אסופי

אסופי הוא תינק הנאסף מהשוק, שאין ידוע מי אביו ומי אמו. האסופי אסור לבוא בקהל מדרבנן.

דינו

מדאורייתא

מדאורייתא האסופי מותר לבוא בקהל, על אף שיש ספק שקול שהוא ממזר, שנאמר ”לֹא יָבֹא מַמְזֵר”, ומשמע שדווקא ודאי ממזר, ולא ספק ממזר. ומסיבה זו מותר לבוא על ממזרת, כיון שבהמשך הפסוק נאמר ”בִּקְהַל ה'” ומשמע דווקא ודאי קהל ה', אבל אסופי הינו ספק קהל ה'.

ואין חוששים לכך שיבוא על אחותו כיון שאין הדבר מצוי שישא את אחותו, או שכיון שאסופי הוא דבר לא מצוי לא גזרו על כך חכמים.

מדרבנן

חכמים עשו מעלה ביוחסין, ואסרו על ספק ממזר לבוא בקהל, וכיון שכל איסורו הוא מספק לפיכך גם אסור לבוא על ממזרת, ואין לאסופי תקנה אלא שישא גיורת או שפחה כנענית משוחררת, יהיו גם הם אסופים, לפי שהולד הולך אחר הפגום.

באסופית

נחלקו חז"ל האם אסופי מותר באסופית, דעת רבי אליעזר ורב שאסור באסופית, כיון שאולי הוא ממזר והיא לא וכן להיפך. אך דעת שמואל שאסופי מותר באסופית.

להלכה פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך שאסופי אסור באסופית.

סימני האסופי

סתם תינוק הנמצא בשוק אינו בחזקת אסופי, אלא אם כן נמצא בצורה שמוכח שלא חסו על חייו.

תינוק שאינו בחזקת אסופי אף על פי שאין ידוע מי אביו ואמו מותר לבוא בקהל, ואין חוששים שיבוא על אחותו

ספק גוי

נמצא בעיר שרובה נכרים

אסופי שנמצא בעיר שרובה גויים, הרי הוא בחזקת נכרי, אך אם קידש אשה צריכה גט מספק.

אם היה מהול בידי אדם דינו כישראל.

אם נתגייר נחלקו בדינו הראשונים:

• דעת הרמב"ם: הרמב"ם סובר שאסופי שנמצא בעיר שרובה גויים שנתגייר דינו כאסופי רגיל, וכן פסק השולחן ערוך.
• דעת הראב"ד: הראב"ד בהשגותיו חלק על הרמב"ם, וכתב שדינו כגר גמור.

נמצא בעיר שרובה ישראל

נמצא בעיר שרובה ישראל, דינו כישראל, אך ההורגו אינו נהרג על ידי בית דין. וכן אם שורו התם נגח שור של ישראל, אף על פי שישראל משלם על נזקי שור תם חצי נזק, משלם נזק שלם, כיון שאין הולכין בממון אחר הרוב.

אם קידש אשה, נחלקו הראשונים בדינו. דעת הרמב"ם שצריכה גט מספק, והבא עליה אינו נהרג, שאין הורגים על ספק, אפילו כשיש רוב. אך הראב"ד בהשגותיו כתב שנהרג, כיון שהולכין בדיני נפשות אחר הרוב, וקדושיו קדושי ודאי.

אסופית שנמצאה בעיר שרובה ישראל אף אם ידוע לנו שאינה ממזרת אסורה לכהן מחשש שהיא נכרית.

נכרית שהביאה ילד וטענה שהביאה לה אותה אמו היהודית אך אינה מוצאת אותה, פסק המהר"י בן לב שדינו כנכרי.

נאמנות ההורים

איש או אשה שטוענים שהתינוק הוא בנם נאמנים, אך אם כבר נאסף התינוק ויצא עליו שם של אסוף, אינם נאמנים.

שיטת הירושלמי שאם התינוק מדדה ממקום למקום הוריו אינם נאמנים, כי חוששים שמא זה תינור אחר שהגיע למקום

בשנות רעב

בשנות רעב נאמנים ההורים אף לאחר שנאסף, כיון שבשנות רעב תינוקים רבים ילדים רבים נשלכים בשוק, ולפיכך בשנים אלו לא הקילו חכמים

נאמנות שני ההורים

דעת הירושלמי ששני ההורים נאמנים אף אם יצא עליו שם של אסופי.

אך הצמח צדק והערוך השולחן נקטו בדעת הבבלי שאינם נאמנים.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.