אתיקה יישומית
אתיקה יישומית היא ההיבט המעשי של שיקולים מוסריים. זוהי אתיקה ביחס לפעולות בעולם האמיתי ולשיקולים המוסריים שלהן בחיים הפרטיים והציבוריים, במקצועות, בבריאות, בטכנולוגיה, במשפט ובמנהיגות.[1] לדוגמה, ביואתיקה עוסקת בזיהוי הגישה הטובה ביותר לסוגיות מוסריות במדעי החיים, כגון המתת חסד, הקצאת משאבי בריאות נדירים או מחקר בתאי גזע עובריים.[2][3][4] אתיקה סביבתית עוסקת בנושאים אקולוגיים כגון אחריות הממשלה והתאגידים לנקות את הזיהום שהם אחראים לו.[5] אתיקה עסקית כוללת את חובותיהם של חושפי שחיתויות כלפי הציבור וכלפי מעסיקיהם.[6]
היסטוריה
האתיקה היישומית הרחיבה את חקר האתיקה מעבר לתחומי השיח הפילוסופי האקדמי. תחום האתיקה היישומית, כפי שהוא כיום, צמח מתוך דיון סביב ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית המהירה בתחילת שנות ה-70 והתבסס כתת-דיסציפלינה של פילוסופיה של המוסר. עם זאת, אתיקה יישומית מעצם טבעה היא נושא רב-מקצועי, מכיוון שהיא דורשת הבנה מקצועית של הסוגיות האתיות הפוטנציאליות בתחומים כגון רפואה, עסקים או טכנולוגיית מידע. כיום, קודים של התנהגות אתית קיימים כמעט בכל מקצוע.
גישה אתית יישומית לבחינת דילמות מוסריות יכולה ללבוש צורות רבות ושונות, אך אחת הגישות המשפיעות והנפוצות ביותר בביואתיקה ובאתיקה של שירותי בריאות היא גישת ארבעת העקרונות שפותחה על ידי טום בושמאפ (אנ') וג'יימס צ'ילדרס (אנ') והמכונה בדרך כלל "פרינציפליזם" (אנ'). היא כרוכה בהתייחסות ויישום של ארבעה עקרונות אתיים לכאורה: אוטונומיה, פרימום נון נוקרה, תועלת וצדק.
תאוריית הבסיס
אתיקה יישומית נבדלת מאתיקה נורמטיבית, הנוגעת לסטנדרטים להתנהגות נכונה או שגויה, וממטא-אתיקה, הנוגעת לטבעם של תכונות, הצהרות, עמדות ושיפוטים אתיים.[7]
בעוד ששלושת תחומי האתיקה הללו נראים נפרדים, הם גם קשורים זה בזה. השימוש בגישה של אתיקה יישומית נשען לעיתים קרובות על התיאוריות האתיות הנורמטיביות הבאות:
- אתיקה של תוצאה, הגורסת כי נכונותם של מעשים תלויה רק בתוצאותיהם.[8] התיאוריה התוצאתנית הפרדיגמטית היא תועלתנות, הגורסת כי השאלה אם מעשה הוא נכון מבחינה מוסרית תלויה בשאלה אם הוא ממקסם את הרווחה הפסיכולוגית המצטברת נטו. לפי גישה זו, המשקל ניתן אך ורק לתוצאה הסופית של הפעולה, גם אם המעשה כשלעצמו נועד או היה עשוי להביא לתוצאה הפוכה מבחינה מוסרית. ההתפתחויות העיקריות של תיאוריה זו הגיעו מג'רמי בנת'ם וג'ון סטיוארט מיל. התפתחויות מאוחרות יותר נעשו על ידי הנרי סידג'וויק (אנ'), שהציג את המשמעות של מניע או כוונה, ור.מ. הייר, שהציג את חשיבות ההעדפה בקבלת החלטות תועלתנית. צורות אחרות של תוצאתנות כוללות פריוריטריאניזם (אנ').
- אתיקה דאונטולוגית, הגורסת כי מעשים הם נכונים או שגויים באופן אינהרנטי, וללא קשר להקשר בו הם נעשו או לתוצאותיהם. גישה זו מתמצתת במושג הציווי הקטגורי של עמנואל קאנט, ציווי שעמד במרכז התיאוריה האתית של קאנט, המבוססת על חובה. לפי גישה זו, המשקל ניתן אך ורק לעצם המעשה, האם הוא נכון אם לאו, ומבלי להתחשב בנסיבות עשייתו או בתוצאה אפשרית שונה מהכוונה המקורית. תיאוריה דאונטולוגית מרכזית נוספת היא תאוריית משפט הטבע, שפותחה על ידי תומאס אקווינס ומהווה חלק חשוב מהוראת המוסר של הכנסייה הקתולית. תיאוריה אחרת היא דאונטולוגיה של קביעת סף, הגורסת שחוקים צריכים לשלוט עד נקודה מסוימת למרות ההשלכות השליליות שלהם, אך כאשר ההשלכות נעשות כה חמורות עד שהן חוצות את הסף שנקבע, התוצאתנות משתלטת.[9]
- אתיקה של המידה הטובה, הנגזרת מתורתם של אריסטו וקונפוציוס, והטוענת כי הפעולה הנכונה תהיה זו שנבחרה על ידי "סוכן מוסרי" מתאים. לפי גישה זו, הדגש הוא על מבצע המעשה: אם אישיותו עומדת במבחן המידה הטובה, אזי המעשה נכון, מבלי להתחשב בתוצאות האפשריות או בקביעה שרירותית לגופו של מעשה.[10]
תיאוריות אתיות נורמטיביות יכולות להתנגש כאשר מנסים לפתור דילמות אתיות בעולם האמיתי. גישה אחת המנסה להתגבר על הפער בין תוצאתנות לדאונטולוגיה היא חשיבה מבוססת מקרה, הידועה גם בשם קזואיסטיקה. בשונה מגישות אחרות, הקזואיסטיקה אינה מתחילה בתיאוריה, אלא בעובדות המיידיות של מקרה אמיתי וקונקרטי. בעוד שהיא עושה שימוש בתיאוריות של אתיקה, היא אינה רואה בתיאוריות את המאפיין החשוב ביותר של החשיבה המוסרית. קזואיסטים קוראים תיגר על הפרדיגמה המסורתית של אתיקה יישומית. במקום להתחיל עם תיאוריה וליישם אותה על מקרה מסוים, הם מתחילים עם המקרה הספציפי עצמו ואז שואלים אלו מאפיינים בעלי משמעות מוסרית (כולל תיאוריה ושיקולים מעשיים) צריכים להילקח בחשבון עבור אותו מקרה ספציפי.[11] טענה מרכזית של הקזואיסטים מצביעה על כך שניתן יותר להגיע להסכמות באשר למעשה נכון בין אנשים שונים שסיבותיהם שונות כאשר בוחנים את הדברים באופן כזה שמתחיל ממקרה קונקרטי.
ראו גם
- פילוסופיה של המוסר
- אתיקה נורמטיבית
- ביואתיקה
- קזואיסטיקה
- המתת חסד
- דאונטולוגיה
- זהירות מונעת
- אתיקה רפואית
- תועלתנות
הערות שוליים
- ↑ Applied Ethics, obo (באנגלית)
- ↑ Jerome Bickenbach, Disability and Health Care Rationing, Spring 2021, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2021
- ↑ Robert Young, Voluntary Euthanasia, Summer 2024, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2024
- ↑ Andrew Siegel, Ethics of Stem Cell Research, Winter 2018, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2018
- ↑ Environmental Ethics | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Jeffrey Moriarty, Business Ethics, Fall 2021, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2021
- ↑ Ethics, Applied | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Walter Sinnott-Armstrong, Consequentialism, Summer 2019, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2019
- ↑ Larry Alexander, Michael Moore, Deontological Ethics, Winter 2020, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2020
- ↑ התפקיד הארגוני של אתיקה.ppt, באתר Google Docs
- ↑ ערוץ חוק ומשפט - המשפט העברי Hokumishpat - channel (2023-01-23), מהי ועדת האתיקה? מה פירוש "אתיקה יישומית"?, נבדק ב-2025-05-16
אתיקה יישומית41055246Q538733