אנריקה אדולפו חימנס
.jpg) | |
| לידה |
8 בפברואר 1888 פנמה סיטי, פנמה |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1970 (בגיל 82) פנמה סיטי, פנמה |
| מדינה | פנמה |
| מפלגה | National Liberal Party |
| חתימה |
 |
אנריקה אדולפו חימנס ברין (בספרדית: Enrique Adolfo Jiménez Brin; 8 בפברואר 1888 – 28 באפריל 1970) היה נשיא פנמה בין 15 ביוני 1945 ל-7 באוגוסט 1948,[1] כנציג המפלגה הליברלית הלאומית.
חימנס ברין מונה למזכיר הפרטי של הנשיא בליסריו פוראס בראונה בגיל 25, וכיהן בהמשך כסגן שר המדינה, נשיא הבנק הלאומי של פנמה ושגריר פנמה בוושינגטון הבירה, בארצות הברית — תפקיד בעל חשיבות רבה בשל ההשפעה הרבה שהייתה לארצות הברית על פנמה בזכות בעלותה על תעלת פנמה.
הוא נבחר לשמש כממלא מקום לנשיאות הראשון על ידי האספה הלאומית של פנמה לתקופות 1924–1926 ו־1934–1936.[2]
ביוני 1945 מונה לנשיא פנמה על ידי האספה המכוננת הלאומית, וכיהן בתפקידו עד 7 באוגוסט 1948.
הישגים
במהלך כהונתו כנשיא, בלטו כמה מהישגיו המרכזיים של חימנס:
- הקמת נמל התעופה הבין-לאומי טוקומן
- ייסוד אזור הסחר החופשי קולון
- בית הספר פליקס אוליברס במחוז צ'יריקי ובית הספר אבל בראוורו בקולון נוסדו.
- הקמת בית הספר לאמנויות מכניות של המטבע
- נבנו מבנים חדשים לבית הספר לאמנויות ומשרדים
- חקיקת חוקים לקידום חינוך ואוטונומיה אקדמית
- קידום פרויקטי פיתוח כלכלי ומסחר, כגון עיר האוניברסיטה ומלון אל פנמה (שהפך מאוחר יותר למלון פנמה הילטון)
ספריו
בין ספריו הבולטים נמנים:
- Reminicencias Politicas – "זיכרונות פוליטיים"
- For History and Memories – "לשם ההיסטוריה והזיכרונות"
חשיבותו לפנמה
- הוא פטריארך של אחת המשפחות המכובדות והמוכרות ביותר בפנמה, שצאצאיה שומרים עד היום על מעורבותם הפוליטית.
- נמל התעופה אנריקה אדולפו חימנס בקולון, פנמה, נקרא על שמו.
הערות שוליים
- ↑ Inc Marquis Who's Who, Who was who in America with world notables : volume VIII, 1982-1985, Chicago, Ill. : Marquis Who's Who, 1985, עמ' 210, מסת"ב 978-0-8379-0214-2
- ↑ Fernando Berguido Guizado, La sucesión presidencial en el derecho panameño, Editorial la Antigua, Universidad Santa María la Antigua, 1987. (בספרדית)
אנריקה אדולפו חימנס42201289Q338915