אלת הכלאיים
 אלת הכלאיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | אלה |
| מין: | אלת הכלאיים |
| שם מדעי | |
 Pistacia sportae
| |
אֵלַת הַכִּלְאַיִם (שם מדעי: Pistacia × saportae, שם נרדף: אלת ספורטה) היא שיח או עץ קטן, ירוק-עד וים-תיכוני, נדיר מאוד בסוג אלה ומשפחת האלתיים[1]. היא בן-כלאיים טבעי בין אלת המסטיק (Pistacia lentiscus) לבין האלה הארץ-ישראלית (Pistacia terebinthus), הנפוץ בעיקר בחבלים ים-תיכוניים. תפוצתה משתרעת ברחבי אגן הים התיכון במקומות שבהם מופיעים שני ההורים: אלג'יריה, מרוקו, ספרד, פורטוגל, צרפת, סרדיניה, איטליה, טורקיה, קפריסין וישראל[1]. בישראל היא נדירה בגליל העליון (ליד יפתח), בשומרון, בהרי יהודה (ליד עין חמד) ובשפלה, ונדירה מאוד בגליל התחתון ובכרמל[2].
מאפייני העץ כוללים עלים גלדניים, באורך עד 10 ס"מ. בעלי עלעל קיצוני מחודד, ציר עלה מכונף, או מופעי ביניים אחרים בצורת העלים בין שני מיני ההורים. פוריותה של אלת הכלאיים נמוכה מאוד, ורק זרעים בודדים נוצרים בכל עץ. נבטים המתפתחים מזרעים אלה מציגים פיצול מורפולוגי.
אטיומולוגיה
השם המדעי Pistacia × saportae נקרא על שמו של הבוטנאי הצרפתי גסטון ספורטה (Gaston de Saporta), שחקר את צמחיית האזור הים-תיכוני. בישראל הצמח מוכר בשם העברי "אלת הכלאיים", בהתאם להיותו בן-כלאיים טבעי.
פנולוגיה
הפריחה מתרחשת בין מרץ למאי[2], הבשלת הפירות בפברואר, ספטמבר ואוקטובר.
בית גידול ואקולוגיה
חורש ים-תיכוני על קרקעות גירניות בגובה של כ-450 מטר.
מורפולוגיה
שיח או עץ קטן ירוק-עד בגובה 2 עד 3 מטרים ולעיתים 6 מ'[3].
הענפים בעלי גוון אפור-חום.
העלים מנוצים עם מספר אי-זוגי של עלעלים, באורך של עד 10 ס"מ, בעלי ציר עלה מכונף מעט[4].
העלעלים כמעט נגדיים יושבים (חסרי פטוטרית) גלדניים (בשרניים מעט), מספר העלעלים 4 עד 6 זוגות ועלעל קיצוני אחד[5]. אורכם עד 5.8 ס"מ ורוחבם עד 2.2 ס"מ, מוארכים, לעיתים קרובות דמוי חרמש, קודקודם חד או לעיתים קרובות מחודד ומסתיים בחוד קצר ובולט, ולעיתים רחוקות בחוד זעיר מאוד עד זיף, קירחים וצידם העליון כהה יותר מהצד התחתון, ושפת העלעלים מעט גלולים לאחור.
העלעל הקיצוני קטן וצר יותר מהעלעלים הצדדיים, וצורתו דמוית סרגל-אזמל ועל פי רוב הוא דמוי חרמש או הוא עקום ודומה למרצע. העפצים בדומה לאלת המסטיק כדוריים או דמויי ביצה על העלעלים.
התפרחות הזכריות מורכבות ממספר אשכולות פשוטים או מסועפים, מקובצים או דמויי-שיבולת, באורך של 3–8 ס"מ.
תפרחות נקביות: ערוכות באשכולות או במכבדים קטנים, באורך של עד 7.5 ס"מ.
התפרחות הנקביות הן לרוב אשכולות פשוטים או מכבדים קטנים מסועפים, באורך של עד 6 לעיתים רחוקות 8 ס"מ.
הפרחים הזכריים נישאים על עוקץ קצר; מספר האבקנים 4 עד 6 לעיתים רחוקות 7, זירי האבקנים כמעט חסרים.
הפרחים הנקביים כמעט יושבים; העטיף באורך של 1.5 עד 2 מ"מ; השחלה באורך של 1 עד 2 מ"מ, עמוד השחלה קצר מאוד, והצלקות לעיתים אינן שוות בגודלן.
הפרי הוא בית-גלעין ירקרק-ורדרד, כדורי, בקוטר 3 עד 5 מ"מ. הפירות על פי רוב חסרי זרעים.
קישורים חיצוניים
- אלת הכלאיים, באתר צמחיית ישראל ברשת
- אלת הכלאיים, באתר GBIF (באנגלית)
- אלת הכלאיים, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Pistacia × saportae Burnat, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 2.0 2.1 אלת הכלאיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 419
- ↑ AL-Saghir, M. and Porter, D., Taxonomic Revision of the Genus Pistacia L. (Anacardiaceae), American Journal of Plant Sciences 3, 2012, עמ' 12-32 doi: 10.4236/ajps.2012.31002
- ↑ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 295
אלת הכלאיים41061020Q18078814