בלוטה

ערך זה עוסק באיבר המעבד, מייצר ומפריש חומרים. אם התכוונתם לסוג במשפחת השפתניים, ראו גלונית.

המונח "בלוטות" מפנה לכאן. לערך העוסק בטכנולוגיית Bluetooth, ראו בלוטות'.

בלוטה (באנגלית: Gland) היא איבר המעבד, מייצר ומפריש חומרים. בחלק מהמקרים חומרי ההפרשה הם חומרי פסולת. במקרים אחרים מפרישות הבלוטות הורמונים.

ניתן להבדיל בין שני סוגי בלוטות:

בלוטה אקסוקרינית (בלוטת הפרשה חיצונית): בלוטה המפרישה את תוצריה אל פני שטח הגוף או אל איבר הנחשב חיצוני לגוף (לדוגמה הקיבה). בלוטות הזיעה, למשל, הן בלוטות אקסוקריניות.
בלוטה אנדוקרינית (בלוטת הפרשה פנימית): בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם, שלא דרך צינור. בלוטות הפרשה פנימית הן מנגנון בקרה עדין שהפרעות בו אינן נדירות (כגון ייצור יתר או ייצור חסר).

מרכיבי המערכת האנדוקרינית

היפותלמוס (תת רמה שבמוח הביניים) – הוא השולט במערכת האנדוקרינית – מערכת התקשורת הבינתאית ולכן שולט על ייצור ההורמונים.
בלוטת יותרת המוח – היפופיזה; היא המפקחת על שאר הבלוטות.
בלוטת התריס – תירואיד (ידועה גם כ"בלוטת המגן"); היא המפקחת על קצב חילוף החומרים ועל קצב הלב.
בלוטת מצד התריס – פאראתירואיד (ידועה גם כ"יתרת בלוטת התריס") המשובצת בבלוטת התריס; היא מווסתת את כמויות הסידן והזרחן ומאזנות את הקלציטונין.
בלוטות יותרת הכליה - אדרנל; הן מאיצות את פעולת הלב, משפיעות על ייצור תאי רבייה, ועל מחזור הרבייה של האשה, ועל גדילת שיער הגוף, משככת דלקות, מפקחת על השימוש בשומנים, בחלבונים, בפחמימות ובמינרלים, וכן משמרת את נפח ולחץ הדם ומווסתת את כמות הנתרן בשתן.
הלבלב – ממוקם בקרבת בלוטות יותרת הכליה; מפריש אינסולין.
בלוטת האצטרובל – מצויה בעומק המוח; מווסתת את הקצב היומי של שינה וערנות.
התימוס – נמצא בבית החזה; פועל בעיקר בגיל הילדות להזנת חלקים ממערכת החיסון.
בלוטות במערכת הרבייה (גונדות) – שחלות (בנקבות) ואשכים (בזכרים) – נמצאות במערכת הרבייה; מעבר לרבייה הן עוזרות להתפתחות נורמלית של האדם.