ארנה פור (פוליטיקאי)

ארנה פור, מקודם פרלשטיין עד 1908 (בהונגרית: Pór Ernő; לייביץ, 4 בינואר 1889 – לנינגרד, 24 באוגוסט 1937) היה פקיד, פוליטיקאי קומוניסטי יהודי-הונגרי-סלובקי קומיסר העם (סלובקיה 1919) לענייני חוץ של הרפובליקה הסוביטית הסלובקית.

ביוגרפיה

מלחמת העולם הראשונה, רוסיה הסובייטית

ארנה פור נולד במשפחה יהודית כבנם של יעקב פרשטיין ושל הרמינה בוקסבאום. אביו היה רופא. ארנה פור השתתף בתנועת הפועלים מ-1905, הוא סיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות בטרנצ'ין בשנת 1906, עבד כפקיד בתעשיית העץ בחברות בבודפשט וב-1907 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). במהלך מלחמת העולם הראשונה (1915) נפל בשבי הרוסי. בשנת 1917, אחרי מהפכת פברואר ברוסיה, עסק בשכנוע והתססה סוציאליסטית של פועלי תעשיית הברזל בנביאנסק. שם בשנת 1917 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולאחר מכן במוסקבה היה ממייסדי הקבוצה ההונגרית של המפלגה הבולשביקית הרוסית והפך למזכיר שלה. בערך בתקופה הזו הוא פגש את בלה קון. יחד עם קון נלחם בנארבה נגד כוחות ההתערבות הגרמניים תחת פיקודו של קומיסר העם (רוסיה) פאבל דיבנקו. עם טיבור סמואלי השתתף בין 6 לבין 7 ביולי 1918, בקרב נגד המרד של אנשי המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית ובניצחון עליהם. בקיץ אותה השנה הוא היה הנציג של הקבוצה הונגרית בקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית.

בחזרה להונגריה

הוא חזר להונגריה כששמע על מהפכת החרציות באוקטובר 1918 ולאחר מכן השתתף ב-24 בנובמבר בהקמת מפלגת הקומוניסטים של הונגריה והפך בה לחבר בוועד המרכזי. לאחר הכרזת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הוא נשלח להודיע ללנין בשם בלה קון על הקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. בתקופת הרפובליקה היה ראש מחלקת התעמולה בקומיסריאט העם לענייני חוץ ולאחר מכן פעל במזכירות המפלגה המאוחדת (הסוציאל-דמוקרטית והקומוניסטית). פור היה גם נציב העם לענייני חוץ של הרפובליקה הסובייטית הסלובקית שהוכרזה ב-16 ביוני 1919. עם זאת, הרפובלקה נפלה ב-1 באוגוסט.

אחרי הרפובליקה

לאחר הנפילה הוא היגר לצד בלה קון, יוז'ף פוגאני, ינה ורגה ואחרים. התגורר באוסטריה למשך תקופה קצרה. בשנים 1920 ובשנת 1921 ביצע עבודת מפלגה בלתי חוקית בצ'כוסלובקיה והשתתף בהפצת כתב העת "פרולטאר". בשנת 1922 מילא תפקידי שיווק כסוכן ייצוא חברות היערות של ברית המועצות, הוא היה מנהל החברה משנת 1924. בין השנים 1928–1933 היה סגן נשיא של חברת ייצוא העצים. בשנת 1933 מונה מנהל תשלובת החרסינה הרוסית ומשנת 1934 ועד למעצרו שימש כסגן מנהל תשלובת הגומי הסובייטי הגדול ביותר (Красный треугольник). בשנת 1937 הוא נעצר ב-25 בפברואר ולאחר מכן הוצא להורג. הוא נפל קורבן הטיהורים הגדולים של סטלין. מאוחר יותר זוכה ושמו טוהר.

הנצחתו

• בודפשט ברובע ה-11 בין 1968 לבין 1991 נקרא רחוב על שמו (כיום סימטת ברטלן פור).

לקריאה נוספת

• לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1969
• לקסיקון לתולדות תנועת הפועלים. מסת"ב 963 09 0412 8
• לקסיקון שמות הרחובות המלא של בודפשט, הוצאת ספרינטר, 2003. עמודים 407–408
• לקסיקון הונגרי ביוגרפי 3: כרך מלואים (א - ז). עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט. 1981 עמ' 434. מסת"ב 9630525003
• למען המהפכה הסוציאליסטית (הוצאת קושוט, בודפשט, 1975. עמודים מסת"ב 963 09 0243 5, 521–520)
• Ленинградский мартиролог 1938-1937 טום 5

ראו גם

בשפת המקור:

• Dokumentumok a magyar forradalmi munkásmozgalom történetéből. 1919–1929. (Budapest, 1964.)
• Hajdu Tibor: A Magyarországi Tanácsköztársaság (Bp. 1969.)
• Józsa Antal–Milei György: A rendíthetetlen százezer (alcím: Magyarok a Nagy Októberi Szocialista Forradalomban és a polgárháborúban, Budapest, 1968.)
• A magyar internacionalisták A Nagy Októberi Szocialista Forradalomban és a polgárháborúban (Dokumentumgyűjtemény, Budapest, 1967–1968.)
• A magyar munkásmozgalom történetének válogatott dokumentumai (Bp. 1959.)

בתרגום לעברית:

• מסמכים מההיסטוריה של תנועת הפועלים המהפכנית ההונגרית. 1919–1929. (בודפשט, 1964)
• טיבור היידו: הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (1969)
• אנטל יוז'ה - ג'רג' מילאי: מאות האלפים הבלתי מעורערים (כותרת משנה: הונגרים במהפכה הסוציאליסטית הרוסית באוקטובר ובמלחמת האזרחים, בודפשט, 1968)
• האינטרנציונליסטים ההונגרים במהפכה הסוציאליסטית הרוסית הגדולה באוקטובר ובמלחמת האזרחים (אוסף מסמכים, בודפשט, 1967–1968)
• מסמכים נבחרים על ההיסטוריה של תנועת הפועלים ההונגרית (1959)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32320201ארנה פור (פוליטיקאי)