אסדיזם
אסדיזם (בערבית: اسدية; אסדיה) היא אידאולוגיית שמאל נאו-בע'תיסטית (אנ') המבוססת על תפיסת עולמם של משפחת אל-אסד, הידועה בתור שושלת אסד. משפחת אל-אסד שלטה על סוריה תחת משטר טוטליטרי העובר בשושלת מהפיכת הבעת' בסוריה (1963) עד 2024.[1] האסדיזם מאופיין בלאומיות ערבית, סוציאליזם ערבי, מיליטריזם, פולחן אישיות למנהיג העליון בשושלת[2] ואנטי-קולוניאליזם.[3] הראשון בה היה חאפז אל-אסד שלאחר הפיכה צבאית שהובילה מפלגתו, היה לשר ההגנה ושר החוץ במהלך מלחמת ששת הימים וספטמבר השחור, ובנובמבר 1970 תפס בעצמו את השלטון.[4] האחרון בשושלת היה בנו, בשאר אל-אסד, נשיא סוריה בשנים 2000–2024. ב-8 בדצמבר 2024 דווח כי הוא עזב את דמשק, מה שהביא לסיום שלטונם של משפחת אל-אסד.[1]
האסדיזם מזוהה עם העלווים, קבוצת מיעוט אתנו-דתית ששלטה ברובה בכוחות הלוחמים של סוריה ובמינהל הביטחון הכללי הסורי. היא מזוהה עם נפוטיזם, כיתתיות ועליונות אתנית. משפחת אסד שלטה בסוריה באופן מוחלט, תחת האידאולוגיה הנאו-בע'תיסטית ומפלגת הבעת' הסורית. מפלגות בעת'יות רבות התקיימו במדינות נוספות, כגון בעיראק של סדאם חוסיין, דמות מרכזית במפלגת הבעת', שמשטרו נפל בפלישה לעיראק.
אידאולוגיה
בניגוד לבע'ת הישן (הימני), אשר היה בנוי בעיקר מקבוצות בורגניות ומשכילות, הנאו-בעת' מורכב משכבות אוכלוסייה נמוכות אשר הגיעו מהאזור הכפרי. על כן, התפיסה המרקסיסטית הייתה הרבה יותר חריפה, נוטה למעשים קיצוניים ומיליטנטיים על מנת לקדם את ההפיכה השוויונית. סיסמת מפלגות הבעת' היא "אחדות, חופש, סוציאליזם" (בערבית: وَحْدَةٌ، حُرِّيَّةٌ، اِشْتِرَاكِيَّةٌ; וואחדה, חוריה, אישטירקיה).
מיליטריזם
האסדיזם הייתה אידאולוגיה מיליטריסטית שהאמינה שכל הסורים (הנשים והגברים), צריכים להשתתף בצבא של המדינה. שלטון אסד השקיע רבות בהפצת תעמולה במערכת החינוך ובתקשורת הסורית. היא הייתה משולבת עם הערצה למנהיג העליון, חאפז אל-אסד. הצי הסורי היה גדול, ובשנות ה-80, המדינה החזיקה במספר רב של כלי נשק שרכשה ב-7.4 מיליארד דולר.[5] בשנות ה-80, משטר אסד חימש את איראן במסגרת מלחמת איראן–עיראק.[6]
לאומיות ערבית
האסדיזם שילב בין לאומיות סורית, לאומיות ערבית ופאן-ערביות. תחילה, חאפז אל-אסד דגל בשילוב רעיונות אלו על מנת לשפר את יחסי המדינה עם העולם הערבי, שאז היה מעורער.
סוציאליזם
האידאולוגיה האסדית מבוססת על הבע'ת, אידאולוגיה סוציאליסטית המאמינה כי העושר הכלכלי במולדת הערבית הוא קניין האומה. היא התפתחה מהסוציאליזם האירופי אך כן מובדלת מהמרקסיזם ומזרמים מודרניים מערביים נוספים. היא מאמינה שהסוציאליזם נובע מתוך תוכה של הלאומיות הערבית ומשלבת אותה בחברה הערבית-סורית. ב-1964, שנה לאחר הפיכת הבעת' בסוריה, המפלגה הכריזה על בעלות המדינה על אמצעי-היצור והשירותים הציבוריים, הגבלת הבעלות הפרטית, הבטחת תנאים סוציאליים לפועלים ועידוד הקואופרציה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 'Assadism' is destroying Syria – here's where it came from, Yahoo News, 2018-05-01 (באנגלית בריטית)
- ↑ fpifadmin, Personality Cult of Assads in Syria Usurped Their Own People, the Alawites - FPIF, Foreign Policy In Focus, 2011-10-18 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Unseen by the eyes of the West, TLS (באנגלית אמריקאית)
- ↑ ياسين الحاج صالح, What Was It That Came to an End in Syria?, الجمهورية.نت, 2025-02-27 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The Asad Regime and Its Troubles - MERIP, Middle East Research and Information Project, 1982-11-03 (באנגלית)
- ↑ Iran and Syria | The Iran Primer, iranprimer.usip.org (באנגלית)
אסדיזם42357628Q24290070