ארטיקולציה
משמאל לימין: סטקטו, סטקטיסימו, מרטלאטו, מרקאטו
אַרְטִיקוּלַצְיָה במוזיקה מתייחסת לטכניקת ביצוע, כפי שהיא באה לביטוי במשך צליל בודד או בין צלילים אחדים. הוראות ארטיקולציה ניתנות על ידי המלחין, אך כל נגן או מנצח מפרש אותן בדרכו הוא, ומשפיע בכך על גוני המוזיקה ואופיה.
סוגי ארטיקולציות
יש סוגים רבים של ארטיקולציה, ולכל אחד מהם השפעה שונה על אופן ביצוע הצליל. בכתב תווים מופיעים סימוני ארטיקולציה, הכוללים קשת מיזוג, סימון פראזה, סטקטו, סטקטיסימו, הטעמה (אקצנט), ספורצאנדו, רינפורצאנדו ולגאטו. סימן שונה, הממוקם מעל או מתחת לתו (לפי מיקומו בחמשה) מייצג כל ארטיקולציה. אופן ביצוע הארטיקולציות השונות נתון לבחירת המבצע ותלוי גם באופי היצירה ובתקופתה, וכן באופי הכלי. פיציקטו (פריטה באצבע על המיתרים) שונה מהותית מנגינה "קון לניו" - משיכת הקשת על המיתרים, והוא ייחודי לכלי מיתר בלבד. לגאטו בכלי קשת יישמע אחרת מלגאטו בפסנתר או בכלי נשיפה מעץ וממתכת, ואותו דבר נכון לגבי סטאקטו.
ארטיקולציות שונות
- לגאטו - מסומן בקשת מעל סדרת תווים, מורה על נגינת צלילים מחוברים, ללא הרמת היד (בפסנתר), במשיכת קשת רצופה (בכלי קשת) וללא הפסקת נשימה (בכלי נשיפה או בשירה).
- טנוטו - מסומן בקו מעל כל תו. משיכת הצליל עד תומו, או אף מעט למעלה ממשכו הקבוע, או מוגבר מעט.
- מרקאטו - מסומן בחץ מעל כל תו. הצלילים כבדים ומודגשים, ללא חיבור ביניהם.
- סטקטו - מסומן בנקודה מעל כל תו. צלילים קצרים, מנותקים זה מזה. מבוצע בכלי נשיפה באמצעות הלשון.
- סטקטיסימו - קיצור-יתר של הצלילים, הבלטת הניתוק בין צליל לצליל.
לקריאה נוספת
- Cooper, Helen (1985). Basic Guide to How to Read Music. מסת"ב 0-399-51122-9.
