אלרוב נדל"ן ומלונאות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אל-רוב (ישראל))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ
מגדל אלרוב בשדרות רוטשילד, בו שוכן מטה החברה
מגדל אלרוב בשדרות רוטשילד, בו שוכן מטה החברה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מייסדים אלפרד אקירוב
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה נדל"ן
שווי שוק 3.26 מיליארד ש"ח (1 בדצמבר 2024)
הכנסות 698 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח תפעולי 886 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח 593 מיליון ש"ח (2021)[1]
הון עצמי 5.58 מיליארד ש"ח (2021)[1]
סך המאזן 14.7 מיליארד ש"ח (2021)[1]
מנכ"ל אלפרד אקירוב (מנכ״ל ויו״ר)
עובדים כ-500
מלון מצודת דוד בירושלים שבבעלות אלרוב

אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ היא חברת נדל"ן ישראלית, העוסקת ברכישה, פיתוח וייזום של נכסים מניבים, ובפרט מרכזי מסחר, משרדים ובתי מלון בישראל ומחוץ לישראל. אלרוב נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכללת במדד נדל"ן 15.

היסטוריה

אלרוב נוסדה בשנת 1978 על ידי איש העסקים אלפרד אקירוב. בינואר 1983 דחתה הבורסה בקשת הנפקה של החברה[2], אך לאחר שאקירוב העביר לידי החברה מבנה משרדים נוסף שהוא בנה, הבקשה אושרה[3], ובאפריל 1983 הפכה החברה לחברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החזיק המשקיע ג'ורג' סורוס כ-25% ממניות החברה[5][6].

ביוני 2015, מוזגה חברת אלרוב (ישראל), שניירות הערך שלה גם כן היו רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לתוך חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות, שעד אותה עת הייתה חברה בת שלה, שהחזיקה בכ-77.3% ממניותיה. מיזוג החברה־האם לתוך חברה־הבת נועד לחסוך הוצאות ועלויות רגולציה[7].

במרץ 2021, דווח כי קבוצת הנדל"ן הישראלית ישראל קנדה רכשה כ-13 אחוזים מחברת אלרוב וכיום היא בעלת עניין השנייה בגודלה בחברה[8].

בכנס שוק הון אשר התקיים בשנת 2021 ברק רוזן מנכ"ל ובעלי קבוצת ישראל קנדה טען כי הוא מעריך שבאלרוב יתרחשו חילופי דורות, בדומה לאלו שהתרחשו במנרב. עד לא מזמן מנרב נשלטה בידי אברהם קוזניצקי (58.3%), מייסד החברה. קוזניצקי החליט לא להעביר אותה לילדיו ולהנזיל את נכסיו ולמכור אותם לקבוצת ישראל קנדה[9].

פעילות והחזקות

נדל"ן

החברה יזמה מספר פרויקטים גדולים למגורים, משרדים ומסחר, בהם:

אל-רוב הייתה הבעלים של חברת "תעשיות צמר אוסטרליות בע"מ" - מפעל לעיבוד צמר כבשים, אותה רכשה בזכות המקרקעין שמחזיקה החברה. המפעל נסגר ועליו הוקם "אלרוב סנטר" באשדוד[13], שנמכר ב-2016 להכשרה חברה לביטוח[14].

במהלך השנים ביצעה החברה גם מספר השקעות בנדל"ן מניב מחוץ לישראל (בעיקר בנייני משרדים), בממלכה המאוחדת[15], בצרפת ובשווייץ[16]. חלק מנכסים אלו נמכרו אחר כך, אך החברה ממשיכה להחזיק (נכון לשנת 2022) בפעילות משמעותית בשווייץ[17].

פרויקט ממילא

בשנת 1995 רכשה אלרוב מידי חברת לאדברוק, תחילה 50 אחוז ובהמשך את מלוא הזכויות בפרויקט ממילא, במרכז ירושלים[18]. חברת אלרוב השלימה את בניית פרויקט המגורים "כפר דוד", ואת המלון שנקרא בתחילה "הילטון ירושלים" ולימים מלון מצודת דוד. המלון נפתח בשנת 1998.

עבודות הפיתוח והבנייה של האזור המסחרי התעכבו, בתחילה עקב חפירות ארכאולגיות שנערכו במרכז רחוב ממילא וכן עקב עבודות לפירוק מבנים המיועדים לשימור (שבהמשך נבנו מחדש). ואחר כך עוכבו והופסקו עקב הליכי בוררות שהתנהלו בין חברת אלרוב לחברת קרתא (חברה ממשלתית שהוקמה למטרות חידוש, שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו) בשל תביעות הדדיות להפרת הסכמים. בספטמבר 1999 ניתן פסק בורר ראשוני, לפיו התקבלה תביעת אלרוב[19], ולאחר שני פסקי בורר נוספים חויבה קרתא בשנת 2005 לשלם לאלרוב סך כולל של כ-102,000,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך הדין. פסקים אלו אושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.6.2006 (ה"פ 4070/05, 5043/06, 5018/06)[20].

הסכסוך נסוב סביב בקשת אלרוב להוסיף כ-2000 מ"ר בפרויקט ולהקמת בתי קולנוע. דירקטוריון קרתא, שהיה בחלקו הגדול דתי, סירב עקב התנגדותם של רבנים להקמת מרכז מסחרי עם בתי קולנוע כה קרוב לחומות העיר העתיקה. הבורר פסק כי חברת קרתא הייתה אחראית על העיכובים בבניית הפרויקט וכי עלייה לפצות את חברת אלרוב בשל כך[20].

רק בשנת 2006 נתחדשו העבודות באזור המסחרי ובמלון הנוסף שתוכנן לצידו (מלון ממילא). עם חידוש העבודות במתחם החל הפרויקט להתקדם בקצב מהיר. ב-28 במאי 2007 נפתח חלק מקניון ממילא בחלקה המזרחי של "שדרת אלרוב" (רחוב ממילא ההיסטורי, ששוחזר כמדרחוב). במהלך שנת 2008 נפתח, בהדרגה, חלקה המערבי של השדרה כהמשך הקניון, ובמחצית 2009 נפתח מלון ממילא. הפרויקט הושלם סופית רק בשנת 2010.

תחום מלונאות היוקרה

בתחילת המאה ה-21 החלה אלרוב לפתח את תחום מלונאות היוקרה[21]. בנוסף לשני מלונות בירושלים, "מצודת דוד" ו"מלון ממילא", רכשה ושיפצה מספר מלונות באירופה, באמצעות חברת בת - "לוקה" - אותה מנהל ג'ורג'י אקירוב (בנו של אלפרד אקירוב), ובה הוא מחזיק ישירות 15% מהמניות[22].

  • מלון "הקונסרבטוריום" באמסטרדם, בניין ציבורי שנרכש ב-2006 תמורת 50 מיליון אירו[23], והוסב למלון בעלות של 157 מיליון אירו[24].
  • מלון "קפה רויאל" בלונדון, מבנה היסטורי בכיכר פיקדילי שנרכש ב-2008 מההממונה על נכסי בית המלוכה (The Crown Estate), תמורת 640 מיליון שקל[25]. המבנה הוסב לבית מלון במשך 4 שנים, בעלות של כ-150 מיליון ליש"ט, ונחנך בשנת 2012[26].
  • מלון לוטציה בפריז, מלון יוקרה היסטורי שנרכש בשנת 2010, תמורת 145 מיליון אירו[27]. המלון עבר שיפוץ מקיף במשך שלוש שנים בעלות של 650 מיליון שקל[28].

ביוני 2019, בעלי מניות קטנים באלרוב, הגישו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של חברת אלרוב, נגד החברה עצמה. על פי התביעה, אלרוב נדל"ן מימנה את חלקו של ג'ורג'י אקירוב בהלוואות וערבויות ב-2.4 מיליארד שקל בשנה שניתנו לחברה הבת "לוקה"[29], ללא אישור עסקת בעלי עניין כנדרש בחוק[30]. בעקבות בקשה זו דרשה רשות ניירות ערך מתווה להסדרת בעלותו של ג'ורג'י אקירוב בחברה, או שיידרש לשלם את חלקו בהשקעה שביצעה אלרוב עבורו[31]. גם חברת כלל ביטוח, שהחזיקה 10% ממניות אלרוב, התנגדה למימון ולתנאי ההעסקה של ג'ורג'י אקירוב, והוא נאלץ "להקפיא" את 15% ממניותיו בחברה, פעולה השקולה לוויתור על המניות[32].

כלל ביטוח

במהלך 2019 רכשה אלרוב כ-4.9% ממניות קבוצת כלל ביטוח. בתחילת 2020 קיבלה החברה היתר מהמפקח על הביטוח ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, להגדיל החזקותיו בחברה לכדי 15% מהמניות[33]. ב-5 בדצמבר 2021 הגיש בקשה לקבלת היתר שליטה בחברה, לאחר שביקש לרכוש 15% נוספים מהמניות, כך שהחזקתה תהיה 30% והיא תוגדר "בעל שליטה"[34]. קבוצה של פעילי התנועה לאיכות השלטון הפגינו מול משרד המפקח על הביטוח בירושלים, בקריאה לא לאפשר לאלפרד אקירוב לקבל את היתר השליטה, בטענה שמתן אישור שליטה לאקירוב יפגע קשות במאבק בריכוזיות במשק הישראלי וייצור כשל שוק משמעותי[35].

השקעות נוספות

אלרוב מחזיקה תיק ניירות ערך שחלקו הגדול הוא החזקה במניות בנק לאומי. אלרוב החזיקה עד כ-4% ממניות הבנק, אך מכרה במהלך השנים חלק ניכר מהם ברווח[36].

בעבר השקיעה קבוצת אלרוב בחברות העוסקות בתחומים נוספים.

בשנת 1992 השקיעה אלרוב בחברת "אדש"ה פיתוח השקעות ויזמות בע"מ". החברה הוקמה בשותפות עם אהרן דוברת יצחק שרם וחיים הייטנר (אדש"ה היא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המשקיעים אקירוב-דוברת-שרם-הייטנר)[37]. החברה השקיעה במספר חברות, בהן: חברת "גילתק" המבצעת עבודות תשתית לתקשורת[38], ביצרנית הנרות מאגמה, ב"גל חברה לדלק"[39], ובחברת "אפטל" למערכות תקשורת אלחוטית[40]. ביוני 1994 הונפקה החברה בבורסה, וביולי 1995 רכשה אלרוב את מניות דוברת ושרם באדש"ה והפכה לבעלת השליטה. בינואר 1998 רכשה חברת הכשרת היישוב את השליטה בחברה, כשלד בורסאי ללא הפעילות שלה שעברה לאלרוב[41]. אחר כך פעלה בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ"[42].

אלרוב, החל משנת 1993, בצעה פעילות השקעה ישירה בחברות טכנולוגיה שונות בשלבים המוקדמים, באמצעות חברת הבת "טכנורוב אחזקות"[43]. 20% ממניות טכנורוב אחזקות היו מוחזקות על ידי לאומי ושות' חברה בבעלות מלאה של בנק לאומי לישראל בע"מ[44][45]. כמו כן השקיעה הקבוצה באופן ישיר בקרנות הון סיכון שונות, בין השאר קרן פיטנגו וBRM[46].

אלרוב פעלה בעבר גם בתחום תשתיות ושירותי תקשורת. בשנת 2000 רכשה 30% מ-"ITN תקשורת", שהשתתפה במכרז הערוץ השלישי בישראל (ערוץ 10)[47]. עם הזכייה במכרז החזיקה 10% מהבעלות על ערוץ 10 עד שנת 2003[48][49].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ דרור שרביט, הבורסה דחתה בקשות של אנשי עסקים ידועים לגייס הון, דבר, 5 בינואר 1983
  3. ^ דרור שרביט, בגיר תגייס 20 מיליון דולר, דבר, 28 בפברואר 1983
  4. ^ עליות חדות במניות, דבר, 6 באפריל 1983
  5. ^ שלמה פרידמן, ‏קרן קוואנטום של ג'ורג' סורוס הפכה לבעלת עניין בחברת אלרוב, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
  6. ^ שלמה פרידמן, ‏אלרוב - סורוס קנה עוד חצי אחוז , באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
  7. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, המיזוג בין אלרוב ישראל לאלרוב נדל"ן יוצא לדרך, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2015
  8. ^ שי שלו, ‏ישראל קנדה רוכשת מידי כלל ביטוח את החזקתה באלרוב נדל"ן תמורת כ-400 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 במרץ 2021
  9. ^ גולן חזני, ברק רוזן: "אני מעריך שבאלרוב יהיו חילופי דורות כמו במנרב", באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2021
  10. ^ סולל בונה בונה את בית אירופה, מעריב, 18 ביולי 1984
  11. ^ אקירוב מכר עוד 3 דירות במגדלי האופרה, חדשות, 19 באוגוסט 1991
  12. ^ צביקה פז, ‏רווח של 40 מיליון שקל לאלרוב מפרויקט מגדלי צמרת, באתר גלובס, 24 ביולי 2000
  13. ^ גדי גולן, ‏אקירוב ישקיע 40 מיליון ד' בהקמת פארק תעשיות במיתחם "צמר אוסטרלי" באשדוד, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1999
  14. ^ שלומית צור, ‏אקירוב מוכר מרכז מסחרי באשדוד ב-248.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 בפברואר 2016
  15. ^ אילן מוסנאים, אלרוב נדל"ן רכשה בניין משרדים ב"סיטי" של לונדון בהשקעה של 18 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2001
  16. ^ אלעזר לוין, ‏קבוצת אלרוב רכשה שלושה בניינים באנגליה ובצרפת תמורת 40 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2003
  17. ^ עומרי כהן, ‏אלרוב של אקירוב קרובה להנפקת אפיק סוויס בשוויץ, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2020
  18. ^ שמואל דקלו, ‏תקדים: צו פירוק לחברה ממשלתית - קרתא תפורק בשל חוב לאלרוב בסך 102 מ' ש', באתר גלובס, 13 בפברואר 2007
  19. ^ הדס מגן, ‏אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא, באתר גלובס, 15 בספטמבר 1999
  20. ^ 20.0 20.1 עדנה אדטו, אלפרד אקירוב: פרויקט ממילא יוקם בקרוב, באתר ynet, 17 בינואר 2005
  21. ^ אתר למנויים בלבד דרור רייך, תחום מלונות היוקרה באירופה העביר אלרוב נדל"ן לרווח נקי שלילי, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2013
  22. ^ עירית רוזנבלום, אלרוב של אלפרד אקירוב מקימה בחו"ל חברת מלונות יוקרה בהשקעה של 1.6 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2009
  23. ^ אלרוב נדל"ן רכשה ב-50 מיליון אירו נכס מול מלון ואן-גוך באמסטרדם, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2006
  24. ^ ענת כהן, ‏אלרוב פותחת באמסטרדם מלון בהשקעה של 157 מיליון אירו, באתר גלובס, 20 במרץ 2012
  25. ^ הארץ, אלרוב רוכשת נכס בלונדון ב-640 מיליון ש' כדי להופכו למלון יוקרה, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2008
    עמי ברנד, ‏אלרוב קיבלה ארכה מהמלכה: התשלום על בניין קפה רויאל בלונדון נדחה ל-2013, באתר גלובס, 20 במרץ 2009
  26. ^ אביב לוי, ‏ההפסד של אקירוב על מלון קפה רויאל בלונדון הוכפל פי 4, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2013
  27. ^ נתן שבע, אחרי אמסטרדם ולונדון: אלרוב נדל"ן רוכשת מלון בפריס תמורת 145 מיליון יורו, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2010
  28. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, אקירוב יהפוך את לוטסיה בפריז למלון יוקרה ב–650 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2014
  29. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, "נער שעשועים" עם מטוס ב-27 מיליון דולר: היורש המיועד לחברה שמנהלת את הפנסיה שלנו, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2022
  30. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, תביעה נגזרת נגד אלרוב: הבן של אלפרד אקירוב מקבל הטבות במאות מיליונים, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2019
  31. ^ עומרי כהן, ‏לחברת המלונות של אלרוב בחו"ל אין הערכת שווי ויש לה גירעון עמוק בהון, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
  32. ^ אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, ג'ורג'י אקירוב קיבל 350 מיליון שקל, החזיר - וכעת רוצה רבע טריליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2021
  33. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, אלפרד אקירוב מגדיל את ההשקעה שלו בכלל ביטוח, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2020
  34. ^ אתר למנויים בלבד עידו באום, הדילמה של משה ברקת: אלפרד אקירוב כבר שולט בכלל ביטוח, גם בלי היתר שליטה, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2021
  35. ^ אתר למנויים בלבד אסא ששון, מפגינים נגד אקירוב: "לא ייתכן שיפקיר כך את כספי הפנסיה של כולנו", באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2021
  36. ^ אבי שאולי, ‏ההשקעה במניות לאומי העבירה את אלרוב לרווח של 428 מ' ש', באתר גלובס, 24 במרץ 2010
    אתר למנויים בלבד ערן אזרן, בתוך פחות מחצי שנה: אקירוב מכר מניות לאומי בשווי של 200 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2018
  37. ^ נווית זומר, אקירוב נכנס לשותטת בחברות של דברת־שרם, חדשות, 22 באפריל 1992
  38. ^ נווית זומר, דברת־שום, אל-רוב והייטנר רכשו דרך אדש״ה את גילתק, חדשות, 13 במאי 1992
  39. ^ נווית זומר, אדשה רכשה 50% ממניות חברת גל, חדשות, 2 בינואר 1992
  40. ^ ג'נסיס בנייה - המלצה ל-1,000 דירות ברחובות, באתר גלובס, 11 באוקטובר 1997
  41. ^ שי שלו, ‏אלרוב תמכור לגבור ספורט את השלד הבורסאי של אדשה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1997
    שי שלו, ‏הכשרת הישוב תשתתף עם גבור ספורט ברכישת השליטה באדשה, באתר גלובס, 4 בינואר 1998
  42. ^ TheMarker digital, הכשרת הישוב קניונים ומרכזי מסחר מזמנת אסיפה כללית שנתית, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2001
  43. ^ אלרוב - החברה־הבת, אלרוב טכנולוגיות, תשקיע כ־5 מיליון דולר בחברות היי־טק, חדשות, 21 ביוני 1993
    אורנה רביב, ‏טכנו-רוב יוזמת הקמת קרן הון סיכון בהיקף כ-50 מיליון דולר, באתר גלובס, 17 במרץ 1997
  44. ^ לאומי ושות' רכשה %50 ממניות טכנו-רוב שבשליטת אלרוב, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1996
  45. ^ אלרוב מגדילה אחזקותיה בטכנורוב, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2000
  46. ^ עודד חרמוני, אקירוב דורש מ-7 קרנות הון סיכון להוריד את דמי הניהול ולצמצם התחייבויותיו, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
  47. ^ אלרוב של אלפרד אקירוב מצטרפת ל-ITN תקשורת, באתר גלובס, 23 ביולי 2000
  48. ^ הדר חורש, נחתם ההסכם הסופי למיזוג זכייני ערוץ 10, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2002
  49. ^ מימן ויתר על השליטה בערוץ 10; לאודר ובן צבי רכשו 60% ב-25 מ' ד', באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34360137אלרוב נדל"ן ומלונאות