אסון מופע האוויר של סקניליב
תבנית אסון תחבורה ריקה
אסון מופע האוויר סקניליב (באנגלית: The Sknyliv air show disaster) התרחש ב-27 ביולי 2002, כאשר מטוס סוחוי Su-27UB של חיל האוויר האוקראיני, התרסק במהלך מופע אווירובטיקה בשדה התעופה סקניליב (Sknyliv)[א] בפאתי לבוב, אוקראינה וגרם למותם של 77 בני אדם ולפציעתם של 543.
זוהי תאונת מופע האוויר הקטלנית ביותר בהיסטוריה.[1]
פרטי האסון
המופע
המופע האווירובטי התקיים לעיני כ־10,000 צופים, וכלל הדגמות של מטוסים קרביים. מטוס הסוחוי הוטס על ידי שני טייסים שהשתייכו ליחידת "הבזים האוקראינים" (the Ukrainian Falcons), יחידת עילית של חיל האוויר האוקראיני, ששימשה כצוות האווירובטיקה הלאומי.[ב] הטייס היה וולודימיר טופונר (Volodymyr Toponar) וטייס המשנה יורי יגורוב (Yuriy Yegorov) ביצע תמרוני אקרובטיקה בגובה נמוך.
האסון
בשעה 12:52 בצהריים, במהלך "תמרון לולאה" מורכב, איבד המטוס שליטה. כנפו השמאלית פגעה בקרקע, המטוס התנגש במטוס חונה מדגם איליושין Il-76, התפוצץ והתגלגל אל תוך הקהל. שני אנשי הצוות נחלצו באמצעות כיסאות מפלט ושרדו עם פציעות קלות.[2]
באסון נהרגו 77 בני אדם, מתוכם 28 ילדים, ו־543 נפצעו בדרגות חומרה שונות – חלקם מפגיעות הדף, שברים, וכוויות קשות. האמבולנסים המקומיים התקשו להתמודד עם ממדי האסון, ואזרחים רבים נאלצו לפנות פצועים בכלי רכב פרטיים.
תהליך זיהוי הקורבנות היה אטי, כתוצאה מהפיצוץ והשריפה. בין הנפגעים היו גם נפגעי טראומה, כתוצאה מהאירוע והחוויה הקשה.
החקירה, המשפט והענישה
החקירה
ועדת חקירה ממלכתית בראשות יושב ראש המועצה לביטחון לאומי והגנה (אוקראינה), יבגן מרצ’וק (Yevhen Marchuk) הצביעה על שורה של כשלים חמורים מצד חיל האוויר ומארגני המופע, בין היתר (דו"ח החקירה, לא פורסם):[3][4]
- תמרון אווירי שלא נבדק או תורגל מראש.
- מידע לא מדויק שנמסר לטייסים על מיקום הקהל.
- היעדר הגדרה של מרחק בטיחות בין נתיב הטיסה לאזור הצופים.
- תיאום לקוי בין הפיקוד הקרקעי לצוותי האוויר.
הדו"ח הדגיש כי "האחריות לאירוע אינה מוטלת רק על הטייסים, אלא גם על הדרג הפיקודי שתכנן ואישר את ההפגנה האווירית בתנאים לא מתאימים".
הטייס טופונר דחה את המסקנות ואמר כי בעיות טכניות גרמו לאסון.[5]
במקביל, פיטר נשיא אוקראינה את מפקד חיל האוויר.[4] שר ההגנה וולודימיר שקידצ'נקו (Volodymyr Shkidchenko ) הציע את התפטרותו, אך הנשיא דחה את הבקשה.[6]
תחקיר פרטי
בתחקיר פרטי שנערך[4] עלה שבשעה 12:40, הייתה תקשורת בין הטייסים לבקרה, שנשאה אופי שגרתי:
בקרה: 2,000 מטר, אובך דק, קומולוס קל דרגה 2 או 3. מזג האוויר בהיר, ראות 10 ק"מ.
טייס משנה: הנה מזג האוויר.
טייס: קח שליטה לעת עתה.
טייס משנה: הבנתי.
טייס: פנייה ימינה.
טייס משנה: בסדר.
עם זאת, שלוש דקות לאחר מכן, ב-12:43, כשהם התחילו את הופעתם, תגובות הטייסים הבהירו שמשהו לאלא תקין.
טייס: איפה הצופים? [קללה]!
טייס משנה: אני לא יודע איפה הם, [קללה]!
טייס: הנה, אני רואה אותם!
טייס משנה: [קללה]! לא מימין!
טייס לבקרה: מבצע פנייה שמאלה.
טייס משנה: האם עלינו להמשיך?
בקרה: פנה שמאלה, פנה שמאלה!
נראה ששני הטייסים לא היו מרוצים ממיקום הצופים, ביחס למה שהם ציפו. ככל הנראה ההפרדה הנדרשת לא הייתה קיימת מלכתחילה. הצופים עמדו בשורה משני צידי שדה התעופה, דבר שהגביל את אפשרויות התמרון וההתחמקות של הטייסים.
לעורך התחקיר נודע כי מופע האוויר היה אמור להיערך במקום אחר בשדה והוא שונה ברגע האחרון. בנוסף נודע כי טייס אחר שהיה אמור להופיע באותו יום בחר לבטל את השתתפותו מחמת "הכנה לא מספקת".[4]
המופע נמשך. וב-12:45, פחות מדקה לאחר מכן, נשמעה תעבורת הקשר הבאה:[4]
בקרה: "פנה!"
טייס משנה: פנה החוצה [קללה]!!!!
המטוס יצא מתהפכות בזמן שהמטוס עדיין ירד במהירות גבוהה.
בקרה: הוציאו את המטוס מהתמרון!
בקרה (קול נוסף): הוציאו את המטוס מהתמרון, הוסיפו סל"ד!
בקרה (קול ראשון): עוצמה מלאה.
אזהרת תא הטייס: זווית התקפה קריטית.
אזהרת תא הטייס: חווה כוחות G היפר-קריטיים.
בקרה (קול שני): עוצמה מלאה.
צוות הטיסה ניסה לנסוק, אך הכנף השמאלית פגעה בעץ. בשעה 12:45:18 הסתיימה ההקלטה בתא הטייס.
המשפט
במהלך 2004–2005 נוהל משפט צבאי בו הואשמו ש שני הטייסים ועוד ארבעה אנשי צבא. ביוני 2005 קבע בית המשפט הצבאי שהטייס ולדימיר טופונאר יישא בעונש של 14 שנות מאסר, טייס המשנה יוריי יגורוב, 8 שנות מאסר ושלושה קצינים נוספים נידונו לעונשי מאסר של 4 עד 6 שנים בגין רשלנות חמורה ואי־ציות לפקודות. בנוסף, הוטלו על הטייסים פיצויים כספיים בסך מיליוני הריבניה למשפחות ההרוגים והפצועים.[7]
מדריך הטיסה הראשי של הצוות זוכה מחוסר ראיות.[7]
ריצוי העונש
טייס המשנה יגורוב שוחרר בשנת 2008 לאחר שקיבל חנינה מהנשיא ליאוניד קוצ'מה, דבר שעורר מחלוקת ציבורית.
במהלך שהותו בכלא, הגיש הטייס טופונר מספר ערעורים בדרישה לבחון מחדש את נסיבות האירוע, בטענה שחלק מהאחריות מוטלת על מפקדי חיל האוויר והמארגנים, ולא רק על צוות הטיסה. ערעוריו נדחו.
בראיון טלפוני, לקראת סיום ריצוי עונשו, טען טופונר כי:[8]
- מפת המסלול שנמסרה לו הייתה שגויה, והציגה את מיקום הקהל באופן מטעה.
- התמרון שביצע אושר מראש על ידי הפיקוד, אך לא הותאם לתנאי השטח בפועל.
- האחריות לאסון הייתה מערכתית, ולא ניתן להטילה רק על הטייסים.
- בניגוד לנטען כי לא היה מנוסה, הוא היה בעל ניסיון רב, מעל 2,000 שעות טיסה, כולל שירות בצוות האווירובטיקה של חיל האוויר האוקראיני.
- במהלך ביצוע "תמרון הלולאה", איבד המטוס גובה באופן חריג. "עד הרגע האחרון נאבקתי להרים את המטוס, [אבל] טייס המשנה יורי אגורוב לחץ על הכפתור ושנינו נפלטנו יחד עם המושבים שלנו...".[4]
בשנת 2016 פסק בית הדין האירופי לזכויות האדם (ECHR) כי אוקראינה כשלה בהבטחת הליך משפטי הוגן עבור חלק מהנפגעים וחייב שיינתנו להם פיצויים.[9]
הנצחה
קרובי משפחה של הקורבנות הקימו קפלה בכניסה לשדה התעופה וליה אובליסק עם לוח זיכרון לכל אחד מהקורבנות ובכל שבת נערכת שם לתפילה לזכרם.[8]
האסון נותר מהחמורים ביותר בתולדות התעופה הצבאית בעידן המודרני, והוביל לרפורמות בבטיחות מופעים צבאיים ברחבי אירופה, תוך קביעת נהלים חדשים להפרדה בין אזורי טיסה לקהל.
קישורים חיצוניים
- סרטון וידיאו של ההתרסקות ולאחריה (באנגלית)
- סרטון עם צילומים מהאסון וההנצחה (באוקראינית)
- כתבת תחקיר פרטִי על האסון (באנגלית)
- כתבה עם צילום וציורי מהלכי המטוס בהתרסקות (באנגלית)
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ אייל בירנברג, תאונת הסוחוי-27 באוקראינה, באתר iaf.org.il, גליון 146 (247), 01/08/02
- ↑ Історія авіакатастроф у Львові - lviv-future.com.ua, 2023-09-22 (באוקראינית)
- ↑ Ukraine Report Shows Pilots to Blame for Air Show Disaster - 2002-08-07, Voice of America, 2009-10-27 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Sylvia Wrigley, Disaster at the Air Show, Fear of Landing, 2016-08-05 (באנגלית)
- ↑ "Pilot says technical problems to blame". Pacific Daily News. 2002-08-11. p. 10. נבדק ב-2025-07-31.
- ↑ "Ukraine crash report blames pilots" (באנגלית). 2002-08-07. נבדק ב-2025-07-31.
- ^ 7.0 7.1 CNN.com - Air show disaster pilots jailed - Jun 24, 2005, edition.cnn.com
- ^ 8.0 8.1 Владимир Топонарь: «За мной вины нет. Меня просто сделали козлом отпущения», Факти, 2013-09-20 (באוקראינית)
- ↑ HUDOC - European Court of Human Rights, hudoc.echr.coe.int
אסון מופע האוויר של סקניליב41562108Q1434037