בית רובי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית רובי

אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 41°47′23.4″N 87°35′45.3″W / 41.789833°N 87.595917°W / 41.789833; -87.595917
(למפת שיקגו רגילה)
 
בית רובי
בית רובי
מבט פנים (1911)

בית רובי (באנגלית: Robie House) הוא נקודת ציון היסטורית לאומית של ארצות הברית שנמצאת כעת בקמפוס של אוניברסיטת שיקגו בשכונת סאות' סייד של הייד פארק בשיקגו, אילינוי. נבנה בשנים 1909–1910 ותוכנן כבית חד משפחתי על ידי האדריכל פרנק לויד רייט[1] והוא ידוע כדוגמה הבולטת ביותר של סגנון בתי ערבה, הסגנון האדריכלי הראשון שנחשב לאמריקאי ייחודי. הוא הוגדר כנקודת ציון היסטורית לאומית ב-27 בנובמבר 1963[2], והופיע ברשימה הראשונה של המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ב-15 באוקטובר 1966[3]. בית רובי ומבחר מבנים אחרים של רייט נרשמו ברשימת אתרי מורשת עולמית תחת הכותרת "אדריכלות המאה ה-20 של פרנק לויד רייט" ביולי 2019[4].

היסטוריה

רייט עיצב את בית משפחת רובי בסטודיו שלו באוק פארק (Oak Park), אילינוי בין 1908 ל-1909[5]. העיצוב הקודם לבית משפחת רובי היה בית פרדיננד פ. טומק (אנ') בריברסייד, אילינוי, שתוכנן על ידי רייט בשנים 1907–1908[6]. בזמן שהזמין את רייט לעצב את ביתו, פרדריק רובי היה רק ​​בן 28 ועוזר המנהל של חברת אקסלסיור אספקה, חברה בצד הדרומי של שיקגו בבעלות ובניהולו של אביו. למרות שעל גבי שרטוטים מאוחרים יותר של בית רובי נרשמו תאריכים משנת 1906, רייט לא יכול היה להתחיל את התכנון של הבניין מוקדם יותר מאביב 1908, כי משפחת רובי רכשה בפועל את הנכס רק במאי של אותה שנה[7]. הוא ואשתו, לורה הירונימוס רובי, בוגרת אוניברסיטת שיקגו בשנת 1900, בחרו את הנכס בשדרות דרום וודלאון 5757 כדי להישאר קרובים לקמפוס ולחיי החברה של האוניברסיטה[8]. הנכס היה מגרש עירוני טיפוסי בהייד פארק, באורך 55 מטרים וברוחב 18 מטרים.

הקבלן הנבחר לפרויקט, H.B. Barnard Co. משיקגו, החל לבנות ב-15 באפריל 1909[9]. רייט לא פיקח על בניית הבית אלא רק בשלבים המוקדמים ביותר. הוא סגר את הסטודיו שלו באוק פארק בסתיו 1909 ועזב לאירופה כדי לבצע את העבודה שהובילה לפרסום ספרו, Wasmuth Portfolio. הוא ייפה את כוחו לאדריכל הרמן ו. פון הולסט (אנ'), שהמשיך להעסיק את מריון מהוני גריפין (אנ'), שרטטת במשרדו של רייט, וג'ורג' מאן נידקן, מעצב פנים ממילווקי, ויסקונסין, שעבד עם רייט בבית סוזן לורנס דנה (אנ') בספרינגפילד, אילינוי, בית אייברי קונלי (אנ') בריברסייד, אילינוי, ובית מאייר מאי (אנ') בגרנד ראפידס, מישיגן, כדי להמשיך בעבודתם על הפרויקט[10]. ניתן לראות את השפעתו של נידקן בעיצוב חלק מהריהוט לבית וכן בשטיחים במבואה, בסלון ובחדר האוכל.

משפחת רובי - פרדריק, לורה ושני ילדיהם, פרדריק ג'וניור ולוריין - עברו לגור בבית במאי 1910, למרות שהפריטים האחרונים, כולל שטיחים ורהיטים, הגיעו רק ינואר 1911[11]. העלות הסופית של הבית הייתה 58,500 דולר - 13,500 דולר עבור הקרקע, 35,000 דולר עבור התכנון והבנייה של הבניין, ו-10,000 דולר עבור הריהוט[12]. (שווי פשוט מותאם לאינפלציה של 58,500 דולר ב-1910 נע סביב 1.5 מיליון דולר ב-2015, אם כי דרכים אחרות להשוואת מחיר וערך לאורך זמן יכולות להעמיד את הנתון הזה על 10 מיליון דולר מבלי לקחת בחשבון פרמיה פוטנציאלית כלשהי כתוצאה מהתהילה ההיסטורית של הבית.)[13][14] התקציב המקורי של משפחת רובי היה 60,000 דולר[15].

אולם, תקופת מגוריה של משפחת רובי בביתם הייתה קצרה. כתוצאה מבעיות כלכליות, שנגרמו עקב מותו של אביו ביולי 1908, שהשאיר אחריו חובות מהימורים, שפרדריק רובי ירש ללא ידיעתו (לכאורה מסתכם בכמיליון דולר, או שווה ערך ל-27 מיליון דולר כיום), ומהידרדרות נישואיו, פרדריק רובי נאלץ למכור את הבית לאחר שהוא ומשפחתו גרו בו 14 חודשים בלבד[16]. דייוויד לי טיילור, נשיא חברת טיילור-קריצ'פילד, סוכנות פרסום, קנה את הבית ואת כל תכולו בעיצוב של רייט בדצמבר 1911. טיילור מת פחות משנה לאחר מכן, ואלמנתו, אלן טיילור, מכרה את הבית ואת רוב תכולתו למרשל ד. ווילבר, גזבר סוכנות הסחורה של וילבר, בנובמבר 1912. בני הזוג וילבר היו המשפחה האחרונה שגרה בבית רובי - 14 שנים[17].

ביוני 1926, בני הזוג וילבר מכרו את הבית ואת תכולתו לסמינר התאולוגי של שיקגו, שרכש אותו למטרת התרחבות עתידית אך השתמש בו, זמנית, כמעונות וחדר אוכל[18]. עקב כך, התפתחו בבית רובי נזקי פנים גדולים, כולל הרס של כמעט כל פמוטי קירות הזהב האופייניים. יתר על כן, באותה תקופה, שוער שעבד במקום גילה את כיסא הנדנדה בעבודת יד של רייט שהושלך בערימת אשפה והציל אותו. שנים מאוחר יותר, השוער יצר קשר עם אוניברסיטת שיקגו כשהמוזיאון נפתח והעניק מחדש את הכיסא לבית רובי, שם הוא מוצג כעת באחד מחדרי השינה. בשנת 1941, סטודנט לתואר שני במכון הטכנולוגי של אילינוי גילה בטעות שהסמינר מקדם תוכנית להרוס את בית רובי והודיע ​​למדריכיו, כולל לודוויג מיס ואן דר רוהה[19]. כוונת ההריסה עוררה סערת מחאה. כתוצאה מכך, נדחתה תוכנית ההריסה.

פרט חיצוני של בית רובי

האיום החמור ביותר על בית רובי התעורר 16 שנים מאוחר יותר. ב-1 במרץ 1957 הודיע ​​הסמינר על תוכניות להרוס את בית רובי ב-15 בספטמבר כדי להתחיל בבניית מעונות לתלמידיו[20]. הפעם התעוררה סערה בינלאומית, ורייט עצמו, אז כמעט בן 90, חזר לבית רובי ב-18 במרץ, מלווה בתקשורת, סטודנטים ומארגני הפגנות במחאה על ההריסה המיועדת של הבית. בהתייחסו להריסה המיועדת, רייט בקניט: "הכל מעיד על הסכנה שבהפקדת כל דבר רוחני בידי הממסד"[21]. שתי אחוות באוניברסיטת שיקגו סיפקו לסמינר אלטרנטיבה ריאלית לתוכניות ההריסה שלו. במהלך תקופת לימודיו הקצרה מאוד כסטודנט באוניברסיטת ויסקונסין, רייט היה חבר באחוות "פאי דלתא תטא" (אנ'). סניף אחוות "פאי דלתא תטא" של אוניברסיטת שיקגו היה ממוקם שתי דלתות צפונית לבית רובי בשדרות דרום וודלאון 5737, והסמינר כבר היה הבעלים של המגרש בין שני הנכסים. ה"פאי דלתא תטא" הציעה לפנות את מעונותיהם, ואחוות "זטא ביתא טאו" (אנ'), הממוקמת ליד בית אחוות "פאי דלתא תטא", הציעה אף היא לפנות את מעונותיה. הצעות אלו היו נקודת מפנה במאמץ להציל את בית רובי מאחר ששלושת הנכסים סיפקו לסמינר קרקע מספקת עבור המעונות שביקשו לבנות[22].

באוגוסט 1958, וויליאם זקנדורף (אנ'), ידיד של רייט ויזם נדל"ן בניו יורק, שהיה מעורב בכמה פרויקטי פיתוח בצד הדרומי של שיקגו באותה תקופה, רכש את בית רובי לפי דרישת רייט מהסמינר באמצעות חברת הפיתוח שלו Webb & Knapp[23]. בפברואר 1963 תרם זקנדורף את הבניין לאוניברסיטת שיקגו. האוניברסיטה השתמשה בבית רובי כמכון עדלי סטיבנסון לעניינים בינלאומיים, ומאוחר יותר שימש הבניין כמטה של ​​אגודת הבוגרים של האוניברסיטה[24]. ב-15 בספטמבר 1971 הכריזה הוועדה על ציוני דרך בשיקגו, בתמיכתו של ראש העיר ריצ'רד ג'יי דיילי (אנ'), על בית רובי כנקודת ציון של העיר שיקגו.

בינואר 1997 הוציאה האוניברסיטה את משרדיה מבית רובי והסבה אותו ב-1 בפברואר עבור עריכת סיורים, תפעול, גיוס כספים ושיקום לקרן פרנק לויד רייט[25]. בשנת 2002, החלה קרן פרנק לויד רייט לשחזר את בית רובי למראהו המקורי משנת 1910, כאשר השחזור הושלם והבית שיקף בצורה הטובה ביותר את כוונת התכנון של האדריכל והלקוח[26]. Harboe Architects[27], משרד מוביל בשימור היסטורי, ביצע הערכה, הכין תוכניות לשיקום והוביל את שיקום פנים הבית[28]. הקרן פועלת לפי הנחיות שפותחו על ידי שר הפנים של התקנים לטיפול בנכסים היסטוריים. השיקום הושלם ב-2019, בעלות של למעלה מ-11 מיליון דולר. לאחר שיקום מבני חיצוני גדול, שכלל בניית קונסטרוקציית פלדה, עבודות לבנים חיצוניות והתקנת מערכות מכניות מודרניות, השיקום המשיך והתמקד באלמנטים הפנימיים, כגון עבודות עץ, זכוכית ורהיטים[29].

אדריכלות

חוץ (1911)

בית רובי הוא אחת הדוגמאות הידועות ביותר לסגנון האדריכלי של בתי ערבה של פרנק לויד רייט. המונח נטבע על ידי מבקרי אדריכלות והיסטוריונים (לא על ידי רייט) שהבחינו כיצד הבניינים ומרכיביהם השונים חבים את השפעתם העיצובית לנוף וחיי הצמחים של הערבה התיכונה של ארצות הברית[30]. אופייני לבתי ערבה של רייט, הוא עיצב לא רק את הבית, אלא את כל חללי הפנים, החלונות, התאורה, השטיחים, הריהוט והטקסטיל. כפי שכתב רייט ב-1910, "די בלתי אפשרי להתייחס לבניין כדבר אחד ולריהוט שלו כדבר אחר... כולם הם פרטים מבניים של אופיו ושלמותו."[31]

חוץ

הכרכובים הזיזיים הבולטים בגג, פסים רציפים של חלונות זכוכית אמנותיים והשימוש בלבנים רומיות מדגישים את הקווים האופקיים של המבנה. הקו האופקי הזכיר לו את הערבה האמריקנית והיה לסימן של מנוחה ומחסה, כיאה לבית. הקירות החיצוניים נבנו ב-2 שכבות לבנים. ליבת לבני שיקגו עם ציפוי דקורטיבי של לבנים רומיים בצבעי אדום-כתום עם כתמי ברזל. כדי להדגיש עוד יותר את האופקיות של הלבנים, החיבורים האופקיים מולאו בטיט בצבע שמנת והחיבורים האנכיים הקטנים מולאו בטיט בצבע לבנים. מרחוק, ביצוע מורכב ויקר זה יוצר רושם של קווים רציפים של צבע אופקי וממזער את המראה של לבנים בודדות. העיצוב של חלונות הזכוכית האמנותיים הוא דוגמה מופשטת של זכוכית צבעונית ושקופה תוך שימוש בזוויות 30 ו-60 מעלות, האהובות על רייט. רייט השתמש בעיצובים דומים בשטיחי קיר בתוך הבית ועבור השערים המקיפים את החללים החיצוניים וסוגרים את חצר המוסך. התקציב העתיר של משפחת רובי, אפשר לרייט לתכנן בית עם כמות פלדה גבוהה, שאפשרה יצירת גגות זיזיים ארוכים וסטייה מינימלית בבנייתם[32]. האדניות, המשקופים, אדני החלונות ושאר העיטורים החיצוניים עשויים מאבן גיר בדפורד (אנ').

פנים

צבעים טבעיים "מושתקים" המשמשים את עיצוב הבית מתחילתו ועד סופו
האולם המרכזי מציג את היעדר עמודים מבניים
רמת הקישוטיות נשמרה במינימום בכל מקום
במקום צורות מסוגננות מהטבע, רייט העדיף מוטיב של צורות גיאומטריות

בתוכנית, הבית מעוצב כשני מלבנים גדולים שנראים מחליקים האחד על גבי השני[33]. רייט התייחס למלבן בחלק הדרום-מערבי של האתר, המכיל את חללי המגורים העיקריים של הבית, כ"חלל העיקרי". בקומה הראשונה נמצאים חדר ה"ביליארד" (הקצה המערבי) וחדר המשחקים לילדים (הקצה המזרחי). מחדר הביליארד הייתה גישה לכספת גדולה ואזור אחסון שנבנה מתחת למרפסת הקדמית שבכניסת הבית בקצה המערבי של המגרש. חדר הביליארד וחדר המשחקים מובילים למעבר קטן ולדלתות בסמוך למרכז הבניין ולגינה סגורה בצד הדרומי של המבנה. דלת נוספת מחדר המשחקים נפתחת לחצר בקצה המזרחי של המגרש. בקומה השנייה נמצאים חדר הכניסה בראש גרם המדרגות המרכזי, הסלון (הקצה המערבי) וחדר האוכל (הקצה המזרחי). אח מובנה הפריד במקור בין מסדרון הכניסה לסלון. חדרי המגורים והאוכל נמצאים זה לצד זה לאורך הצד הדרומי של הבניין ונפתחים דרך סדרה של שתים עשרה דלתות צרפתיות, המכילות לוחות זכוכית אמנותית למרפסת חיצונית לאורך הצד הדרומי של הבניין המשקיפה אל הגן הסגור. הקצה המערבי של הסלון מכיל "חרטום" עם חלונות זכוכית אמנותית ושתי דלתות זכוכית אמנותיות הנפתחות אל המרפסת המערבית מתחת לגג הזיזי המצליל אותה. רייט התכוון שדיירי הבית יעברו בחופשיות מהחלל הפנימי לחלל החיצוני.

המלבן בחלק הצפוני-מזרחי של האתר, המכונה "החלל הקטן", מכיל את החדרים היותר פונקציונליים והשירותיים של הבית. בקומה הראשונה הדלת הראשית ואולם הכניסה (הקצה המערבי) שממנו מוביל גרם מדרגות אל חדרי המגורים והאוכל בקומה השנייה. חצי חדר רחצה ממוקם בצד הצפוני של אולם הכניסה. מזרחה יותר נמצאים ארון מעילים וגרם מדרגות אחורי, חדר הדוודים, חדר הכביסה ומחסן הפחמים, ואחריהם בית מלאכה קטן, חצי חדר רחצה נוסף ומוסך לשלוש מכוניות. המפרץ המערבי ביותר של המוסך הכיל במקור בור מכונאי, והמפרץ המזרחי ביותר הכיל ציוד לשטיפה וניקוי מכוניות. בקומה השנייה של "החלל הקטן" יש חדר שינה לאורחים מעל אולם הכניסה וחדר רחצה מלא צמוד. מזרחית לגרם המדרגות האחורי נמצאים המטבח, מזווה המשרתים, וחדר הישיבה של המשרתים. שני חדרי שינה וחדר רחצה מלא מעל המוסך משלימים את המגורים עבור המשרתים המתגוררים.

הקומה השלישית חופפת באופן חלקי את החלל העיקרי והקטן במרכז המבנה. רייט התייחס לקומה השלישית כ"בלוודר", "המקום השולט על נופים יפים". הצד הדרומי של הקומה השלישית מכיל את חדר השינה הראשי, פינת הלבשה, חדר רחצה מלא, וארון קטן ודלת זכוכית אמנותית, מרפסת הפונה דרומה ומערבה. שני חדרי שינה נוספים וחדר רחצה מלא ממוקמים בצד הצפוני של קומה זו. כל החלונות במפלס זה מכילים לוחות זכוכית אמנותית. מגירות השידה מובנות בקירות חדרי השינה מתחת לחלונות, וחודרות אל חללי הגגות הזיזיים.

שטח הבית כולו הוא 841.9 מטרים מרובעים.

הארובה היא פתח יציאה בודד לארבעה קמינים - אחד בחדר הביליארד, חדר המשחקים, הסלון וחדר השינה הראשי. גרם המדרגות הראשי ממסדרון הכניסה לקומה השנייה חדרי המגורים והאוכל עולים דרך ארובה נוספת הממוקמת במרכז הבית. הארובות בנויות מאותן לבנים ואבן גיר כמו החלק החיצוני.

דלת הכניסה והכניסה הראשית מוסתרות חלקית בצד הצפון מערבי של הבניין מתחת למרפסת תלויה על מנת ליצור תחושת פרטיות והגנה על המשפחה. אולם הכניסה עצמו בעל תקרה נמוכה וחשוכה, אך המדרגות לקומה השנייה יוצרות תחושת ציפייה כאשר המבקר נע כלפי מעלה. מהרגע בו נמצאים למעלה, חדרי המגורים והאוכל המוארים יוצרים ניגוד חד למסדרון הכניסה החשוך שגורם לחדרי המגורים והאוכל להיראות מיוחדים עוד יותר. שני חדרים אלו מופרדים על ידי מסת הארובה המרכזית, אך החללים מחוברים לאורך צדיהם הדרומיים, ולארובה פתח מעל הקמין שדרכו החדרים מחוברים ויזואלית. מאפיינים אלה מאחדים את שני המרחבים, ויוצרים פתיחות בחלל, אשר עבור רייט מייצגת מטפורה לפתיחות של החיים הפוליטיים והחברתיים האמריקאים.

כמו בכל בתי הערבה, רייט עיצב את גופי התאורה בבית רובי. ברחבי הבית ניתן למצוא פמוטי קיר בצורת חצי כדור התלויים מתחת למתקן מרובע בגוון ברונזה. בחדרי המגורים והאוכל בקומה השנייה, גופי תאורה כדוריים בתוך ריבועי עץ משולבים כקישוט בתקרה, ומקשרים עוד יותר את שני החללים יחדיו ויזואלית. גופי תאורה שקועים לאורך הצד הצפוני והדרומי של חדרי המגורים והאוכל, מכוסים בסורגי עץ בעיצובו של רייט, המגנים על זכוכית צבעונית שקופה ומפזרת אור. מכיוון שכל האורות הללו ניתנים להפעלה עצמאית, ניתן ליצור אפקטים שונים בתוך החללים הללו. בנוסף, בסלון עמדה מנורת שולחן בעיצוב רייט עם גוון זכוכית אומנותית על גבי שולחן ספרייה גם הוא בעיצוב רייט.

קורות הפלדה בתקרות וברצפות נושאות את רוב משקל המבנה אל העמודים התומכים בחזיתות המזרחית והמערבית. בעקבות זאת, לקירות החיצוניים יש חשיבות מבנית סטטית מועטה, ולכן תוכננו בהם מספר רב של פתחים - דלתות וחלונות המכילים 174 לוחות זכוכית אמנותיים ב-29 עיצובים שונים. במקום צורות מסוגננות מהטבע, הצורות הגיאומטריות הן ששלטו בתכנון ועיצוב הבית. השילוב של זכוכית רבה והיעדר עמודים מבניים פנימיים הביאו לתחושת חלל אוורירי שמשדר גודל, והדגיש את התוכנית הפתוחה שרייט העדיף וכיוון אליה.

רייט עיצב גם את הרהיטים, השטיחים והטקסטיל עבור רוב בתי הערבה שיצר. עם זאת, ריהוט בעיצוב רייט בבית רובי נבנה רק עבור אולם הכניסה, חדרי המגורים והאוכל, חדר השינה לאורחים ומיטה אחת עבור חדרי השינה בקומה השלישית. חלק מהיצירות הללו מיוחסות לשותפו של רייט בעיצוב הפנים, ג'ורג' מאן נידקן. מצבו הכלכלי של רובי לאחר מות אביו עשוי להיות ההסבר לכך שהבית כולו לא היה מרוהט ברהיטים בעיצובו של רייט. רוב הרהיטים המקוריים נמצאים כיום באוסף המוזיאון החכם לאמנות (אנ') באוניברסיטת שיקגו, אם כי רק שולחן האוכל והכיסאות מוצגים פחות או יותר בקביעות[34]. אחת מהפריטים הבולטים ברהיטים שעיצב רייט עבור בית רובי היא ספה עם משענות יד מורחבות, בהשראת השלוחות הזיזיות של הגג החיצוני בבניין, היוצרות למעשה שולחן צד בכל צד של הספה[35]. הספה בעיצוב רייט מושאלת מאז 1982 למוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק ומוצגת כחלק מהריהוט בסלון המשוחזר של בית פרנסיס וו. הקטן (1915) הממוקם במוזיאון[36]. ניתן למצוא זיזים זעירים גם במדפים של מזנון חדר האוכל המובנה והאי המשמש להכנת האוכל במטבח.

חשיבות אדריכלית

פרט פנימי של חלון (1963)

בית רובי היה אחד הבתים האחרונים שרייט עיצב בביתו ובסטודיו שלו באוק פארק, אילינוי וגם אחד מבתי הערבה האחרונים שלו[37]. לפי סקר מבנים היסטוריים אמריקאיים, הצהירה הוועדה של העיר שיקגו על ציוני דרך אדריכליים בעיר: "המשחק הנועז של מישורים אופקיים על מסת הארובה, הזיזים והחלונות בעלי ההבעה המבנית, יצרו צורה חדשה של עיצוב ביתי"[38]. מכיוון שמרכיבי הבית מעוצבים ומתואמים היטב, הוא נחשב לדוגמה מובהקת לאדריכלות סגנון בתי הערבה של רייט ול"מקל המדידה" לעומתו מושווים כל שאר בתי הערבה[דרוש מקור].

הבית והשם של משפחת רובי הונצחו בפרסום המפורסם של ארנסט ווסמוט משנת 1910, "בניינים ופרויקטים שהושלמו של פרנק לויד רייט" ("Ausgefuhrte Bauten und Entwurfe von Frank Lloyd Wright", הידוע גם בשם "The Wasmuth Portfolio")[39]. פרסום זה הציג את רוב העיצובים של רייט, כולל אלה שלא נבנו, במהלך שנותיו באוק פארק והביא אותם לידיעתם ​​של תלמידי בית הספר הבאוהאוס בגרמניה ובית הספר דה סטייל בהולנד. לודוויג מיס ואן דר רוהה, בין שאר האדריכלים הגדולים מהמאה ה-20, טען שרייט השפיע רבות על הקריירה שלהם. מיס ואן דר רוהה ביקר מאוחר יותר בבית רובי ובבית של רייט (טליסין (אנ')) בספרינג גרין, ויסקונסין.

המשמעות האדריכלית של בית רובי הובהרה כנראה בצורה הטובה ביותר במאמר משנת 1957 במגזין House and Home:

"במהלך עשרות שנות הניצחון של האקלקטיות היו גם מחדשים רבים - פחות מוכרים מאנשי המקצוע האופנתיים, אבל השפיעו בצורה יותר מתמשכת. מבין המחדשים הללו, אף אחד לא יכול היה להתחרות בפרנק לויד רייט. לפי כל קנה מידה בית רובי שלו היה הבית של המאה העשרים - אכן בית המאה."

"מעל הכל, בית רובי הוא יצירת אמנות מפוארת. אך, בנוסף, הבית הציג כל כך הרבה מושגים בתכנון ובנייה שלא ניתן למדוד את מלוא השפעתו במדויק במשך שנים רבות. בלי הבית הזה, חלק גדול מהאדריכלות המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום, עשוי שלא היה להתקיים."

בשנת 1956, The Archectural Record בחר את בית רובי כ"אחד משבעת בתי המגורים הבולטים ביותר שנבנו אי פעם באמריקה"[40].

בשנת 1991, המכון האמריקאי לאדריכלים שם את רובי האוס בין העבודות המובילות בכל הזמנים של אדריכלים אמריקאים[41].

בשנת 2008, שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית הגיש את בית רובי, יחד עם תשעה מבנים נוספים של פרנק לויד רייט, בניסיון קבלת סטטוס מורשת עולמית[42]. 10 האתרים הוגשו כאתר אחד שלם[43]. ביולי 2012, הודיע ​​שר הפנים, קן סלזאר, כי הוא ימנה רשמית את בית רובי ועשרה מבנים נוספים בעיצוב רייט כמועמדים אמריקאים למעמד של מורשת עולמית[44]. ההחלטה הסופית על ההכללה ברשימה התקבלה על ידי הוועדה למורשת עולמית, שהורכבה מנציגים מ-21 מדינות ובייעוץ של המועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים. לאחר הגשת ההצעות המתוקנות[45], הנכסים נרשמו ביולי 2019 ברשימת המורשת העולמית תחת הכותרת "אדריכלות המאה ה-20 של פרנק לויד רייט".

ערכת לגו של בית רובי משנת 2011

בשנת 2011, הוציאה חברת לגו דגם בעל 2276 חלקים של בית רובי תחת קו המוצרים שלה לגו אדריכלות (מספר סט 21010). היה זה המבנה השלישי של רייט שהוצג בסדרה של לגו[46].

בית רובי הוא הנושא של ספר תיעודי ומדריך של PBS משנת 2013, "10 בניינים ששינו את אמריקה"{{[הערה|"10 Buildings that Changed America". 27 February 2016.}}.

לרגל חגיגות המאתיים של אילינוי 2018, בית רובי נבחר כאחד מ-200 המקומות הגדולים של אילינוי[47] על ידי המכון האמריקאי לאדריכלים אילינוי (AIA אילינוי).

סביבה

בזמן שבית רובי החל להיבנות בשנת 1909, המגרשים המקיפים את אתר הבית היו פנויים ברובם למעט המגרשים שמיד צפונה בשדרות וודלון, שהיו מלאים בבתים גדולים. מזרחית למגרש ומעבר לסמטת שירות עירונית, נבנה בסביבות 1923 בית בסגנון פרובינציאלי צרפתי לפיזיקאי זוכה פרס נובל, אלברט אברהם מייקלסון. המגרשים מדרום היו ריקים והעניקו נוף פתוח וללא הפרעה לפארק מידוויי פליסנס, אחד מהאתרים של התערוכה הקולומביאנית העולמית. ממערב, גוש שלם של קרקע פנויה הפריד בין האתר לבין הקמפוס ההולך וגדל של אוניברסיטת שיקגו, אך ב-1930 נבנו קפלת רוקפלר (1928), הסמינר התאולוגי של שיקגו (1928), והמכון האוריינטלי (1930).

מצד דרום מעבר לרחוב 58 מבית רובי נמצא מרכז צ'ארלס מ. הארפר של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו. עוצב על ידי האדריכל יליד אורוגוואי רפאל וינולי (אנ') והושלם בשנת 2004, הבניין מכבד את קנה המידה של בית רובי ומכיל אלמנטים המהדהדים את תרומתו של רייט לאוצר המילים של האדריכלות המודרנית.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית רובי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The design drawings for the Robie House no longer exist although it is not known whether Wright discarded the drawings or they were destroyed in the Taliesin fire of 1914. The only construction documents that exist are the contractor's blueprints, several measured studies for furniture and interior details, and a couple of perspective renderings. "The Robie House of Frank Lloyd Wright," Connors, Joseph, University of Chicago Press, 1984, p. 46. The original blueprints, a survey of the Robie House lot, a set of the original specifications, the contractor's account book, and copies of 30 photographs of the house during construction are in the collection of the Department of Special Collections of the University of Chicago, donated in 1978 by William Bernard, the son of the original contractor, Harrison B. Bernard. Id., p. 83.
  2. ^ Frederick C. Robie House, NHL Database, National Historic Landmarks Program. Retrieved February 9, 2007.
  3. ^ "National Register Information System". National Register of Historic Places. National Park Service. July 9, 2010.
  4. ^ "The 20th-Century Architecture of Frank Lloyd Wright". UNESCO World Heritage Centre. Retrieved July 7, 2019.
  5. ^ "Frank Lloyd Wright's Robie House," Hoffman, Donald, Dover Publications, Inc., 1984, p. 19-25. See also Robie House Archived 2006-10-03 at the Wayback Machine, Frank Lloyd Wright Preservation Trust, Retrieved January 26, 2007.
  6. ^ Id., pp. 16-17. See "Down to Earth: An Insider's View of Frank Lloyd Wright's Tomek House," Moran, Maya, Southern Illinois University Press, 1995. One commentator has suggested that Wright's designs for the Yahara Boat Club of 1902 in Madison, Wisconsin, and the River Forest Tennis Club of 1906 in River Forest, Illinois, also served as design precedents for the Robie House. "The Robie House of Frank Lloyd Wright," Connors, Joseph, University of Chicago Press, 1984, pp. 46-57.
  7. ^ Id., p. 6.
  8. ^ Id., pp. 5-6.
  9. ^ Id., p. 27.
  10. ^ Id., pp. 32-33. For an in depth description of the working relationship between Wright and Niedecken in connection with the Robie House, see "Frank Lloyd Wright and George Mann Niedecken: Prairie School Collaborators," Robertson, Cheryl, Milwaukee Art Museum and the Museum of Our National Heritage, 1999.
  11. ^ Id., p. 34.
  12. ^ Id., pp. 6, 14.
  13. ^ See The Inflation Calculator Archived 2011-07-18 at the Wayback Machine. Retrieved August 23, 2016.
  14. ^ See Measuring Worth.com. Retrieved August 23, 2016.
  15. ^ Hoffman, p. 34.
  16. ^ Id., p. 89. See also Frank Lloyd Wright and the Excelsior.
  17. ^ Id. pp. 89-94.
  18. ^ Id., p. 94.
  19. ^ Smith, "How the Robie House was Saved," Frank Lloyd Wright Quarterly, pp. 4-19, vol. 19, no. 4 (Fall, 2008).
  20. ^ Id. See also "The Frederick C. Robie House, Frank Lloyd Wright, Architect," The Prairie School Review, pp. 10-19, vol. IV, no. 4 (1967).
  21. ^ Hoffman, p. 94. See "Many Masks," Gill, Brendan, G. P. Putnam's Sons, New York, 1987, p. 494.
  22. ^ Smith, pp. 14-15. Bob Miller, President Emeritus and now Historian of Phi Delta Theta confirmed that the chapter moved a block away to 5625 University Avenue in 1958.
  23. ^ Smith, "How the Robie House was Saved," Frank Lloyd Wright Quarterly, pp. 4-19, vol. 19, no. 4 (Fall, 2008).
  24. ^ Hoffman, p. 94. Prior to its use as the Adlai E. Stevenson Institute of International Affairs, the Robie House was partially restored between 1965 and 1967 under the direction of Walter Netsch of Skidmore, Owings & Merrill. "The Frederick C. Robie House, Frank Lloyd Wright, Architect," The Prairie School Review, pp. 10-19, vol. IV, no. 4 (1967).
  25. ^ "Conserving a Masterpiece: The Frederick C. Robie House," Frank Lloyd Wright Quarterly, pp. 12-17, vol. 17, no. 2 (Spring, 2006).
  26. ^ https://www.flwright.org/researchexplore/restorationresourcecenter
  27. ^ https://www.harboearch.com/
  28. ^ Wright Angles: A Dialogue (Vol. 38, Issue 1)
  29. ^ Kamin, Blair (Mar 25, 2019). "The Robie House, a Frank Lloyd Wright masterpiece, is again a full-fledged architectural symphony after meticulous restoration". Chicago Tribune. Retrieved Jun 26, 2019.
  30. ^ See, e.g., "The Meaning of Architecture," Pond, Irving K., Boston, 1918, p. 174 (stating that "[i]n imitation of a certain broad and horizontal disposition of lines individually employed, a school of design has sprung up, for which its authors claim the title 'American.' The horizontal lines of the new expression appeal to the disciples of this school as echoing the spirit of the prairies of the great Middle West, which to them embodies the essence of democracy.") Although Wright used the term "Prairie School" in writings as early as 1936 (see Architect's Journal, London, 1936, reprinted in The Natural House, New York, 1954, p. 27), he referred to his work and that of other similarly inspired architects at the time as "The New School of the Middle West" in his noted article "In the Cause of Architecture," The Architectural Record, March 1908. Wright believed that the American Mid-West, rather than the East Coast, was the appropriate breeding ground for an indigenous American architecture because residents of the East Coast were too suspectible to the influences of the Old World styles of Europe. Instead, [t]he real American spirit, capable of judging an issue for itself upon its merits, lies in the West and Middle West, where breadth of view, independent thought, and a tendency to take common sense into the realm of art, as in life, are more characteristic. ... The people themselves are part and parcel and helpful in producing the organic thing. They can comprehend it and make it theirs, and it is thus the only form art expression to be considered for a democracy, and I will go so far as to say, the truest of all forms. "Ausgeführte Bauten und Entwürfe von Frank Lloyd Wright," Wright, Frank Lloyd, Ernst Wasmuth, Berlin, 1910. For a discussion of Wright's conception of the New School of the Middle West, see generally "Frank Lloyd Wright: His Life and His Architecture," Twombly, Robert C., John Wiley and Sons, Inc., 1979, pp. 106-109, 145-148, 158-163. For a discussion of the development and use of the term "Prairie School," see "The Prairie School: Frank Lloyd Wright and His Midwest Contemporaries," Brooks, H. Allen, W.W. Norton & Co., New York, 1972, pp. 9-13.
  31. ^ "Ausgefuhrte Bauten und Entwurfe von Frank Lloyd Wright," Wright, Frank Lloyd, Ernst Wasmuth, Berlin, 1910, quoted in "Frank Lloyd Wright's Dana House," Hoffman, Donald, Dover Publications, Inc., 1996.
  32. ^ "Frank Lloyd Wright's Robie House," Hoffman, Donald, Dover Publications, Inc., 1984.
  33. ^ National Register of Historic Places Inventory—Nomination Form, Frederick C. Robie House, p. 16-18. Retrieved October 23, 2008.
  34. ^ Smart Museum of Art On-Line Database Project. Retrieved October 23, 2008. See also Dining Table and Six Side Chairs, Smart Museum of Art, Chicago. Retrieved October 24, 2008.
  35. ^ Sofa, ca. 1909, Metropolitan Museum of Art, New York. Retrieved October 24, 2008. See also Dunlap, “Work Is Set to Begin On the Robie House,” New York Times (Aug. 12, 1999) (retrieved October 23, 2008).
  36. ^ Living Room from the Little House, Metropolitan Museum of Art, New York (retrieved October 24, 2008).
  37. ^ Illinois Places, Frederick C. Robie House, Data Pages, Historic American Buildings Survey, Library of Congress. Retrieved January 26, 2007.
  38. ^ Illinois Places, Frederick C. Robie House, Data Pages, Historic American Buildings Survey, Library of Congress. Retrieved January 26, 2007.
  39. ^ "Ausgefuhrte Bauten und Entwurfe von Frank Lloyd Wright," Wright, Frank Lloyd, Ernst Wasmuth, Berlin, 1910. An on-line copy of the Wasmuth Portfolio, including Plate XXXVII of Volume 2 containing a rendering of the Robie House and third floor plans, as well as an overlay of the first and second floor plans, is available through the J. Willard Marriott Library at the University of Utah.
  40. ^ "Frank Lloyd Wright: His Life and His Architecture," Twombly, Robert C., John Wiley and Sons, Inc., 1979, p. 384. "Archived copy". Archived from the original on 2
  41. ^ "Archived copy". Archived from the original on 2013-12-17. Retrieved 2013-12-17.
  42. ^ DOI Secretary Kempthorne Selects New U.S. World Heritage Tentative List, National Park Service. Retrieved December 17, 2008. The nine other sites include Taliesin West (1938), Scottsdale, Arizona; Hollyhock House (1919-21), Los Angeles, California; Marin County Civic Center (1960-69), San Rafael, California; Unity Temple (1905-08), Oak Park, Illinois; Solomon R. Guggenheim Museum (1956-59), New York, New York; Price Tower (1953-56), Bartlesville, Oklahoma; Fallingwater (1936-38), Mill Run, Pennsylvania; S. C. Johnson and Son, Inc., Administration Building and Research Tower (1936-39; 1943-50), Racine, Wisconsin; and Taliesin (1911 and later), Spring Green, Wisconsin.
  43. ^ See Frank Lloyd Wright Buildings, Tentative Lists Database, World Heritage, United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization. Retrieved January 23, 2009.
  44. ^ See U.S. Department of the Interior, Press Release, Salazar Proposes Poverty Point, Frank Lloyd Wright Buildings for World Heritage List Nominations. Retrieved August 7, 2012. The list of buildings included those on the tentative list as well as the Herbert and Katherine Jacobs House (1936), Madison, Wisconsin.
  45. ^ "Eight Buildings Designed by Frank Lloyd Wright Nominated to the UNESCO World Heritage List". Frank Lloyd Wright Foundation. December 20, 2018.
  46. ^ Robie House, LEGO, accessed May 1, 2013.
  47. ^ Waldinger, Mike (January 30, 2018). "The proud history of architecture in Illinois". Springfield Business Journal. Retrieved 30 January 2018.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33362870בית רובי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בית_רובי&oldid=2728690"