אמיל למונייה

אמיל למונייה
Émile Lemonnier

אמיל למונייה (1912)
לידה	27 בנובמבר 1893 שאטו-גונטייה (צר'), מאיין, פיי דה לה לואר
הוצאה להורג	12 במרץ 1945 (בגיל 51)
מקום קבורה	שאטו-גונטייה, צרפת
מדינה
השתייכות	צבא צרפת
תקופת פעילות	1914–1945 (כ־31 שנים)
דרגה	בריגדיר גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הבריגדה השנייה של טונקין הצרפתית מפקד הבריגדה השלישית של דיוויזיית טונקין (צר')
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה • החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה • החזית הצפונית במלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה • הזירה הדרום-מזרח אסייתית
עיטורים
"צלב המלחמה 1918-1914" (צר') אביר לגיון הכבוד קצין לגיון הכבוד "צלב המלחמה 1945-1939" (צר') "מדליית פצועי המלחמה" (צר')
הנצחה
רחוב בפריז

לוחית הנצחה שהותקנה ברחוב אמיל למונייה בפריז

בריגדיר גנרל אמיל רנה למונייה (בצרפתית: Émile René Lemonnier;‏ 27 בנובמבר 1893 – 12 במרץ 1945) היה מפקד בריגדה בצבא צרפת.

שירת את רוב שירותר בחיל הארטילריה של צרפת. נלחם בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נלחם מול היפנים בזירה הדרום-מזרח אסייתית שם נשבה על ידי היפנים ולאחר שסירב להורות על כניעת חייליו, הוצא להורג.

נחשב בעיני הצרפתים לגיבור ועל שמו רחוב בפריז.

ביוגרפיה

נעורים

אמיל למונייה נולד ב-1893 בעיר שאטו-גונטייה (צר') שבמחוז מאיין, חבל פיי דה לה לואר במערב צרפת לאמיל ז'אן למונייה (Émile Jean Lemonnier) ולמארי ארנסטין פורנייה (Marie Ernestine Fournier). אביו עסק בעיבוד עורות.

ב-1903 החל ללמוד בקולג' ויקטור הוגו (צר') בעיר מגוריו אותו סיים ב-1910 בהצטיינות. ב-1912 החל ללמוד בשלוחת נאנט של האקול פוליטקניק.

תקופת מלחמת העולם הראשונה

באוגוסט 1914 גויס למונייה לצבא צרפת בדרגת לוטננט משנה והוצב ברגימנט הארטילריה ה-25 (צר') ובמרץ 1915 הועבר לרגימנט הארטילריה השביעי (צר'). באפריל 1916 הועלה לדרגת לוטננט.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש כקצין טווח ארטילרי וצוין לשבח ברשומות הרגימנטים בהם שירת כמי שסיכן את חייו בקו הקדמי כדי לאכן את תותחי היחידה תוך שהוא חשוף לאש האויב.

בין מלחמות העולם

באוקטובר 1918 צורף למונייה לצבא צרפת הקולוניאלי (צר') והוצב ברגימנט הארטילריה הכבדה ה-341. בהמשך הועבר לרגימנט הארטילריה הימית השלישי (צר'). החל מפברואר 1919 השתתף עם רגימנט זה במערכה בחזית הצפונית במלחמת האזרחים ברוסיה (שהתחוללה בשנים 1920-1918).

בספטמבר 1920 הועלה לדרגת קפטן וב-1921 הוצב ברגימנט הארטילריה ה-11 (צר').

בתחילת 1923 הוצב ברגימנט הארטילריה הקולוניאלי השני (צר') ובאמצע אותה שנה הועבר לשרת באפריקה המערבית הצרפתית. ב-1924 הוצב ברגימנט הקלעים הסנגלים.

ב-1925 חזר למונייה לצרפת והמשיך לשרת בחיל התותחנים. בשנים 1929-1927 למד בבית הספר ללימודי המלחמה בפריז (צר'). ב-1928 מונה למפקד סקוואדרון (גדוד) וב-1929, לאחר סיום לימודיו, הוצב לשירות בהודו-סין הצרפתית ונשלח לעיר הייפונג שבווייטנאם. ב-1931 צורף לרגימנט הארטילריה הקולוניאלי הרביעי (צר').

ב-1933 חזר לצרפת והוצב ברגימנט הארטילריה הקולוניאלי העשירי (צר') כשבהמשך אותה שנה הועלה לדרגת לוטננט קולונל.

ב-1935 הוצב ברגימנט הארטילריה הימית השלישי (צר') כשבהמשך אותה שנה הוצב בכוחות ההגנה הימית של צרפת בביזרטה, תוניסיה.

ב-1937 הועלה לדרגת קולונל והועבר לשרת ב פרוטקטורט הצרפתי בקמבודיה.

מלחמת העולם השנייה

ב-1939 הוצב למונייה ברגימנט הארטילריה הקולוניאלי החמישי (צר').

בספטמבר 1940 נכנעה צרפת ונחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת. הסכם זה הקיף גם את כוחות צרפת המוצבים הודו-סין הצרפתית וגם את יפן. על אף הסכם זה פלשה יפן להודו-סין בספטמבר 1940. בסיום מערכה זו שלטו היפנים בהודו סין אך מכיוון שהיו בעלי ברית של צרפת של שלטון וישי איםשרו לצרפתים המשך שליטה חלקית בטריטוריות שלהם.

ב-1942 פיקד על הבריגדה השנייה של טונקין הצרפתית שהוצבה בהאנוי תחת פיקודו של גנרל ז'ורז' אימה (צר').

ב-1943 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל ומונה למפקד הבריגדה השלישית של דיוויזיית טונקין (צר') שישבה בעיר לונג סון (צר') בצפון וייטנאם ויועדה לשמור על הגבול בזירתה.

בתחילת 1945, בעקבות שחרור צרפת ב-1944 וביטול הסכם הכניעה של צרפת לגרמניה, בוטל גם הסטטוס קוו בין צרפת ויפן בהודו סין והחל קרב הודו-סין השני.

במרץ 1945, בעקבות קרב מנילה (צר') בו שחררו כוחות בעלות הברית את העיר מידי היפנים, פשטו כוחות יפנים על הכוחות הצרפתים שהגנו על טונקין. במהלך קרב ההגנה נלכד למונייה על ידי היפנים שדרשו ממנו לחתום על כתב כניעה של כלל חייליו. למונייה סירב והיפנים הוציאו אותו להורג בכריתת ראשו. בסופו של דבר הביסו היפנים את הכוחות הצרפתים שהתבצרו במצודת לונג סון (צר') והרגו 1,128 חיילים צרפתים ומקומיים כש-460 מהם נטבחו לאחר שנכנעו ליפנים. רוב ההרוגים נקברו בקבר אחים כשלאחר המלחמה נחפר הקבר כדי לזהות את הנרצחים ולהביאם לקבורה הולמת.

גופתו של למונייה הובאה לצרפת ב-1950 והוא נקבר בעיר הולדתו שאטו-גונטייה (צר'). סירובו של למונייה לחתום על כתב כניעה, גם במחיר מותו שלו, הפך אותו לגיבור צרפת.

אותות הערכה

• "צלב המלחמה 1918-1914" (צר') (1918)
• אביר לגיון הכבוד (1920)
• קצין לגיון הכבוד (1935)
• "צלב המלחמה 1945-1939" (צר') (1950)
• "מדליית פצועי המלחמה" (צר')

הנצחה

• בעיר הולדתו, שאטו-גונטייה (צר'), נחקק שמו של למונייה על לוח זיכרון לחללי מלחמות צרפת וכן נקרא רחוב על שמו
• ב-1957 נקרא רחוב בפריז על שמו (צר'). בתחילת הרחוב הוצב שלט הנצחה
• בעיר ג'יבוטי נקרא מחנה צבאי, של לגיון הזרים, על שמו (משמש כיום בסיס של חיל הים האמריקאי)
• למונייה מונצח על לוח זיכרון בבית הספר בו למד, האקול פוליטקניק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמיל למונייה בוויקישיתוף

• אמיל למונייה, באתר memoiredeshommes.sga.defense.gouv.fr
• אמיל למונייה, באתר 1939-45.net
• אמיל למונייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אמיל למונייה41643058Q3588614