אשכנורמטיביות
המונח אשכנורמטיביות ( אנ׳ Ashkenormativity) שאול מהשיח הציבורי המתקיים בקרב החברות היהודיות באמריקה הצפונית ומהווה כינוי לתופעת הגמוניה אשכנזית בקהילות יהדות אמריקה, אשר נתפסת כביטוי לצורה יהודית של יורוצנטריזם (אנ׳). ע״י השימוש במונח זה, נטען כי התרבות, המורשת וההיסטוריה של יהדות אשכנז מיוצגות לבדן כברירת המחדל של הזהות היהודית, דבר שמוקרן אל הציבור הרחב בחברה המערבית הלא-יהודית ומעצב את תודעותו לגבי מיהם יהודים. לסבירות, כי סיבות דמוגרפיות והיסטוריות הקשורות בהגירה יהודית אירופאית ליבשת אמריקה אחראיות לתופעה זו, נוספות, על-פי נקודת ראייתם של יהודים לא אשכנזים, גם גזענות ואפליה כלפי אנשים לא-לבנים. המונח אשכנורמטיביות טוען לאי-נראות של זהויות יהודיות שאינן אשכנזיות, כגון יהודים ספרדים, מזרחים או שחורים בקרב הציבור הלא-יהודי ומתבטא באי-ייחוס חשיבות לתרבות, מורשת, מנהגים והיסטוריה של עדות יהודיות אלו וביחס אליהן כאל לא-רלוונטיות לזהות היהודית. תופעת האשכנורמטיביות בעולם המערבי משפיעה ישירות על מודעות החברה הלא-יהודית. השפעה אשר יכולה, לצורך העניין, להתבטא בחוסר ידיעה לגבי קיומם של יהודים ממוצא ספרדי, ערבי (מזרחים) או שחור. כך למשל מקושרים מאכלים אשכנזיים כגון גפילטע-פיש וקוגל וכמו כן השפה יידיש ליהודים ולתרבות יהודית באופן בלתי ניתן להשוואה עם השפה לדינו, שפות יהודיות אחרות, או מאכלים יהודים כגון ג'חנון או חריימה, אשר מקורן איננו ביהדות אשכנז. דוגמה נוספת מהשיח היהודי-אמריקאי לאשכנורמטיביות היא האזכור הציבורי החוזר של שואת יהודי אירופה בקרב החברה הלא-יהודית באמריקה כנקודת מפנה בהיסטוריה היהודית ולעומת כך חוסר-אזכור ציבורי מוחלט של גירושם ובריחתם של 850,000 יהודים מארצות ערב לאחר קום מדינת ישראל.[1]
הגדרה ומקור
הספר The Newish Jewish Encyclopedia מאת סטפני בוטניק, ליאל לייבוביץ' ומארק אופנהיימר מגדיר אשכנורמטיביות כההנחה, כי החיים והתרבות היהודיים מוגבלים בעיקר לחוויות ומנהגי יהודי אשכנז. כמו כן טוען הספר כי רוב יהודי ארצות הברית הפנימו את האשכנורמטיביות עקב הפרומיננטיות האשכנזית שבחברה היהודית האמריקאית.[2]
בעוד שמקור המושג אשכנורמטיביות וראשית שימושו אינם ברורים, ניתן להניח כי הצורך בהם התפתח תוך העלאת המודעות הכללית לאפליה גזענית ולפריבילגיה לבנה בחברות המערביות תחת השפעה של פוליטיקה של זהויות במאה ה-21. עם כך מעלה רעיון החפיפה בין פריבילגיה לבנה לאשכנורמטיביות גם בעייתיות לוגית, מאחר שיהודים שחורים אך ממוצא אשכנזי אינם נהנים מפריבילגיה לבנה. כמו כן יכולים יהודים ממוצא ספרדי ומזרחי, אשר צבע עורם לבן, כן להנות מפריבילגיה זו.
עם כך נעשו שימושים ראשונים במונח אשכנורמטיביות במאמרים "'Learning to Undo 'Ashkenormativity" במגזין היהודי האמריקאי פורוורד משנת 2014[3] ובמאמר "An Intersectional Failure: How Both Israel’s Backers and Critics Write Mizrahi Jews Out of the Story" מאת אנלוסיה לופזרֵבוֹרֵדו ודייוויד שְראוב משנת 2016.[4]
המונח אשכנורמטיביות מקבל את הקשרו מהשיח אשר מתקיים בקרב קהילות יהדות ארצות הברית, אשר ברובן המוחלט אשכנזיות. מכאן שרוב שימושו מתקיים בשיח זה.[5]
בישראל
בעוד שבמדינת ישראל יהודים אשכנזים מיוצגים באופן ניכר יותר בתחומי התרבות, התקשורת, באקדמיה וכמו כן בשירות ביחידות יוקרתיות בצה״ל[6] פחות בה השימוש במונח ״אשכנורמטיביות״. ניתן לסבור כי ״אשכנורמטיביות״ איננה יכולה להתקיים בחברה הגמונית יהודית אשר מעוצבת ע"י איזון דמוגרפי-עדתי אשכנזי ולא אשכנזי בימינו כיום. אף על פי מדיניות ההזנחה והאפליה הממשלתית ארוכת השנים כלפי בני עדות המזרח, אשר תוצאותיה ניכרות בשסע העדתי ובאי שוויון חברתי בין אשכנזים ומזרחים בזמן העכשווי[7], לא ניתן לטעון כי הזהות וההיסטוריה של יהודים ספרדים וכמו כן של בני עדות המזרח איננה נתפסת כחלק מהאתוס היהודי בקרב הציבור הישראלי. על רקע זה יש להבין אשכנורמטיביות כמצב השורר בתפוצות יהדות המערב ובעיקר אירופה ואמריקה הצפונית ואשר מעצב את תודעות החברה לגבי מיהם היהודים.
דוגמה מובהקת להפנמה אשכנורמטיבית זו בישראל ניכרת בקוד הלבוש האחיד בקרב המגזר החרדי - בו אשכנזים ולא-אשכנזים לבושים כולם בלבוש הליטאי היהודי, אף על פי שלאבותיהם של בני עדות המזרח, לצורך העניין, היה ביגוד יהודי אחר לחלוטין.
הערות שוליים
- ^ Ashkenormativity in the Jewish Community | Sefaria, www.sefaria.org
- ^ The Newish Jewish Encyclopedia
- ^ Learning to Undo 'Ashkenormativity', The Forward, 2014-11-05 (באנגלית)
- ^ An Intersectional Failure: How Both Israel's Backers and Critics Write Mizrahi Jews Out of the Story, Tablet Magazine, 2016-01-25
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, 9. Race, ethnicity, heritage and immigration among U.S. Jews, Pew Research Center's Religion & Public Life Project, 2021-05-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ עמוס הראל, כך שימש כלי המיון לאפליה בצה״ל, באתר הארץ, 17 במרץ 2021
- ^ שמואל נח אייזנשטדט, עדות בישראל ומיקומן החברתי, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993
34982173אשכנורמטיביות