באבא עלי שאוש
.png) | |||||||||
| ציור מאת הצייר הצרפתי פייר דופלו הצעיר, בסביבות 1780 | |||||||||
| שם לידה | עלי סוקלי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי |
עלי הראשון
| ||||||||
| פטירה | 4 באפריל 1718 | ||||||||
באבא עלי שאוש (צ'אוש) או עלי הראשון (علي الأول - עלי אל-אוול) בשמו בלידה עלי סוקלי (בערבית: بابا علي شاوش נולד במחצית השנייה של המאה ה-17 - 4 באפריל 1718) היה פריבטיר ומנהיג פוליטי אלג'יראי שכיהן בשנים 1718-1710 כדיי האחד עשר של דייליק אלג'יר הוא היה הדיי הראשון של אלג'יר שנשא גם את תואר פאשה ידי כך (דיי-פאשה של אלג'יר) ועל ידי כך הוא למעשה המנהיג העצמאי הראשון של אלג'יר. ב-1710 סוכם שהתואר פאשה הוענק על ידי הסולטאן העות'מאני לכל הדיים שבאו אחרי באבא עלי. בעת שלטונו חזרה אלג'יר לתקופה של שגשוג בזכות מסעות הפיראטים שלה בחופי אירופה.
קורות חייו
לא ידוע הרבה על מוצאו. לפני בחירתו לדיי מילא באבא עלי תפקיד של באש-שאוש (צ'אוש) תפקיד צבאי-משפטי שאותו החזיקו בדרך כלל אנשים ממוצא מעורב אלג'יראי-"טורקי" שכונו קולולי. בקרב הקבילים מיחסים לו מוצא קבילי. במקורות הטורקיים הוא מוזכר כסוקלי עלי פאשה. Sökeli Ali Pașa לפי שמו בלידה. יש סבורים ש "סוקלי" נגזר משם המחוז סוק אהראס באלג'יריה.
עלייתו לשלטון
בהיסטוריה של אלג'יריה העות'מאנית בשנים 1659-1587 האיילט אלג'יר הונהג על ידי מושלים עות'מאנים במעמד פאשה. בשנת 1659 השלטון באזור עבר לידי האעא או אגה, מפקד המיליציה המקומית בעוד הפאשה שנשלח על ידי השער הנשגב מילא תפקיד סמלי של נציג הסולטאן. בשנים 1671-1659 שלטו ארבעה אגה שכולם נרצחו. ב-1672 בחרו היניצ'רים מנהיג בעל תואר דיי, בדומה לדיים של תוניס. לצד הדיי המשיך לכהן גם פאשה שנשלח מאיסטנבול. עם הזמן נחלש כוחם של יניצ'רים לטובת הקסטה הצבאית של הפיראטים הראשות ה"ראיסים". לפני הגעתו לשלטון של באבא עלי שררו באלג'יר זמנים של אי שקט ומרידות בשרשרת. במרד האחרון הודח ונרצח הדיי הקודם, דלי אברהים דיי ("אברהים המשוגע"). עם בחירתו למעמד של דיי ב-15 באוגוסט 1710 על מנת להשכין סדר בממלכה הורה באבא עלי להרוג כ-700 אנשים [1] מקרב חסידיו ובני משפחתו של הדיי המנוח וגם מקרב היניצ'רים המורדים. בהמשך שלטונו נחשב שקול והגון. הקונסול הצרפתי קלראמבו תיאר את עלי כ"אדם ישר ובעל כובד ראש".[2]
רפורמות בממשל. חיזוק האוטונומיה. מיזוג בין הביילרבייליק לדייליק
הפחוות (פאשות) שנשלחו על ידי הסולטאן העות'מאני לאלג'יר על אף שלא שלטו ממש, הסיתו לעימותים בין המחנות ועמדו מאחורי קנוניות של המיליציות במטרה לזכות מחדש בסמכויות שאבדו להם במשך השנים. עיניין אותם בעיקר לאסוף כספים כדי להחזיר את החובות שצברו כששילמו בשער הנשגב עבור מינוים בתפקיד. הפאשה העות'מאני ששהה באותם הימים באלג'יר, פאשה שרקן אברהים ) (או סרקן אברהים) התנגד לבחירתו של באבא עלי לדיי של אלג'יר. באבא עלי גירש אותו בחזרה לטורקיה. ב-1711 סירב באבא עלי להרשות לפאשה להיכנס לאלג'יר ואיים לערוף את ראשו באם יתעקש לרדת מהספינה.
בעת ובעונה אחת שלח עלי שליחים אל הסולטאן אהמט השלישי באיסטנבול עם מתנות רבות עבור הסולטאן, נשותיו, שריו וקציניו הבכירים. הוא שלח גם תזכיר שבו הסביר את חסרונות חלוקת השלטון בין הדיי לפאשה או ביילרביי. הצליח לשכנע את הסולטאן למנות אותו גם כפאשה ולאחד את התפקידים של דיי ופאשה באדם אחד. על ידי כך חיזק את מעמדה של אלג'יר כמדינה אוטונומית. ההיסטוריון האלג'יראי עבד א-רחמן ג'ילאלי השווה את היחסים שהתכוננו מאז ואילך בין אלג'יריה ולשער הנשגב לאלו שבמסגרת חבר העמים הבריטי. בעקבות צעד זה סמכות הדיי עלתה בצורה ניכרת על חשבון הדיוואן. באבא עלי ערך רפורמה של הדיוואן עצמו, פיזר אותו והקים אותו מחדש. הוא סילק ממנו יסודות מרדניים מקרב האוג'אק, קיבל בדיוואן אנשי דת ופקידים ואצילים מקומיים. העדיף לסמוך יותר על הטאיפה של הראיסים, מנהיגי הפריבטירים ועודד אותם להגביר את מעשי השוד בים התיכון כדי להשיג יותר פרנסה לממלכה. מדיניות זאת זיכתה אותו בפופולריות בקרב התושבים.
בזירה הבינלאומית
בשלוש השנים הראשונות של שלטונו הולנד, ממלכת סיציליה, בריטניה והאימפריה הרומית ה"קדושה" חיפשו דרכים לפייסו ולהשיג הסכמי שלום איתו תמורת שפע מתנות יקרות ערך. אולם הסכם שלום עם הולנד מ-1712 הופר על ידי האלג'יראים שלוש פעמים[3] ב-1715 הכריז עלי מלחמה על הולנד ותכנן לעשות כן גם עם הבריטים אך ויתר על המלחמה אחרי שמדינות אלה הסכימו לשלם לו מיסים קבועיים. ב-1716 נקלע לעימות עם שוודיה ודנמרק ואז עודד את עליית מעשי הביזה של הפיראטים שלו בעילה שאין לו דרך אחרת להבטיח את משרותיהם של כוחות הביטחון בממלכה.
ב-1716 הוכתה אלג'יר על ידי דליקה ו רעידת אדמה קשה שגרמה להרבה נזק בבני אדם ובנכסים. באבא עלי בנה את העיר מחדש. מנת לממן את השיקום יצאו הפריבטירים האלג'יראים למסעות שוד בחופי הים תוך פגיעה מיוחדת בחופי פורטוגל. הם תקפו הרבה ספינות סחר ההולנדיות ובריטיות ותספו שלל רב, כך שההוצאות לביטוח עבור הנסיעות בים עלו משיעור של 1.5% ל-45%. המדינות האירופיות דרשו תוך איום בקנסות כבדים שאוניות המסחר לא תעזובנה את הנמלים אלא אם תצוידנה בתותחים ובצוות מיומן לקרבות. ב-1718 חטפו הפיראטים האלג'יראים של באבא עלי ספינות אוסטריות תוך הפרת שלום פוז'ארוואץ בין ההבסבורגים לאימפריה העות'מאנית. באבא עלי התעלם מבקשות הפיצויים שהועלו על ידי גורמים דיפלומטיים אוסטריים ועות'מאניים. לעומת זאת הוא שמר על השלום עם בריטניה ועם צרפת שחילות הים שלהם היו חזקים יותר.
מותו
על אף המזימות ושלושת ניסיונות ההתנקשות ,אחד מהם ב-1713 ואחר ב-1716, מת באבא עלי ממוות טבעי ב-1718. מספרים שחלה במחלה, ככל הנראה טיפוס הבטן,[4] וסירב להיעזר בתרופות ולהתיעץ עם כירורג צרפתי, מתוך אמונה שאין להתגרות בגורל.
לקריאה נוספת
- H.Audiffret - Baba Ali in Biographie universelle, ancienne et moderne- Supplement vol.57, L.Michaud, Paris 1834
p.LVII 1-2
- Édouard Charles Cat Petite histoire d' Algérie,Tunisie, Maroc Jourdan, Alger, 1888 p.314-315
- Roland Courtinat Piraterie barbarique en Méditerrannée, XVIe - XIX siecle, Ed. Jacques Andini, Paris 2003
p.23
- Louis Piesse - Collection des Guides - Joanne - Itineraire historique et descriptif de l Algérie Hachette 1862 Paris
קישורים חיצוניים
- האתר סקיקדה של כאמל בוסבועה -המונרכים של אלג'ריה
- Léon Galibert L'Algérie ancienne et moderne, Furne Paris 1843 on line, Toronto Univ
הערות שוליים
באבא עלי שאוש41477239Q48746946