אלתר שוורץ
הרב שלום דוב (אלתר) שוורץ (1853 לערך - א' באב ה'תרפ"ג, 14 ביולי 1923) היה ממייסדי גיא אוני (לימים המושבה ראש פינה), עסקן ציבור, רב ומלונאי, מייסד "מלון הגליל" בראש פינה, בית המלון העברי הראשון בגליל, ורב הקהילה האשכנזית באלכסנדריה.
ביוגרפיה
נולד בצפת בסביבות 1853[1] למשפחה ותיקה של בני היישוב הישן. ב-1878 נמנה עם גרעין בני צפת שרכשו את אדמות הכפר הסמוך ג'עוני והקימו עליהן את המושבה גיא אוני (לימים, ראש פינה). ניסיון התיישבות זה לא צלח, ורוב המשפחות נטשו את היישוב וחזרו לצפת, אולם בני משפחת שוורץ נשארו בגיא אוני בקושי רב. לאחר הגעת הגרעין של בני מוינשט מרומניה שרכשו את האדמות והקימו מחדש את המושבה תחת השם ראש פינה, עבר לאלכסנדריה לכהן כרב בקהילה היהודית האשכנזית במקום. לאחר שנים ספורות שב לראש פינה. החל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 ועד 1899 עבד כשליח דואר, מצרכים וכספים בין צפת לראש פינה מטעם פקידות הברון רוטשילד. באותה שנה משך הברון את ידיו מהמושבות והעביר אותן לניהול חברת יק"א, ושוורץ עבר לעסקי המלונאות (ראו להלן), אך במקביל המשיך לעבוד בשליחות יק"א בהעברת דואר וטובין בין צפת לראש פינה.
היה פעיל גם בעסקי הציבור במושבה: הוא היה גבאי בית הכנסת, גבאי החברה קדישא וחבר ועד המושבה.
ב-1923 הגיע לירושלים לצורך טיפול באשתו החולה. הוא תכנן להשתקע בעיר וניסה למכור את בית המלון בראש פינה (שככל הנראה חדל לתפקד כבר כמה שנים קודם לכן). בקיץ של אותה שנה חלה בפתאומיות, ונפטר במהלך ניתוח בבית החולים ביקור חולים ב-14 ביולי 1923 (א' באב ה'תרפ"ג)[2]. נקבר בחלקת החסידים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
מלון הגליל
לאחר שהברון העביר את ניהול המושבות לידי יק"א, פוטרו כל עובדי הפקידות ובהם שוורץ. כפיצוי קיבל מהפקידות מבנה חד קומתי בראש פינה ששימש כמחסן, בתוספת הלוואה מכובדת כדי להקים בו מלון קטן. הוא בנה למבנה קומה נוספת, וב-1901[3] פתח את "מלון הגליל" (שנודע יותר כ"מלון שוורץ"), הנחשב למלון העברי הראשון בגליל.
קומת הקרקע שימשה למגורי המשפחה ובה שכן חדר האוכל והמטבח, ובקומה השנייה נבנו חמישה חדרי אירוח ואולם לאירועים.
המלון אירח אישים ידועי שם. בין השאר, התארחו בו משתתפי מסע המושבות בשנת 1913 (ובראשם הרבנים אברהם יצחק הכהן קוק ויוסף חיים זוננפלד), בעת שביקרו במושבה, חיים נחמן ביאליק, וכן לן בו יוסף טרומפלדור בדרכו לתל חי.
במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הלכה והידלדלה פעילותו של המלון עד שהוא נסגר לצמיתות. הבית המשיך לשמש למגורי המשפחה.
במהלך מלחמת העצמאות קבע מפקד מבצע יפתח יגאל אלון (נכדו של שוורץ) את מפקדתו במקום, שבו בילה בילדותו כשנסע לבקר את סבו ודודיו.
המבנה ננטש בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ומצבו הלך והידרדר. כחלק משחזור האזור הוותיק של ראש פינה, החלו תהליכי שחזור גם במלון שוורץ, בעזרת המועצה לשימור אתרים.
משפחתו
מאשתו הראשונה לאה, בתו של רבי יוסף יהושע מבוצ'ץ' (נכדת הרב אברהם דוד מבוצ'ץ') נולדו לו שלוש בנות ובן. לאחר פטירתה נשא את דינה, שגם היא נפטרה לאחר זמן לא רב. ב-1907 נישא בשלישית לנחמה (אלמנת האגרונום אלישע גילין) ואימץ את שלוש בנותיה.
בתו חיה עטיל פייקוביץ'[4] הייתה ממייסדי כפר תבור ואמם של משה פייקוביץ' (מנכ"ל רכבת ישראל), מרדכי אלון (פייקוביץ') (ראש מועצת בנימינה) ויגאל אלון (אלוף בצה"ל ושר בממשלות ישראל).
לקריאה נוספת
- זאב ענר, סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 63 - 65.
קישורים חיצוניים
- אורי בירן, מתי נבנה המבנה הידוע כ”מלון שורץ ” באתר השחזור בראש פנה?, יוני 2011, באתר השחזור ראש פנה
- אלתר שוורץ, באתר השחזור ראש פנה.
- כרטיס הקבר של שלום דוב שווארץ, באתר מרכז מידע הר הזיתים.
- מלון שורץ באתר השחזור ראש פנה.
הערות שוליים
- ^ אין מקורות המעידים על תאריך הולדתו. בידיעה על פטירתו בעיתון דואר היום נכתב כי היה קרוב לגיל שבעים במותו ב-1923.
- ^ ר' אלתר שוורץ ז"ל, דואר היום, 18 ביולי 1923; אמנם, בירן כתב (ראו להלן ב"קישורים חיצוניים", עמ' 18) שנפטר ב-1926, ולפי אתר מרכז המידע הר הזיתים על מצבתו נכתב שנפטר בא' באב ה'תרפ"ד (יולי 1924), אך לא סביר שידיעה על מותו תופיע בעיתון לפני מותו.
- ^ חלק מהמקורות מציינים את שנת 1891 כשנת הקמת המלון, אך מדובר בטעות הנובעת מהבנה שגויה של ידיעה עיתונאית. ראו אצל בירן, עמ' 2-8; 22-23
- ^ דוד תדהר (עורך), "חיה (עטיל) פיקוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2136
38833935אלתר שוורץ