אמיל מאירסון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אמיל מאירסון (בצרפתית: Émile Meyerson; ‏12 בפברואר 1859 – 2 בדצמבר 1933) היה אפיסטמולוג, כימאי ופילוסוף של המדע יהודי-צרפתי ממוצא פולני. לצד עבודתו המדעית היה פעיל ציוני ומנהל יק"א.

קורות חיים

מאירסון נולד בלובלין שבפולין. אביו, ברנרד, עמד במשך שנים רבות בראש הקהילה היהודית בעיר, ואמו, מַלווינה (מלכה) מאירסון לבית הורביץ, הייתה סופרת ששלטה בשפות רבות וכתבה רומנים היסטוריים בפולנית על ההיסטוריה של יהודי פולין.

בגיל צעיר נסע ללימודים בברלין, סיים את לימודיו בבית־ספר ריאלי, למד כימיה במספר אוניברסיטאות בגרמניה. בשנת 1882 סיים את לימודיו ונסע לפריז, שם עבד תקופה קצרה ככימאי, ולאחר מכן היה עורך לענייני חוץ של סוכנות הידיעות HAVAS.

בשנת 1893 הצטרף לאגודת חובבי ציון, "יישוב ארץ־ישראל". בינואר 1894 היה נציג אודסה בוועידה בין־ארצית של חובבי ציון ונבחר למזכיר הוועד.

באפריל 1896 חלה נקודת מפנה בחייו של מאירסון; בעקבות מותו של מייסדה ונשיאה של חברת יק"א, הברון מוריס דה הירש, התאפשר להפעיל את יק"א גם בארץ ישראל, ובשלושים השנים הבאות התמסר מאירסון לפעילות התיישבותית בארץ ישראל.

באפריל 1899 נסע מאירסון לראשונה לארץ ישראל לשם הכשרתו לתפקיד בכיר ביק"א. לשם כך ביקר במושבות ולמד על מוסדות בעלי חשיבות ליהודי ארץ ישראל. לאחר מכן התמנה למנהל משותף של חברת יק"א, ולבעל אחריות מיוחדת לענייני ארץ־ישראל, תפקיד זה מילא עד לפרישתו בשנת 1923.

מאירסון מת בשנתו מאוטם שריר הלב בגיל 74.

מאירסון היה אחיה של המשוררת והמחזאית הפולנית ממוצא יהודי פרנצ'ישקה אַרנשטַיינובה (אנ').