אמן צום

אמן צום (בגרמנית: Ein Hungerkünstler) ידוע גם בתור אמן התענית או אמן הרעב, הוא סיפור קצר מאת הסופר היהודי-צ'כי פרנץ קפקא, שפורסם במגזין הספרות Neue Rundschau בשנת 1922. לאחר מכן נכלל הסיפור בקובץ סיפורים בעל אותו השם, שהיה ספרו האחרון של קפקא ופורסם רק לאחר מותו בשנת 1924. הסיפור עוסק באמן רעב - אדם שאמנותו הייתה מופע של צום בכלוב במשך 40 ימים, להנאתם של צופיו.

הסיפור מציג את היחס בין החברה ליחיד, ואיך היחיד הוא קורבן של החברה. הסיפור עוסק גם בנושאים אשר מופיעים ברוב סיפוריו של קפקא, כמו מוות, אומנות, סיגוף, טוהר נפשי וגופני, כישלון אישי ויחסים בין אנשים. פרשנויות לסיפור מציגות אותו כאלגוריה על גורל האמן המודרני, על גורל הפרט הנשחק בחברה ועוד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמן צום בוויקישיתוף

• Ein Hungerkünstler, בפרויקט גוטנברג (בגרמנית)
• אמן צום - הסיפור בתרגומה לעברית של אילנה המרמן
• דפנה אדלר, אמן הצום / פרנץ קפקא – פרשנות, התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית'
• מיכל נאמן, העצם בגרון של אמן הצום או הגאולה בסירוב לתפוח, "תוהו", 5 ביולי 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמן צום40996472Q1304684