אסון פייפר אלפא

אסון פייפר אלפא

חלון ויטראז' לזכר האסון בכנסייה באברדין. החרוזים מסמלים את ההרוגים

אסון פייפר אלפא התרחש ב-6 ביולי 1988. אסדת הגז פייפר אלפא, שהייתה מוצבת בים הצפוני, נהרסה כתוצאה מאש שפרצה בה והתפוצצויות שהתרחשו עקב השריפה. באסון נספו 167 בני אדם.

האסון

פייפא אלפא הייתה אסדה בריטית להפקת גז, ששימשה בעבר להפקת נפט. בעליה הייתה חברת אוקסידנטל פטרוליום . היא הייתה הוותיקה באסדות להפקת אנרגיה בים הצפוני. הייתה מוצבת כ-200 קילומטר מצפון מזרח לעיר אברדין שבסקוטלנד. בעת האסון נמצאו בה 226 איש.

בשעה 22:00 לערך (לפי שעון גריניץ') פרצה אש באסדה כתוצאה מדליפת גז (ראו להלן). זו גרמה לשלוש התפוצצויות גדולות, בשעות 22:20, 22:50 ו-23:20. בין היתר התפוצצו צינורות דלק שקישרו את האסדה לאסדות אחרות. חום השריפה הגיע עד ל-700 מעלות צלזיוס, האש הגיעה לגובה של 100 מטר, ושברים הועפו באוויר עד לגובה של 800 מטר. האש וההתפוצצויות העלו את האסדה כולה באש עד אשר חלקיה התפרקו וקרסו לתוך הים.

משאבות כיבוי האש של האסדה הועברו לפני האסון ממצב אוטומטי למצב של הפעלה ידנית בשל העובדה שצוללן היה עסוק בעבודה תת-מימית מתחת לאסדה. עוצמת האש והפיצוצים מנעו מצוות חדר הבקרה להפעילן. מלבד זאת היה ידוע שמערכת הכיבוי נמצאה במצב תפקודי גרוע, באופן שהתועלת שהייתה צפויה להביא הייתה מוגבלת.

רבים מאנשי הצוות הסתגרו עם תחילת האסון באגף המגורים של האסדה, כפי שאומנו לעשות. לא נעשה ניסיון מאורגן לנטוש אותו אלא היו רק ניסיונות עצמאיים של עובדים יחידים להיחלץ, עד שגם אגף זה קרס לים.

כלי שיט ומסוקים לחילוץ נשלחו אל האסדה הבוערת, אך לא הצליחו לגשת אליה. נחלצו אלו מהעובדים שהצליחו לנטוש את האסדה בשלום, לרדת למים - שהיו מכוסים בדלק בוער - ולשחות הרחק ממנה. כמה מהם קפצו מהאסדה אל הים מגובה רב. הנפגעים הוטסו לבית חולים באברדין.

165 מתוך 226 האנשים באסדה נספו, וכן שניים מאנשי ההצלה שהגיעו לקרבת האסדה בניסיון לחלץ ממנה אנשים. היו 61 ניצולים. גופות חלק מהנספים נמצאו בין שרידי האסדה לאחר חודשים מהאסון וכ-30 מהן לא נמצאו מעולם.

הניצולים סיפרו כי חזו במראות קשים ביותר. רבים מהם סבלו ממצוקה נפשית קשה במשך שנים לאחר האסון.

לאחר האסון

הוקמה ועדה לחקירת האסון בראשות השופט הלורד קאלן . היא קיימה את ישיבותיה באברדין ושמעה את עדויות הניצולים. כיוון שהאסדה נהרסה כליל לא היה באפשרותה של הוועדה לבדוק ראיות פיזיות.

הוועדה קבעה שהמקור לשריפה הראשונית היה דליפת גז מרכיב תחליפי זמני לשסתום, שהותקן על אחד הצינורות ולא הודק למקומו כהלכה. בסופו של דבר ניצוץ כלשהו הצית את הגז הדולף.

בין היתר העלתה החקירה, שעקב האסון הופרעה התקשורת ממנה עם אסדות שכנות. מסיבה זו הן לא הפסיקו את פעילות ההפקה שלהן, ובפועל הוסיפו להזרים דלק לאסדה הבוערת ועל ידי כך הזינו את השריפה בה.

הוועדה פרסמה את הדו"ח שלה בנובמבר 1990, יותר משנתיים לאחר האסון. הדו"ח הצביע על ליקויים ניהוליים ובטיחותיים חמורים באסדה, לרבות בנוגע לאימוני הבטיחות והחילוץ לעובדיה. הדו"ח העביר ביקורת חריפה על חברת אוקסידנטל, אך לא ננקטו נגדה ונגד אנשיה הליכים פליליים. הדו"ח כלל 106 המלצות, אשר הביאו לשינוי בתרבות הבטיחות בתעשיית האנרגיה בים הצפוני.

חברת אוקסידנטל שילמה לניצולים ולקרובי הנספים פיצויים בסכום כולל של 110 מיליון לירות.

מספר אנדרטאות לזכר האסון והנספים הוקמו באברדין ובאתרים אחרים בסקוטלנד.

• 
  תרשים האסדה
• 
  צינורות שקישרו בין האסדה לאסדות אחרות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסון פייפר אלפא בוויקישיתוף

• Peter Ros, The night the sea caught fire: Remembering Piper Alpha, Scotland on Sunday, ‏15 June 2008
• 1988: Piper Alpha oil rig ablaze, BBC News
• Piper Alpha disaster, Scotland's History
• Piper Alpha Case History, American Institute of Chemical Engineers (AIChE)
• Rachel Keenan, The Piper Alpha oil rig exploded and collapsed – and I made a desperate 175ft jump into the sea, The Guardian, ‏October 28, 2025

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אסון פייפר אלפא42978689Q1569137