בית הכנסת האיטלקי (ונציה)
 |
בית הכנסת האיטלקי (באיטלקית: Scuola Italiana) הוא אחד מחמשת בתי הכנסת המצויים בגטו של ונציה שבאיטליה.
היסטוריה
בית הכנסת הוקם בשנת 1575 עבור הקהילה האיטלקית היהודית של ונציה (כלומר קהילה המתפללת בנוסח איטליה), שהייתה הענייה בקהילות הגטו.[1] בית הכנסת הוא הקטן והצנוע מבין חמשת בתי הכנסת שבגטו, והוא ממוקם בסמוך לבית הכנסת האשכנזי (הגרמני) ובית הכנסת קנטון (בית הכנסת של יהודים שמקורם בצרפת).
בית הכנסת היה גם בית מדרש ולכן כונה "סקולה" ולא "סינגוגה".
עזרת הנשים, הממוקמת מעל הכניסה, נוספה למבנה בשנת 1700.
בשנת 1970 שוקם המבנה.
תיאור המבנה
שטחו של אולם התפילה 10 מטרים על 9.5 מטרים. בית הכנסת מסוגל להכיל כ-25 מתפללים. במרכז בית הכנסת בימה, ובקירו הדרומי ארון קודש. בצדו הצפוני של המבנה חמישה חלונות הפונים אל כיכר הגטו (ובאמצעותם ניתן לראות מהכיכר שמדובר בבית כנסת) - כל אחד מהחלונות מסמל אחד מחמשת חומשי התורה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תיאור בית הכנסת, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
23645881בית הכנסת האיטלקי (ונציה)