בית הכנסת בוואראז'דין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | 18 Augusta Cesarca St |
| מיקום | ואראז'דין |
| מדינה |
 קרואטיה |
| רב בית הכנסת | איגנאץ גרוסמן, ד"ר רודולף גליק. שליחי הציבור: ז'יגה וילקוביץ', יעקב כהן וזומר |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| מנהל | ראשי הקהל: ד"ר אוסקר פולגראם, ד"ר הינקו בלאו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1853–1861 (כ־8 שנים) |
| אדריכל | ואלנט מוראנדיני, לודוויג דויטש |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-רומנסקית (אנ') |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 46°18′21″N 16°20′24″E / 46.30583°N 16.34000°E |
בית הכנסת בוואראז'דין (בקרואטית: Varaždinska sinagoga) הוא בית כנסת אשר פעל בעיר ואראז'דין בקרואטיה בין השנים 1861–1941. מבנה בית הכנסת שרד את מאורעות מלחמת העולם השנייה, שופץ, ונכון ל-2025 משמש כמרכז תרבות.
היסטוריה
ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בוואראז'דין
יהודים הגיעו לוואראז'דין מבורגנלנד, מוראביה והונגריה עוד בראשית המאה ה-18 לצורכי עבודה ומסחר, אך נאסר עליהם להתיישב בתחומה. לאחר כתב הסובלנות שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ניתן ב-1786 אישור ראשון למשה נוטל לבנות את ביתו בעיר, וב-1789 לאדם רייכרט לפתוח עסק לזגגות בוואראז'דין. ב-1800 מתועד יעקב אנהלצר כרבה של הקהילה, ב-1812 הגיע לכהן ברבנות יעקב הירשנשטיין מבורגנלנד, וכיהן עד 1849. ב-1809 נוסדה רשמית הקהילה בהכרת השלטונות. ב-1826 נחנך בית עלמין לקהילה ובמקביל נחנך בית ספר יסודי יהודי שפעל עד 1875. ב-1861 הוקם בית הכנסת. בין השנים 1866–1873 כיהן ברבנות הרב איגנאץ גרוסמן (אנ') (בקרואטית: Ignac Grossman; 1825, טרנצ'ין–1897, ברוקלין, ניו יורק).[1] במחצית השנייה של המאה ה-19 אימצו בהדרגה יהודי העיר קו של היטמעות בחברה הקרואטית במקביל לאחיזה שקנתה במתכונת בני דת משה בקהילות במרחב האוסטרו-הונגרי. במקביל, הגיעה הקהילה למעמד כלכלי איתן ובפועל הניעה את כלכלת העיר. בתקופת בין המלחמות היו בבעלות בני הקהילה מפעלים, תחנות כוח לייצור חשמל ובנקים.[2] בתקופת בין המלחמות כיהן ברבנות ד"ר ראובן-רודולף גליק (בקרואטית: Rudolf (Reuven) Glück; 1882, לקנבך, ממלכת הונגריה – 1941, יאסנובאץ), אשר נספה בשואה ביחד עם בנו זיגמונד.[3][4]
לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית והחלת שלטון האוסטאשה הצטרפו מקצת מבני הקהילה לכוחות הפרטיזנים של טיטו. כבר במאי 1941 החלו גירושים למחנה קרסטינץ ובהמשך לגוספיץ', ידובנו ויאסנובאץ. הקהילה חרבה לחלוטין בשואה ופעילותה לא חודשה לאחר מלחמת העולם השנייה.[2]
המבנה
בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכלים ואלנט מוראנדיני (באיטלקית: Valent Morandini; 1835, ג'מונה (אנ'), האימפריה האוסטרית – 1918, צ'אקובץ, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים) ולודוויג דויטש (בקרואטית: Ludwig Deutsch) בסגנון אדריכלי נאו-רומנסקי (אנ'). ב-1853 הוחל בבניית בית הכנסת והוא נחנך לקראת חגי תשרי של 1861. תקרת המבנה המרכזי קמורה ומשני צדדיו של החלק המרכזי הייתה קומה שנייה שבה שכנה עזרת נשים. המבנה היה רב מפלסי ועוטר בשני צריחים, ובחלונות רוזטה, וצורתו שדמתה למבנה של כנסייה, תאמה את רצון הקהילה בעת ההיא להיטמע בחברה הקרואטית, כקרואטים בני דת משה.[5][6]
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר הפלישה ליוגוסלביה והקמת מדינת קרואטיה העצמאית, חולל ונשדד המבנה על ידי שלטונות האוסטאשה ובהמשך נפגע בהפצצות בעלות הברית. ב-1946 שוקם והולאם על ידי שלטונות יוגוסלביה. ב-1969 הוסב הבניין לאולם קולנוע ובהמשך ננטש. ב-2020 נערכו במבנה עבודות שיפוץ נרחבות ובמהלכן שוחזרו שתי כיפות המגדלים, ונוקו השלטים בעברית שהיו על המבנה, אשר הוסב למרכז תרבות עירוני.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ איגנאץ גרוסמן, באתר הלקסיקון היהודי הקרואטי (בקרואטית).
- ^ 2.0 2.1 הקהילה היהודית בוואראז'דין, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 116–117.
- ↑ רודולף גליק, בתוך: זאב גליק ביוגרפיה, באתר הלקסיקון היהודי הקרואטי, אוחזר ב-9 באוגוסט 2025 (בקרואטית).
- ↑ זאב גליק באתר GRAVEZ.
- ↑ Zlatko Karač, Studije o arhitekturi sinagoga u Hrvatskoj: Odabrani tekstovi (Zagreb: UPI 2 M Books, 2020), p. 86.
- ↑ קהילת יהודי ואראז'דין, בתוך: אתרי מורשת יהודית בקרואטיה, עמוד 21, באתר heritageabroad.gov, אוחזר ב-9 באוגוסט 2025 מאתר web.archive.org (באנגלית).
- ↑ שיפוץ בית הכנסת בוואראז'דין, באתר jewish-heritage-europe.eu, אוחזר ב-8 באוגוסט 2025 (באנגלית).
בית הכנסת בוואראז'דין41615468Q110568984