ארובה
ארובה - התקן שנועד לאוורר פליטת גזים חמים ועשן, מחומרים שנמצאים בבעירה בתנור, כבשן או אח, אל האטמוספירה החיצונית.
באופן טיפוסי הארובות בעלות צורה מאונכת על מנת להבטיח את זרימתם החלקה של הגזים החמים, וכן את שאיבת האוויר אל תוך הבערה דרך החלק בארובה שמתאים לכך.
על הפיזיקה של פעולה הארובה ראה אפקט ארובה.
מיקומן של הארובות: בראשי בניינים, על קטרים וספינות.
התפקיד המכני של ארובות
לארובה 2 תפקידים מכניים חשובים:
- הרחקת תוצרי הבעירה (ריח, גזי פליטה, חלקיקים, פיח וכדומה) מהסביבה האנושית.
- יצירת תנאי בעירה נכונים על ידי משיכת אוויר נקי לסביבת הבעירה.(יצירת "מושך")
בארובות גבוהות יותקנו לעיתים מאווררים להגברת ה"מושך" ומתקני חימום לגזי הפליטה. בארובות קטנות יותקנו אמצעים לבלימת "מכות רוח".
גובה הארובה
להלן נדון בארובות קבועות (של תחנות כח, למשל). יש להבחין בין גובה ארובה "פיסי" שהוא גובה מבנה הארובה מעל לבסיסה, ובין גובה ארובה "אפקטיבי", שהוא גובה וירטואלי לשימוש במודלים להערכת פיזורי מזהמי אויר. במודלים מתמטיים שונים מחשבים את ריכוזי המזהמים בגובה הקרקע כפונק' של כמות המזהמים (ליח' זמן) הנמצאים בנקודה מסוימת באטמוספירה והתפזרותם בהתאם לתנאים אקלימיים מסוימים (מהירות הרוח וכיוונה, יציבות מזג האוויר, כיסוי השמים בעננות וכו'), לוקחים את נק' תחילת פיזור המזהמים כנקודה שבה כוחות העילוי של פלומת העשן (plume) דעכו. גובה הנקודה הוא פונק' של טמפ' הפלומה במוצא הארובה, קוטר הארובה, מהירות הפליטה ותנאים אקלימיים. גובה הארובה האפקטיבי הוא גובה פיסי ועוד גובה דעיכת ציפת הפלומה.
נוהגים לסמן ארובות "פיזיות" גבוהות בתאורה תקנית כדי למנוע התנגשות מטוסים.
הארובה כהתקן למניעת זיהום אוויר
הארובה יכולה להיחשב כהתקן למניעת זיהום אוויר אם התכנון נכון ואם תישמר רמת תחזוקה גבוהה.
הארובה מאפשרת פליטת תוצרי הבעירה בגובה רב ומהילתם באוויר נקי, מה שמוריד את רמות זיהום האוויר.
ניתן גם להתקין בארובה משקעים אלקטרוסטטיים, מסננים או סולקנים שילכדו מזהמים מסוימים טרם פליטתם לאטמוספירה.
תקני איכות סביבה מסוימים מבוססים על ניטור ריכוזי מזהמים במוצא הארובה.
בישראל יש כ - 500 ארובות במפעלי תעשייה הנמצאות תחת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה.
תקינה ישראלית: דיגום אוויר
- ת"י 1971: פליטה ממקור נייח: קביעת הריכוז וספיקת המסה של חומר חלקיקי במובלי גז - שיטה גרווימטרית ידנית.
- ת"י 2208: איכות אוויר: היבטים כלליים - יחידות מדידה.
- ת"י 2272: פליטה ממקור נייח - דגימה לקביעה אוטומטית של ריכוזי גז.
- ת"י 5097-7-5: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות תחמוצות חנקן ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
- ת"י 5097-10: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות פחמן חד-חמצני בפליטות ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
- חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008[1]
- תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע"א-2011 [2]
- תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה)(עדכון), התשע"ג-2013, ערכי הסביבה החדשים שייכנסו לתוקף ב-1/01/2015[3]
- בדיקת מזהמי אוויר בארובה, 2002.pdf נוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה, 2002, המשרד להגנת הסביבה
- עדכון לנוהל דיגום ארובות מ - 2002, 05.2015, המשרד להגנת הסביבה
ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארובה |
קישורים חיצוניים
- נתי גרנץ, חברת החשמל תקים ארובות חדשות בתחנות הכוח להפחתת זיהום האוויר.
- ניטור ודיגום ארובות, infospot, מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה