בית הספר לרפואה של אלכסנדריה
בית הספר לרפואה של אלכסנדריה הוא אחד המוסדות החינוכיים האמפיריים הקדומים ביותר בתולדות הרפואה, והוא נוסד בתקופה ההלניסטית בעיר אלכסנדריה (311 לפנה״ס). בשלב היסטורי מסוים במצרים אוחדו בו כל הזרמים הרפואיים השונים שמקורם במזרח ובאלכסנדריה (שהלכה והפכה לעיר קוסמופוליטית), והם התמזגו לכדי “מסה קריטית של ידע” אוניברסלית במסגרת האסכולה האמפירית האלכסנדרונית. ככל שבית הספר של אלכסנדריה התפתח, בתי ספר לרפואה בערים קנוסוס ו־קנידוס איבדו עם הזמן את משמעותם וחשיבותם.
ביוון העתיקה, לצד אמונה בכוחות על-טבעיים הגורמים למחלה, החלו להופיע גם היסודות הראשונים של תיאוריה מדעית ברפואה.במאה ה-5 לפני הספירה, בתקופת ההשכלה של אסכולת סוקרטס פעל היפוקרטס, אחד מאבות הרפואה המודרנית. הוא ניתק את הרפואה מהאמונה באשפים על-טבעיים, פיתח חשיבה מדעית והניח את יסודות הרפואה על ניסיון, תצפית ושכל ישר.[1] תורתו הועברה לבית הספר לרפואה של אלכסנדריה, שם פותחה הרפואה עוד יותר, בעיקר על ידי הרופילוס וארסיסטרטוס, שהחלו לבצע לימודי אנטומיה באמצעות נתיחה שלאחר המוות.[1] כך החלו להחלש הדעות הקדומות שהתקיימו במשך אלפי שנים ואפשרו את פיתוח חקר הרפואה מאז ועד היום.[1]
ארסיסטרטוס והרופילוס, ייסדו את בית הספר לאנטומיה באלכסנדריה, שם הם ביצעו מחקר אנטומי. וכן מייחסים לארסיסטרטוס השתתפות בייסוד האסכולה המתודית (אנ') לתורת הרפואה באלכסנדריה, תוך התנגדות לתיאוריות הומוריות מסורתיות של אידאולוגיות היפוקרטיות.[2] היסטוריונים גם מייחסים לשניים, את ייסוד מדעי המוח בשל ההכרה שלהם בעצבים ובתפקידיהם ובשליטה מוטורית דרך שרירי המוח והשלד.[2]
יתר על כן, ארסיסטרטוס הרופילוס נתפסים כראשוני הרופאים/המדענים שערכו ניתוחים מתועדים וניתוחים בבעלי חיים.[3][4][5] נאמר על שני הרופאים על ידי מספר כותבים, בעיקר אוגוסטינוס, סלסוס וטרטוליאנוס, שהם ביצעו ניסיונות שנויים במחלוקת ביצורים חיים ובפושעים כדי לחקור את האנטומיה והפיזיולוגיה האפשרית של איברים אנושיים בזמן שהותם באלכסנדריה.[3] בגלל מחקריהם, ארסיסטרטוס והרופילוס ספגו ביקורת חריפה על השימוש שלהם בשיטות אלו. במיוחד, מאת המחבר טרטוליאנוס שפעל לפי ערכים נוצריים.[6] ארסיסטרטוס והרופילוס נחשבים לרופאים היחידים שביצעו ניתוחים שיטתיים בגוף האדם עד לתקופת הרנסאנס.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אנדרו דיקסון וייט, היסטוריה של מלחמת המדע עם התיאולוגיה בנצרות, פרק 13, מניסים לרפואה, 1896, פרויקט גוטנברג
- ^ 2.0 2.1 Adrian Wills, MD, Herophilus, Erasistratus, and the birth of neuroscience, The Lancet VOLUME 354, ISSUE 9191, NOVEMBER 13, 1999, עמ' 1719-1720 doi: 10.1016/S0140-6736(99)02081-4
- ^ 3.0 3.1 3.2 Ferngren, Gary. “Vivisection Ancient and Modern.” History of Medicine 4, no. 3 (July 2017): 211–21. doi:10.17720/2409-5834.v4.3.2017.02b.
- ↑ H. von Staden, The discovery of the body: human dissection and its cultural contexts in ancient Greece., The Yale Journal of Biology and Medicine 65, 1992, עמ' 223–241
- ↑ Connor T. A. Brenna, Bygone theatres of events: A history of human anatomy and dissection, The Anatomical Record 305, 2022-04, עמ' 788–802 doi: 10.1002/ar.24764
- ↑ Tieleman, Teun. “Head and Heart.” Religion & Theology 21, no. 1/2 (March 2014): 86–106. doi:10.1163/15743012-02101003.
בית הספר לרפואה של אלכסנדריה43073930Q31182722