ארתור ורגס מיטשל
| דיוקנו הרשמי של מיטשל בקונגרס | |||||
| לידה |
22 בדצמבר 1883 לה-פאייט, אלבמה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1968 (בגיל 84) פיטרסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ארתור ורגס מיטשל האב | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה | אוניברסיטת קולומביה | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
| ||||
| |||||
ארתור וֶרְגְס מיטשל האב (באנגלית: .Arthur Wergs Mitchell, Sr; 22 בדצמבר 1883 – 9 במאי 1968) היה פוליטיקאי ופעיל זכויות אזרח אמריקאי. מיטשל, שייצג את מחוז הקונגרס הראשון של מדינת אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1935–1943, היה האפרו-אמריקאי היחיד בקונגרס במהלך כהונתו. כמו כן, הוא הדמוקרטי השחור הראשון שנבחר לקונגרס האמריקאי.
ביוגרפיה
מיטשל נולד בעיר לה-פאייט שבאלבמה, בנם של טיילור מיטשל ואמה לבית פטרסון. בגיל 14 עזב את ביתו כדי ללמוד במכון טסקיגי (אוניברסיטת טסקיגי (אנ') דהיום), שם עבד בחווה חקלאית וכעוזרו האישי של בוקר טי. וושינגטון בזמן לימודיו. בהמשך למד תקופה קצרה באוניברסיטת קולומביה והוסמך לעריכת דין. לאחר מכן עבר לשיקגו שבאילינוי, והחל לעבוד בשירות המפלגה הרפובליקנית. בשנת 1932 עבר אל מפלגה הדמוקרטית; ההיסטוריונית ננסי וייס מלכיאל (אנ') נימקה שינוי אידאולוגי זה משום שהיה "שאפתן וחסר סבלנות כלפי הנהגת השחורים המיושנת במפלגה הרפובליקנית, ותר אחר הזדמנות לקידום אישי במסגרת נסיקת המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית"[1]. מיטשל היה חבר באחוות פי בטא סיגמא (Phi Beta Sigma) ושימש כנשיא הבין-לאומי השישי של האחווה בשנים 1926–1934.
בשנת 1934 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית לאחר שניצח חבר הקונגרס האפרו-אמריקאי והרפובליקני אוסקר דה פריסט. במהלך מסע הבחירות הטעים את תמיכתו במדיניות הניו דיל ובתוכניות הסיוע הציבוריות של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, וכן ביקר את דה פריסט על כך שפעולותיו נגד הפרדה גזעית אינן אפקטיביות מספיק. לאחר ניצחונו, כשקיבל 53% מהקולות, אמר לו דה פריסט: "אני מברך אותך כחבר הקונגרס השחור הדמוקרטי הראשון."
בבית הנבחרים יזם מיטשל חוקים לאיסור לינץ' ולמאבק באפליה גזעית. הוא גם הגיש תובענה ייצוגית נגד חברות הרכבת "אילינוי סנטרל" ו"רוק איילנד", לאחר שנאלץ לעבור לקרון מופרד-גזעית בעת שהרכבת התקרבה לגבול המדינה עם ארקנסו. התביעה שלו הגיעה עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק "Mitchell v. United States", שבו נקבע כי הרכבת הפרה את חוק הסחר הבין-מדינתי 1887 (אנ').
מיטשל בחר שלא להתמודד לכהונה נוספת בשנת 1942. במעשהו האחרון בקונגרס גינה את הפוליטיקאים שהעדיפו, לדבריו, ניצחון של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה על פני מתן זכויות אזרח לאוכלוסיית האפרו-אמריקאים, והשווה בין הזוועות שביצעו גרמניה הנאצית והאימפריה היפנית לבין הלינצ'ים שהתרחשו באותה עת בארצות הברית, ובהם הלינץ' בשובוטה (Shubuta) שבמיסיסיפי.
אף על פי שחלק מהיבחרו לבית הנבחרים יוחס לביקורתו כלפי דה פריסט על חולשתו בתחום זכויות האזרח, גם מיטשל עצמו ספג ביקורת מצד פעילי זכויות אזרח בתחום זה, שטענו כי לא עשה די לקידום השוויון הגזעי. כך, למשל, האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים טען כי הצעות החוק שלו נגד מעשי לינץ' היו מתונות מדי.
משפרש מהחיים הפוליטיים עבר לווירג'יניה ונהיה לחקלאי, שם עבד אדמה בגודל 12 אקר. ב-9 במאי 1968 נפטר בביתו שבפיטרסבורג, וירג'יניה.
קישורים חיצוניים
- ארתור ורגס מיטשל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ארתור ורגס מיטשל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ .Weiss, Nancy J, Farewell to the Party of Lincoln: Black Politics in the Age of F.D.R., Princeton University Press, 1983, עמ' 78, מסת"ב 9780691218007. (באנגלית)
ארתור ורגס מיטשל42116804Q711835
