בוברובי קוט
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז חרסון |
בוברובי קוט (אוקראינית: Бобровий Кут) היא כפר במחוז חרסון. נכון ל-2001 התגוררו בו 605 אנשים. לפני שואת יהודי אוקראינה בוברובי קוט היה שטעטל יהודי, חלק מיהדות פלך חרסון.
היסטוריה
היישוב נוסד ב-1807, כחלק מההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה, על ידי מתיישבים מפלך מוהילב. ב-1810 התגוררו בבוברובי קוט 454 אנשים, שהיו רשומים ב-86 משפחות. לרשות ההתיישבות עמדו 14 אלף דסיאטין של אדמה. ב-1815 נרשמו כבר 165 משפחות שהיו 743 תושבים. הכפר צמח לעט, בעיקר תודות להגירה. ב-1825 היו בו 870 תושבים, וב-1835 הכמות עלתה ל-1,022.
גלי הגירה גדולים היו בשנים 1825,1837, 1841. המהגרים היהודים הגיעו מפלך ויטבסק, פלך מינסק, פלך מוהילב, פלך פולטבה ופלך צ'רניגוב. המתיישבים הגיעו ללא ניסיון חקלאי ובמצב כלכלי ירוד. דבר שהגיע לידי ביטוי גם במושבה עצמה, שסבלה מעוני ורעב.
ב-1845 היו ביישוב 171 מבני אבן ו-16 מבני עץ, שהיו ברשות פרטית או ציבורית, פעלו בית כנסת, מכולת ומועדון. 1,412 תושבים עסקו בחקלאות ועוד 230 במקצועות אחרים. החל מ-1850 מספר מתיישבים גרמנים הצטרפו לבוברובי קוט, דבר ששיפר רבות את המצב הכלכלי. ב-1868 נפתח בית ספר, בו לימדו בין היתר רוסית ומקצועות חול. נכון ל-1869 למדו בו 45 בנים ו-18 בנות.
התושבים הגרמנים השתלבו היטב בין היהודים. נכון ל-1886 היו ביישוב 1,204 אנשים, מתוכם 21 ביתי משק גרמנים. 3351 דסיאטין הוקדשו לגידולים חקלאיים, מתוכם 840 היו בבעלות גרמנית. ביישוב היו יותר מ-200 סוסים, ויותר מ-300 ראשי צאן ובקר. ב-1897 האוכלוסייה גדלה ל-1,469 תושבים, מתוכם 1,248 (כ-85%) יהודים.
ב-1903 נפתח עוד בית תפילה, בית ספר ציבורי, בית מרחץ, ספריה. עוד בתרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מרבית הגרמנים היגרו ליישוב סמוך, אך שמרו על קשר עם יהודי בוברובי קוט. לפי הרישומים מ-1916 התגוררו בבוברובי קוט 1,838 תושבים והייתה תחנת טלגרף. בינואר 1918 הוכרז כי היישוב עובר תחת השלטון הסובייטי, אבל ההנהגה המקומית איבדה קשר עם השילון המרכזי במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה והפסיקה זמנית את פעילותה. תוקפת המלחמה הייתה קשה מאוד ביישוב היהודי, עקב רעב, שוד, מגיפות ופוגרומים. חלק ממשקי הבית ננטשו או הושמדו. עם זאת, בית הספר בכפר המשיך לתפקד ונכון ל-1919 למדו בו 252 תלמידים והועסקו ארבע מורים.
ב-1919 נפתח סניף של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות וב-1920 נפתח סניף של קומסומול. בשנים 1923–1924 בשיתוף פעולה בין הג'וינט, ARA (American Relief Administration) ויק"א התחיל שיקום של הכפר. נפתחה קומונה בשם "בלגודטנויה פוליה" ("Благодатное поле" רוסית: "שדה מבורך"), בית יתומים ובית ספר מקצועי עם שתי כיתות לימוד. ב-1926 התגוררו בכפר 1,365 יהודים, שהיו ל-90% מכלל הכפר. החל מ-1926 פעל בית ספר עם שבע שנות לימוד בו לימדו ביידיש, עד ל-1938. ב-1927 הכפר צורף לאזור יהודי בראשות קלינינדורף וביתי התפילה נסגרו עקב במדינות השלטון הקומוניסטי. חלק מתושבי הכפר למדו בטניקום היידי בקלינינדורף. ב-1928 התגוררו ביישוב 1,450 תושבים. בשנים 1928–1930 החקלאים התחילו להתאגד, עד ליצירת קולחוז "רויטר אוקטובר" (אוקטובר אדום). קולקטיביזציה הכפויה והרעב הורידו את כמות התושבים ל -755 בלבד, נכון ל-1931. חלק מתושבי היישוב נעצרו באשמת ציונות והוגלו. חלק עזבו את המקום לטובת יישובים סמוכים.
בשנות ה-30 פעלו ביישוב סניף דואר, גן ילדים, גנרטור חשמלי, טחנת קמח, יקב יין, שני ביתי חרושת ושני מעודנים - של הקולחוז ושל פיונירים. ב-1939 במועדון התחילו הקרנות של סרטי קולנוע. בנוסף ליהודים וגרמנים, בסוף שנות ה-30 התגוררו ביישוב מספר משפחות אוקראיניות.
היישוב נכבש על ידי כוחות גרמניה הנאצית ב-27 באוגוסט 1941. ב-16 בספטמבר של אותה השנה כל תושבי הכפר היהודים רוכזו בבית חרושת על ידי כוחות המשטרה והם הובלו ברגל בכיוון הכפר סניהוריבקה, בטענה שהם ישלחו משם לגרמניה. אבל במציאות הם לא הגיעו לסניהוריבקה אלא לאזור של באר נטוש בקרבת הכפר יבהניבקה. היהודים נורו במקום וגופותיהם הושלכו לבאר הישן. כ-400 יהודים מבוברובי קוט נספו באותו היום. בהמשך באותו המקום נורו למוות יהודים מיישובים סמוכים נוספים.
מרבית התושבים של בוברובי קוט לא הצליחו להינצל משואת יהודי אוקראינה. 76 מתוך תושבי הכפר נלחמו נגד הנאצים בצבא האדום, מתוכם 44 נפלו בקרב. ארקדי וייספאפיר שהיה יליד היישוב נפל בשבי גרמני, הגיע למספר מחנות ריכוז והיה בין מנהיגי המרד במחנה סוביבור.
לאחר המלחמה, יהודים לא חזרו להתגורר ביישוב והוא נשאר להיות כפר אוקראיני. נכון ל-1989 התגוררו בו 711 תושבים[1] ונכון ל-2001 היו בו 601 תושבים, מתוכם 95% דוברי אוקראינית והיתר רוסית ובלרוסית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
36409216בוברובי קוט