדרטי ברובו, היו למטוס הדו-כנפי הגדול זוג סמוכות בין כנפיו מכל צד, הכנפיים היו שוות בגודלן וניתנות לקיפול, אך הכנף העליונה הייתה ממוקמת מעט קדימה ולא חפפה לתחתונה במדויק[1]. חלקה המרכזי של הכנף נבנה מפלדה, עם חלקים חיצוניים עשויי עץ, אשר כוסתה בבד. מאזנות הותקנו בכל ארבע הכנפיים. גוף המטוס הורכב על גבי הכנף התחתונה ונבנה גם הוא משלד מתכת וכיסוי בד. יחידת זנב המטוס הורכבה מכבלים ששלטו בסנפיר בעל הגה כיוון. כן הנסע שחולק לשניים הורכב מגלגלים על גבי בולמי זעזועים ואפשר התקנת מתלים עבור נשיאת טורפדו בגודל סטנדרטי תחת גוף המטוס[2].

אב הטיפוס של הסוויפט המריא לראשונה בספטמבר 1920, וכמעט התרסק בשל טעות בחישוב מרכז הכובד של המטוס. בעיה זו נפתרה לאחר הסתה לאחור של הכנפיים, והגה הכיוון תוקן כדי לשפר את השליטה במטוס. לאחר תיקונים אלה, השתפרו ביצועי הסוויפט, ולפי מכרז מספר 20\3 ייצרה בלקברן עבור משרד האווירייה הבריטי שלושה מטוסים לבחינת ביצועיהם, אשר נקראו בלקברן דארט.

הדארט צויד במנוע מדגם נאפייר לאיון סימן IIB או V, אשר הורכב כאשר צינורות הפליטה שלו פונים מעלה. בנוסף, על מנת לאפשר שדה ראייה טוב יותר בנחיתה, היה אזור בית המנוע נמוך יותר ובשיפוע בהשוואה לתא הטייס, מה שהפך לסימן ההיכר של המטוס.

אב הטיפוס של הדארט טס לראשונה באוקטובר 1921, ועל אף גודלו הפגין ביצועים טובים, כאשר הציג מהירות הזדקרות של 69 קמ"ש.

גרסה שנועדה ליצוא, ושמרה על השם סוויפט, צוידה במנוע נאפייר בעל 450 כוחות סוס. שבעה מטוסים, שנקראו סוויפט סימן II, נבנו, מתוכם נמכרו שניים לצי היפני, שלושה עבור הצי הספרדי ושניים עבור צי ארצות הברית[3][4]. המטוסים שנמכרו לארצות הברית סומנו כסוויפט F על ידי בלקברן ובלקברן BST-1 על ידי הצי האמריקאי, אך בעקבות טיסות ניסוי שבוצעו ב-1922 הוחלט לא להזמין מטוסים נוספים ובמקומם נרכשו מפציצי טורפדו מדגם דאגלס D-2[5].

היסטוריה מבצעית

הדארט T.2 נכנס לשירות בזרוע האוויר של הצי המלכותי ב-1923 בגף מס' 460 מנושאת המטוסים אה"מ איגל, שפעלה בים התיכון, ובגפים מס' 461 ו-462 שפעלו מאה"מ פיוריאוס שהוצבה במי החופים של בריטניה ומאוחר יותר עברה לגיברלטר[4][6]. אימונים מבסיס חופי בוצעו על ידי גפים 461 ו-462 בגוספורט הסמוכה לנמל פורטסמות'. ב-1928 פעל הדארט במסגרת גפים מס' 463 ו-464 שפעלו מנושאת המטוסים אה"מ קורייג'ס בצי הים התיכון[7]. בשנה שלאחר מכן הועבר דארט אחד לטייסת מס' 36 של חיל האוויר המלכותי (גף טורפדו להגנת חופים), תחילה לאימון במסך עשן ולאחר מכן כחלק מהטייסת המבצעית הראשונה של מפציצי טורפדו של חיל האוויר המלכותי[8][9].

שלושה מטוסי דארט הוסבו למטוס ימי דו-מושבי לשימוש כמטוסי אימון מתקדם בבית הספר לטיסה לחיילי מילואים של חיל האוויר המלכותי שהפעילה בלקברן על נהר האמבר בשנים 1925–1929. הסבה זו הובילה לפיתוח גרסה חדשה שנקראה T.3 ולוס, והוזמנה על ידי הצי היווני ב-1925 לשימוש כמפציץ טורפדו[3]. סך הכול נבנו 120 יחידות של הדארט (שלושה אבות טיפוס, 114 מגרסת T.2 ושלושה מגרסת המטוס הימי), שמונה מגרסת הסוויפט לייצוא ו-21 מגרסת ה-T.3 ולוס[10][11].

הדארט המשיך לשרת בבית הספר לטיסה של בלקברן, יחד עם עם מספר מטוסי T.3 שהוסבו לתצורה היבשתית עד להחלפתם בריפון ובבאפין ב-1933[3].

הדארט היה למטוס הראשון שביצע נחיתת לילה על גבי נושאת מטוסים, כאשר הוטס על ידי קומודור האוויר ג'י. ה'. בויס מגף מס' 462 מאה"מ פיוריאוס ב-6 במאי 1926[12].

גרסאות

T.1 סוויפט
אב טיפוס עבור תכנון מפציץ טורפדו. יחידה אחת נבנתה.
דארט
אב טיפוס. שלוש יחידות נבנו ונבחנו בבסיס חיל האוויר המלכותי במרטלשם הית'.
T.2 דארט
גרסת הייצור הראשונה, ממנה נבנו 120 יחידות (שלוש הוסבו לתצורת אימון דו-מושבית).
סוויפט סימן II
גרסה לייצוא. שבע יחידות נבנו.
סוויפט F
סימון לגרסת סוויפט סימן II שנבחנה על ידי צי ארצות הברית.
T.3 ולוס
גרסה דו-מושבית עבור הצי היווני. 15 יחידות נבנו, מתוכן 12 ברישיון ביוון.
T.3A ולוס
גרסת לביצועי טיסות ראווה, ניסוי וכמטוסי אימון בבית הספר לטיסה שהפעילה החברה. שש יחידות נבנו.

מפעילות

הבלקברן דארט שירת במדינות הבאות:

מפרט טכני (דארט T.2)

גרסת האימון הדו-מושבית של הדארט

מאפיינים כלליים

ביצועים

חימוש

  • 1 X טורפדו סימן VIII או IX בקוטר 457 מ"מ או 2 X פצצות במשקל 236 ק"ג תחת כל כנף

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלקברן דארט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ באנגלית מכונה מיקומה של הכנף העליונה לעומת התחתונה - Stagger Wing, כאשר מיקום חיובי או Positive wing stagger, פירושו שהכנף העליונה אינה חופפת במדויק לתחתונה אלא ממוקמת מעט קדימה, ולהפך כאשר המיקום שלילי.
  2. ^ Stemp, עמודים 22–23
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Lepage, עמוד 70
  4. ^ 4.0 4.1 Stemp, עמודים 24–25
  5. ^ Blackburn Swift at San Diego, October 1924, Air History.net Photo Archive
  6. ^ Hobbs, David. British Aircraft Carriers: Design, Development & Service Histories. Seaforth Publishing, 2014. מסת"ב 1473853516. עמודים 41, 51
  7. ^ Philpott, Ian M. The Royal Air Force: The Trenchard Years, 1918–1929. Casemate Publishers, 2005. מסת"ב 1783409681
  8. ^ Gunston, Bill. Jane's Encyclopedia of Aviation, Vol.2. Jane's, 1980. מסת"ב 0710607105. עמוד 306
  9. ^ Royal Air Force 36 Squadron Association
  10. ^ 10.0 10.1 Blackburn T2 Dart, BAE Systems
  11. ^ Blackburn Swift, Dart and Velos, British Aviation - Projects to Production
  12. ^ Hobbs, עמוד 41
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33048152בלקברן דארט

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בלקברן_דארט&oldid=1956256"