רבי אשר קלמן בארון
 | |
| לידה |
1891 ה'תרנ"א טרקאי, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נרצח |
אוגוסט 1941 (בגיל 50 בערך) אב/אלול ה'תש"א יער פיוסט, נציבות הרייך אוסטלנד |
| מקום פעילות | פוניבז' |
| תחומי עיסוק | תלמוד, מוסר |
| תקופת פעילות | 1922–1941 (כ־19 שנים) |
| רבותיו | החפץ חיים, הרב צבי הירש ברוידא והרב נחום זאב זיו |
| תלמידיו | הרב אייזיק אוזבנד |
| בני דורו | הרב יוסף שלמה כהנמן |
| בת זוג | מושל לבית רובין |
| אב | הרב דוד בארון |
| חותנים | הרב אריה לייב רובין |
|
| |
הרב אשר קלמן בארון היה ראש ישיבה ומנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בליטא. נספה בשואת יהודי ליטא.
ביוגרפיה
נולד בטרקאי בשנת ה'תרנ"א (1891)[1], בנו היחיד של הרב דוד בארון, שכיהן כראש ישיבה באמדור[2].
למד בישיבות ליטא[3], ובעיקר בישיבת ראדין אצל החפץ חיים ובישיבת קלם אצל הרב צבי הירש ברוידא והרב נחום זאב זיו, והושפע מאד מדרכה המוסרית.
נשא לאשה את מושל בתו של רבי אריה לייב רובין מווילקומיר. לזוג לא נולדו ילדים.
ב-1922 מינה אותו גיסו, הרב יוסף שלמה כהנמן לכהן כראש ישיבה ומנהל רוחני בישיבת פוניבז'.[4] בשל עיסוקיו הציבוריים של הרב כהנמן, תפס הרב בארון מקום מרכזי בניהול הישיבה[5].
סרב להצעה לכהן כרבה של וילקומיר לאחר פטירת חמיו.
בשואה
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר הרב כהנמן כבר עזב את ליטא ועלה לארץ ישראל, הרב בארון נותר הדמות הבכירה בישיבה לצד המנהל הרוחני הרב משה צפתמן. הוא חתום על מכתב שנשלח ביוני 1941 מהישיבה אל הרב כהנמן, שהתגורר באותה העת אצל גיסו בתל אביב, ובו נכתב ברוסית: ”בית החרושת עובד במלוא המרץ והקצב, אף אחד מן הפועלים לא נטש את מקום עבודתו. המצב אצלנו קשה. א.ק. בארון”, כאשר הכוונה היא שהישיבה ממשיכה לתפקד חרף הקשיים שהערים עליהם השלטון הקומוניסטי שכבש את ליטא. כשבוע לאחר מכן פלשו הנאצים לברית המועצות. הגרמנים נכנסו לפוניבז' ב-26 ביוני[6]. ביולי רוכזו יהודי העיר בגטו, ובניין הישיבה הפך למפקדה. הרב בארון עבר התעללויות והשפלות פומביות[7].
באוגוסט החלה השמדה שיטתית של יהודי העיר בידי אנשי משטרת העזר הליטאית בבורות הריגה ביער פיוסט (Pajuoste) הסמוך. בין הנרצחים היו הרב בארון ואשתו, חמותו וכל משפחתם, כמו גם רובם המוחלט של תלמידיו.
על שמו קרוי רחוב על גבעת הישיבה בבני ברק שבו שוכנת כיום ישיבת פוניבז'.
מתלמידיו
- הרב אייזיק אוזבנד
- הרב מרדכי פגרמנסקי[8].
שרידי תורתו
שרידים מחידושיו נדפסו בספרי הזיכרון "מנחת אש" (בני ברק תשע"ח), "אש תמיד" (ירושלים תשמ"ט) ,שם עולם" (אוהיו, תשמ"ה) ובקובצי "בית חיינו" בהוצאת ישיבת פוניבז'.
קישורים חיצוניים
- הרב קלמן אשר בארון, יציאת מצרים הייתה גילוי הטבע העליון למעלה מן הטבע, וכן יהיה בזמן הגאולה העתידה, באתר "תורתך לא שכחתי: להנצחה לשימור ולהפצת תורת קדושי השואה".
הערות שוליים
- ↑ אהרן סורסקי (הרב מפוניבז', כרך ראשון, בני ברק תשמ"ט, עמ' קסב הערה 17) כתב שנולד בשנת ה'תרמ"ז, דהיינו 1886/1887.
- ↑ ראו עליו: "פנקס אמדור", בני ברק תשכ"ו, עמ' 18 - 20
- ↑ לפי סורסקי למד בצעירותו בישיבת רמיילס בווילנא, לאחר מכן בישיבת סלבודקה ובשליחות "הסבא מסלבודקה" עבר ללמוד בישיבת קלם. מקורות אחרים מצביעים על כך שלמד לפני קלם בישיבת מיר. לפי שמואל קול הוא עבר לקלם בהמלצת הרב ירוחם ליבוביץ (שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, תל אביב תש"ל, עמ' 226)
- ↑ שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, תל אביב תש"ל, עמ' 264–267.
- ↑ ראו למשל עדות תלמידו הרב אייזיק אוזבנד אצל: דב אליאך, בסוד שיח, ירושלים תשע"ח, עמ' 327 - 328.
- ↑ מקורות שונים נקבו בתאריכים שונים של האירועים המתוארים בפסקה. תאריך זה נקבע לפי הערך פוניבז' (Panevėžys) באנציקלופדיה של הגטאות.
- ↑ ראו למשל: אצל קול, עמ' 399.
- ↑ רבי מרדכי פגרמנסקי עמ' 396
אשר קלמן בארון42520396