בלה פביאן

בלה פביאן
Fábián Béla

בלה פביאן, (במקור פוירמן בהונגרית: Fábián Béla; טאיה, 13 באוגוסט 1889 – סן חואן, 23 בדצמבר 1966) היה עורך דין, פוליטיקאי, פובליציסט יהודי-הונגרי. חבר האספה הלאומית של הונגריה (הפרלמנט ההונגרי) במשך 17 שנים.

ביוגרפיה

בלה פוירמן נולד במשפחה יהודית כבנם של בעל בית מרזח, לאיוש פוירמן ושל פאני רוזנברג. הוא למד באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). כמתמחה לעריכת דין היה מזכירו של וילמוש ואז'וני. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא ב-1915, אך עד מהרה נפל בשבי. במהלך השבי ערך את העיתונים "יום א' של השבויים" ו"Priamurje" עבור שבויי מלחמה ההונגרים. בפברואר 1918 נמלט עם ארבעה חבריו בשבי וחזר להונגריה דרך מנצ'וריה, מונגוליה ורוסיה. בהונגריה פתח בתעמולה עיתונאית נמרצת נגד רוסיה הסובייטית והפך לשופט בית משפט עד העלייה לשלטון של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הוא נעצר במהלך הרפובליקה הסובייטית על התנהגותו האנטי-קומוניסטית. בשנים 1920–1922 היה חבר במועצת העיר בודפשט. הוא שיחק תפקיד מרכזי ב"מפלגה הדמוקרטית הלאומית". מ-1922 עד 1939 ייצג את המפלגה הדמוקרטית הלאומית ואת המפלגות "האופוזיציה הליברלית" ו"הדמוקרטית המאוחדת" באספה הלאומית ההונגרית. לצד היותו עורך דין עצמאי מאז 1920, הוא פיתח גם פעילות פובליציסטית וספרותית. ביצירותיו, עמדותיו כדמוקרט וכליברל בורגני היו מעורבות עם הדעות אנטי-קומוניסטיות ואנטי-סובייטיות חריפות. ב-1934 התבטא נגד ההכרה הדיפלומטית של הונגריה בברית המועצות. בין שתי מלחמות העולם הוא היה דמות בולטת ביהדות הונגריה ונקט עמדה נגד ההתנצרות גם בזמן רדיפות. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא היה נשיא "ועדת הלוחמים" (Hadviseltek Bizottsága) של יהדות הונגריה ("ועדת הלוחמים" היהודים, נוהלה במשותף על ידי הקהילות היהודיות הלאומיות של הנאולוגיים ושל האורתודוקסים וארגנה איסוף פרטי לבוש עבור יהודים בשירות העבודה - עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי במלחמת העולם השנייה - שנשלחו לחזית המזרחית). הוא נעצר מייד לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה ב-21 במרץ 1944 (מבצע מרגרטה) וגורש תחילה לאושוויץ, לאחר מכן למחנה הריכוז אורניינבורג, משם למחנה הריכוז זקסנהאוזן ולבסוף למחנה הריכוז אוהרדרוף. הוא שרד, שוחרר ולא חזר יותר להונגריה. הוא התגורר מספר שנים בפריז ולאחר מכן השתקע בארצות הברית, שם הפך לאחת הדמויות המובילות בפזורה ההונגרית. הוא ניסה לייצג יהודים אנשי שרות העבודה לשעבר, לאסוף את עדויותיהם ולאתר את החיילים ההונגרים לשעבר בגדודים אלה שברחו לארצות הברית כדי להעמידם לדין. הוא עמד לצד הקרדינל יוז'ף מינדסנטי כשהועמד לדין בהונגריה והואשם באנטישמיות. הוא היה חבר בוועד הלאומי. לאחר המלחמה כיהן כנשיא "אגודת האסירים הפוליטיים ההונגרים" לשעבר.

אשתו הייתה אילונה שוורץ, בתם של דיולה שוורץ ופאולה קוהנר, אותה נשא בבודפשט ב-3 בינואר 1924.

עבודותיו העיקריות

בשפת המקור:

• Oroszország pusztulása a bolseviki uralom alatt (Budapest, 1919)
• Az orosz pokol : a Japán-tengertől Pétervárig (Budapest, 1920)
• Pétervár (Budapest, 1921)
• Orosz minta
• A bolseviki világpropaganda módszerei és eszközei
• Ezer ember asszony nélkül (regény, Budapest, 1930)
• 6 ló – 40 ember. Hadifogoly-feljegyzések (Budapest, 1930)
• Cardinal Mindszenty – The story of a modern martyr (New York, 1949)

בתרגום:

• חורבן רוסיה תחת שלטון בולשביקי (בודפשט, 1919)
• הגיהנום הרוסי : מים יפן עד סנקט פטרבורג (בודפשט, 1920)
• פטרוגרד (בודפשט, 1921)
• דוגמה רוסית
• שיטות וכלים של התעמולה הבולשביקית העולמית
• אלף גברים ללא נשים (רומן, בודפשט, 1930)
• ששה סוסים - ארבעים אנשים. תיעוד של שבוי מלחמה (בודפשט, 1930)
• קרדינל מינדסנטי – סיפור של מרטיר מודרני (ניו יורק, 1949)

לקריאה נוספת

• Ki-kicsoda? Kortársak lexikona, h. n. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., é. n. [1937] (מיהו מי. חקסיקון אנשים בני זמננו)
• Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך תוספת. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1981)
• Magyar politikai lexikon. Szerk. T. Boros László. Budapest, Európa Irodalmi és Nyomdai Rt., 1929. (לקסיקון פוליטי הונגרי)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. בלה פביאן
• Fábián Béla (1961-09-28). "Nyílt levél az argentínai magyar zsidósághoz". Délamerikai Magyarság. 34 (4054). בלה פביאן: מכתב פתוח ליהדות ההונגרית של ארגנטינה)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33075337בלה פביאן