המרכז האקדמי לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המרכז האקדמי לב
סמליל המרכז האקדמי לב
סמליל המרכז האקדמי לב
מכללה אקדמית ציבורית
מוטו תורה ומדע
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
קמפוס ירושלים (קמפוס לב, תוכנית נווה, קמפוס טל, תוכנית דעת). רמת גן (קמפוס לוסטיג)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' חיים סוקניק
רקטור פרופ' קנת הוכברג
מנכ"ל יוסי זעירא
תלמידים
כלל הסטודנטים 3,880[1]
סטודנטים לתואר ראשון 3,683[1]
סטודנטים לתואר שני 197[1]
סטודנטים מתוקצבים 2309[2]
מיקום
מיקום ירושלים
http://www.jct.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
המרכז האקדמי לב
המרכז האקדמי לב

המרכז האקדמי לב[3] (לשעבר: בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, הידוע גם בראשי תיבות בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המכללה משלבת לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בה מתקיימים בנפרד לגברים ונשים.

המרכז האקדמי לב מעניק תואר ראשון במקצועות טכנולוגיים, מקצועות הניהול והחשבונאות ובסיעוד. נכון לשנת 2016 לומדים במרכז כ-4500 תלמידים. בספטמבר 2006 הוחל תהליך, מתוך רצון לחסוך בעלויות, לאחד את הקמפוסים "לב" ו"נוה" וכיום תלמידי שני הקמפוסים לומדים במשותף את הלימודים האקדמאיים.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[4].

תולדות

בנין לאו לפיזיקה שימושית בקמפוס לב

נוסד בשנת 1969 על ידי פרופ' יוסף חיים יעקופוף ופרופ' זאב לב (ונקרא בפי הציבור הרחב על שמו, מכון לב, עוד בחייו), במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים ברמה ישיבתית. נועד בעיקר לציבור שהדיר רגליו ממוסדות אקדמיים מוכרים אחרים, בגלל בעיות דתיות. תוכנית הלימודים במרכז האקדמי מחייבת את כל הסטודנטים בלימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים בשעות אחר-הצהריים.

בשנים הראשונות נמצא בשכונת בית וגן, ברחוב הרב עוזיאל במספר דירות שכורות, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת גבעת מרדכי. כמו כן התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל מעמד עצמאי. המגמות הראשונות היו אלקטרו-אופטיקה (באותה תקופה, היה המכון המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה) ואלקטרוניקה. ב-1977 זכה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו מקצועות נוספים כמו מדעי המחשב, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 גם חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בראשית שנות ה-90.

בשנת 1991 הוקמה המכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבי"ס גבוה לטכנולוגיה על ידי בוגר מכון לב מר מאיר בן חיים שגם ניהל אותה עד שנת 2004. במהלך שנות ה-90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תיגבור לימודי השפה העברית - לתלמידים מחו"ל.

חמישה נשיאים נוספים למכון[5] - מבקר המדינה המנוח, פרופ' יצחק (ארנסט) נבנצל, אחריו בין השנים 1985-1993 פרופ' צבי וינברגר, (וינברגר חזר שוב לבי"ס לאחר שהמרכז הקים את החוג לפיזיקה שימושית - הנדסת אלקטרואופטיקה. והיה יו"ר החוג בין השנים 2000-2008). בשנת 1993 פרופ' יוסף בודנהיימר מונה לנשיא והוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 2009. לאחר מכן מונה פרופ' נח דנה-פיקארד לנשיא המרכז, הנשיא החדש (מאז ספטמבר 2013), פרופ' חיים סוקניק.

בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטור דאז, פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקד"א תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מיכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי צה"ל עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף, בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (על פי חוק טל - מגיל 22 ומעלה), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת מכון נוה.

בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במכון. בשל כך, רמת הלימודים עלתה בצורה משמעותית. מכון לב פתח את שעריו גם לקליטת עולים-סטודנטים. שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה. נציגי המכון פוקדים חלק מארצות המוצא של העולים מדי שנה, ובכך מביאים צעירים רבים לארץ, אשר משתלבים בלימודים, וברובם נשארים.

קמפוסים ושלוחות

למרכז האקדמי לב 5 שלוחות:

בית המדרש

פרופסור לב פתח את בג"ט לכלל האוכלוסייה הדתית בארץ, כחלק מחזונו – "מהנדס בן תורה". כדי ליצור רמה תורנית נאותה, הוא הביא את הרב נתן שמעון בר חיים, לכהן כראש בית המדרש. הרב בר חיים כיהן 40 שנה עד פרישתו לגמלאות, בסיוון תשע"ה (מאי 2015), מונה הרב יוסף צבי רימון כראש בתי המדרש של המרכז האקדמי, והרב אמנון חדרי כראש בית המדרש של קמפוס לב.

הגברים במכון לב מתחילה היו חרדים והסגנון התורני במכון לב היה 'ישיבתי חרדי', תוך שימת דגש על השיטה הליטאית. עם השנים בגלל הצורך ובגלל הציבור המגוון, השתלבו רבנים מזרמים שונים, כמו תלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת כרם ביבנה, ובהתאם לכך נוספו קבוצות לימוד נוספות ששמו דגש על לימודי הגות והשקפה, כמו כתבי המהר"ל, כתבי הרמח"ל, יסודות החסידות והקבלה וכתבי הרב קוק.

כמו כן, קיים בסדר בית המדרש מערך של מגידי שיעורים ממיטב הרבנים השייכים לזרם הדתי לאומי (הרב חגי ניר – רב היישוב מעלה מכמש, הרב יוסף קלנר ועוד).

מדרשה

המדרשה בקמפוס טל היא מדרשה תורנית לנשים אשר הוקמה בשנת תש"ס 2000, כחלק מ'המרכז אקדמי לב - קמפוס טל' בשכונת גבעת שאול בירושלים. תוכנית המדרשה מאפשרת לתלמידות קמפוס טל לשלב לימודי קודש בלימודיהן האקדמיים. בראש המדרשה עומד הרב יהונתן אורן.

במדרשה נלמדים שיעורים במגוון רחב של נושאים: תורה ופרשת שבוע, מועדים, תנ"ך, יסודות באמונה, הלכה, הבית היהודי, תורת החסידות, משנת הרב קוק, תורה ומדע, מודעות ועבודה פנימית, וחיזוק כוחות הנפש.

במדרשה מושם דגש על התאמת הנושאים הנלמדים לעולם היהודי הנשי וכן לאופי הייחודי של התלמידות הלומדות בקמפוס טל.

המדרשה מלווה את תלמידות באופן אישי-תורני על ידי שיחות אישיות עם רבניות ורבני המדרשה בתקופה משמעותית זו של חייהן.

כחלק מפעילות המדרשה מקיימים במהלך השנה ימי עיון, הפתוחים לקהל הרחב.

פקולטות וחוגים

נושאי תפקידים

מגמות חברתיות בתוך מכון לב ומחוצה לו

פתיחת מכון לב היוותה חידוש בעולם הדתי. כדי ללמוד מקצוע לא חייבים "לרעות בשדות זרים, ולהיות מושפע מהם", אפשר גם ללמוד מקצוע מבוקש וגם להיות באווירה תורנית. מכון לב יצר הזדמנויות רבות בתחום המחקר התורני, על ידי שילוב ידע מדעי בנושאי יהדות, כמו קידוש החודש, לוח השנה היהודי, כלכלה לפי התורה וכדומה.

כאמור, הרעיון עליו מתבסס המכון כמוסד דתי אקדמי הוא שהתורה והמדע משלימים זו את זה. השקפה זו של שילוב הדת והמדע מתבטאת היטב במדיניותו וכך, על פי תקנון מכון לב על הסגל האקדמי לקבל את מרות השולחן ערוך ועם זאת, על רבני בית המדרש לתמוך ברעיון תורה עם עבודה, להיות בוגרי צבא ולהזדהות עם המדינה. כמו כן המכון מקיים כנס שנתי בנושא תורה ומדע בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן ושלוחת ישיבה יוניברסיטי בירושלים.

תוכנית הלימודים הייחודית במכון לב משכה אליו ציבורים נוספים: מסורתיים, חרדים ועולים לא דתיים. בין העולים מרוסיה נרשמה תנועת תשובה, שיצאה מכותלי מכון לב. רבים מהרבנים הפעילים ילידי חבר המדינות הם מבוגרי מכון לב.

מכון לב מעודד את שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. שלוש משלוחותיו - מכון לוסטיג, מכון דעת ומכון נוה - פונות לציבור זה בעיקר. כמו כן קיימת העתודה החרדית - תוכנית ייחודית לשיבוץ תלמידים יוצאי ישיבות במסגרת עתודה אקדמית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הקמת בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0