בית הקברות היהודי בשונהאוזר אלה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית קברות יהודי |
| מיקום | פנקו |
| מדינה |
 גרמניה |
| קואורדינטות | 52°32′04″N 13°24′53″E / 52.5345°N 13.4146°E |
| https://www.berlin.de/sehenswuerdigkeiten/3561204-3558930-juedischer-friedhof-schoenhauser-allee.html | |
|
(למפת ברלין רגילה)   בית הקברות היהודי בשונהאוזר אלה | |
בית העלמין היהודי בשונהאוזר אלה (בגרמנית: Jüdischer Friedhof in der Schönhauser Allee), הממוקם במספר 23–25, שוכן צפונית לכיכר זנפלדר ברובע פרנצלאואר ברג בברלין, שבמחוז פנקו (רובע). הוא שימש את הקהילה היהודית בעיקר בין השנים 1827–1880, תקופה שבה עברה הקהילה היהודית בברלין שינויים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים, אשר באו לידי ביטוי גם בבית העלמין. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, כל שטח בית העלמין נמצא תחת הגנת שימור אתרים[1].
הרקע להקמת בית העלמין
בדרך כלל, בתי קברות בערים גדולות הוקמו מחוץ לשערי העיר. בשנת 1672 הוקם גם בית העלמין היהודי הראשון בברלין, בסמוך לשער שפנדאו של ביצורי העיר, ברחוב Große Hamburger Straße של ימינו. אולם, עם התרחבות העיר, בית העלמין נקלע לתוך מרקם אורבני צפוף. בשנת 1774 דרשה הרשות לבריאות הציבור שלא לאפשר קבורות בתוך העיר. חוקי פרוסיה אף קבעו בשנת 1794 כי "לא ייקברו גופות בתוך כנסיות או באזורים מאוכלסים". רק בשנת 1817 ושוב בשנת 1824, פנתה הממשלה הפרוסית בדרישות נחרצות לקהילה היהודית לסגור את בית העלמין הישן ולמצוא שטח קבורה חדש מחוץ לעיר.
הקמת בית העלמין, מראהו ושימושו
באוקטובר 1824 רכשה הקהילה היהודית שטח של כ-5 דונם מהחקלאי וילהלם גוטהולד ביוטנר תמורת 5800 טאלר. השטח, שהיה כמעט פי עשרה מבית העלמין הישן, שכן מחוץ לשער שונהאוזר, לאורך דרך היסטורית שהובילה לכפר פנקו. לאחר שסללו אותה, קיבלה הדרך את השם "שונהאוזר אלה" (Schönhauser Allee) בשנת 1841. בית העלמין החדש תוכנן על ידי האדריכל העירוני פרידריך וילהלם לנגהאנס ונחנך ב-29 ביוני 1827 על ידי הרב יעקב יוסף אטינגר, עם קבורתה של שרה מאייר לבית בנדה.
בשנת 1827 נבנו בשטח בית העלמין מספר מבנים בסגנון קלאסיציסטי. עד 1880, כל היהודים שנפטרו בברלין נקברו במקום[2]. בשנת 1892 הקימה הקהילה בית קברות חדש ובניין ניהול בסגנון היסטוריציסטי, שתוכנן על ידי האדריכל יוהאן הוניגר. המבנה שימש גם כבית מחסה לקשישים יהודים[3].
בבית העלמין ישנם כ-22,800 קברים פרטיים ו-750 חלקות משפחתיות. הוא נחשב לבית הקברות היהודי העתיק ביותר בברלין שעדיין ניתן לזהותו, שכן קודמו קיים כיום רק כאתר זיכרון ופארק. כאשר התברר בסביבות שנת 1880 כי השטח אינו מספיק עוד לצורכי הקהילה הגדלה, הוקם בית העלמין היהודי בוייסנזה, שהוא כיום בית העלמין היהודי הגדול באירופה.
גם לאחר סגירתו הרשמית של בית העלמין, התקיימו בו קבורות מדי פעם, במיוחד בחלקות משפחתיות פרטיות, עד שנות ה-70 של המאה ה-20[1].
בשנת 1920 נערכה תחרות אדריכלית לתכנון מצבת זיכרון לבית העלמין, אך לא ידוע אם הוקמה מצבה כללית[4].
בית העלמין מחולק לאזורים שונים, ובהם קברים פשוטים לצד מצבות מפוארות, חלקות משפחתיות וקברים המסומנים באבני מספר בלבד, כפי שהיה נהוג בבתי קברות יהודיים ישנים. קיימת גם שורת כבוד, שבה נקברו אישים שתרמו לקהילה היהודית או ליהדות בכלל. חרף המסורת האורתודוקסית, הקהילה היהודית של ברלין אישרה בבית העלמין גם קבורות של נפטרים שנשרפו לאחר מותם, כחלק מתהליכי הרפורמה הדתית.
בשנת 1961, לאחר שנהרס בית ההלוויה במהלך מלחמת העולם השנייה, הקימה הקהילה היהודית בברלין אנדרטה במקום, בתיאום עם ממשלת מזרח ברלין. האנדרטה, שתוכננה על ידי הפסל פרדיננד פרידריך, כללה אבן זיכרון שעליה נחרט: "כאן תלך בשקט, אך כאשר תסתובב, אל תשקוט". האנדרטה הוסרה מאוחר יותר לטובת הקמת ה'לפידריום', אך הטקסט שלה הועתק אל קיר הסמוך לכניסה.
שביל היהודים (Judengang)
סמוך לחומת בית העלמין נמצא שביל צר המכונה "Judengang" (שביל היהודים), המשתרע לאורך כ-400 מטרים. לפי ההשערה, השביל נבנה לבקשת פרידריך וילהלם השלישי, שלא רצה להיתקל בלוויות יהודיות בעת נסיעתו לארמון שונהאוזן. גישה לשביל כיום מוגבלת, אך ניתן להיכנס אליו במהלך סיורים מודרכים.
הלפידריום
בשנות ה-90, לאחר שיפוצים נרחבים, נבנה במקום "לפידריום", אשר משמר מצבות שנפגעו לאורך השנים. המבנה תוכנן על ידי האדריכלית רות גולן ונחנך בשנת 2005. במקום ישנם למעלה מ-60 מצבות מהמאה ה-19 וה-20, לצד תערוכה על תרבות הקבורה היהודית.
הרס וחילול
במהלך מלחמת העולם השנייה, נהרסו מבנים בכניסה לבית העלמין, ומספר מצבות נפגעו מהפצצות. במהלך המשטר הנאצי נבזזו פרטי מתכת מהקברים. בסוף המלחמה, נחפרו תעלות מגן באתר, תוך שימוש במצבות כחומר בנייה. לאחר המלחמה, נערכו מספר אירועי ונדליזם במקום, בהם הרס של יותר מ-100 מצבות בשנת 1988 ו-28 מצבות נוספות בשנת 1997[1].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית הקברות היהודי בשונהאוזר אלה
הערות שוליים
בית הקברות היהודי בשונהאוזר אלה41166719Q32651331