בוטאן
|
בוטאן | |||
|---|---|---|---|
 | |||
 | |||
|
כללי | |||
| נוסחה כימית | C4H10 | ||
| שמות אחרים | בוטיל הידריד | ||
| מסה מולרית | 58.14g/mol | ||
| מראה | גז חסר צבע | ||
| מספר CAS | [106-97-6] | ||
|
פיזי | |||
| נקודת התכה | 138.3- C° | ||
| נקודת רתיחה | 0.5- C° | ||
| צפיפות | 2.48 g/ליטר | ||
| מסיסות | 61 מ"ג לליטר | ||
| נקודת הבזק | 60°- | ||
| נקודת התלקחות | 288°C | ||
בוטאן (שם מדעי: Butane) הוא אחד הפחמימנים הפשוטים ממשפחת האלקאנים. נוסחתו הכימית היא C4H10 או באופן מורחב: CH3CH2CH2CH3 או, בצורתו האחרת (איזובוטאן, CH(CH3)3). מולקולת הבוטאן בנויה משרשרת בלתי מסועפת של ארבעה אטומי פחמן שאליהם קשורים עשרה אטומי מימן. זהו גז דליק, אשר ניתן לנזל אותו בקלות ומשמש בעיקר לחימום ולבישול. שריפת בוטאן בנוכחות מספקת של חמצן יוצרת פחמן דו-חמצני ומים (שרפה מלאה), בעוד ששרפה בחוסר חמצן יוצרת פיח (פחמן) ופחמן חד-חמצני (שרפה חלקית). מכיוון שהגז חסר צבע וריח, נהוג להוסיף למכלי הגז המיועדים לשימוש ביתי תרכובת גופרית בעלת ריח אופייני, לשם זיהוי דליפות ומניעת תאונות. בין שימושיו הנוספים הוא נמצא במצתים לסיגריות ובמכלי ניקוי בלחץ המיועדים לניקוי מוצרי אלקטרוניקה. גז זה מגיע לצרכנים במצב נוזלי במכלי הגז עקב הלחץ הרב בתוך המכל. כשהבוטאן הנוזלי משתחרר מן המכל הוא מתאייד מיד לגז.
- המבנים של שני האיזומרים של בוטאן
-
n-Butane -
