אלעזר שולמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעזר שולמן
לידה 1838
קרטינגה, מחוז קובנה, ליטא
פטירה 1904 (בגיל 66 בערך)
קייב
עיסוק סופר, עיתונאי, חוקר יידיש
סוגה סיפור קצר, זכרונות, חקר ספרות
זרם ספרותי השכלה
יצירות בולטות "האובדים והנדחים", "אוצר סיפורים", "שפת יהודית אשכנזית וספרותה"
תקופת הפעילות 1867–1904 (כ־37 שנים)

אלעזר שולמןאנגלית: El‘azar Shulman‏; 183817 ביולי 1904) היה סופר עברי של סיפורים קצרים, עיתונאי וחוקר יידיש. שולמן נחשב לאחת הדמויות הבולטות בתנועת ההשכלה הליטאית, והוא תרם רבות לספרות העברית המודרנית ולחקר השפה והספרות היידית. יצירותיו משלבות תיאורים ריאליסטיים של חיי היהודים בעיירות ובערים בליטא עם ביקורת חברתית והומור, תוך שמירה על ערכים לאומיים ודתיים יהודיים.

חייו

אלעזר שולמן נולד ב-1838 בעיירה המחוזית קרטינגה (Kretinge), שבמחוז קובנה בליטא. ב-1866 פרסם רומן בשני חלקים בשם "האובדים והנדחים", שנכתב בהשראת "עלובי החיים" של ויקטור הוגו. הספר זכה לביקורות שליליות, ובעקבות זאת שולמן השמיד את רוב העותקים המודפסים שלו.

ב-1869 עבר שולמן לווינה, שם עבד ככותב מכתבים בחנות מסחרית וחלק את מגוריו עם ידידו, הסופר והעורך פרץ סמולנסקין. לאחר מכן נסע לרוסיה, שם, באמצעות חותנו, יצר קשר אישי עם משפחתו של איש העסקים העשיר אלעזר ברודסקי בקייב. שולמן מונה לגזבר הראשי של חברת אלכסנדרוב, שהופעלה על ידי משפחה זו.

יצירתו הספרותית

ב-1872 פרסם שולמן באופן אנונימי את שני סיפוריו הראשונים, "במצולות הים" ו"אורחי וריבי", בכתב עת העברי "השחר", בעריכת פרץ סמולנסקין. הסיפורים זכו לביקורות חיוביות, ובעקבות זאת המשיך שולמן לפרסם מונוגרפיות על סופרים יהודים ילידי אירופה, כגון היינריך היינה ולודוויג ברנה. החל מ-1886, סיפוריו הנוספים הופיעו בכתבי עת עבריים כגון "האסיף", "פרחים ושושנים", "ממזרח וממערב" ו"הזמן". ב-1894 פורסם בוורשה קובץ סיפוריו "אוצר סיפורים", הממחיש באופן ריאליסטי ומסורתי את הפולקלור של יהודי ליטא בעיירות ובערים, תוך תיאור מורכב של חייהם, כולל חולשותיהם ומעלותיהם.

ב-1894 פרסם שולמן 22 פרקים מזכרונותיו בכתב עת "המליץ", שלימים יצאו לאור בספר בשם "זכרונות עיר מולדתי" (1895) בסנקט פטרבורג. זכרונות אלה נכתבו בסגנון פילטונים והציגו ביקורת חברתית מסכילית בצורת נרטיב ודיון. ב-1895 החל שולמן לפרסם תרגומים, בעיקר של שירתו של היינריך היינה.

חקר היידיש

שולמן היה החוקר העברי הראשון שפרסם מאמרים אקדמיים על השפה והספרות היידיש. יצירתו הבולטת בתחום זה היא הספר "שפת יהודית אשכנזית וספרותה", שיצא לאור בסנקט פטרבורג ב-1903. ספר זה מהווה אבן דרך בחקר היידיש והשפעתה על התרבות היהודית.

השקפת עולם

יצירותיו של שולמן משקפות את מטרותיה של ההשכלה הליטאית, זרם בהשכלה העברית ששאף לשמר ערכים דתיים ולאומיים יהודיים תוך שחרור הציבור היהודי מבדלנותו. בניגוד לעקרונותיה של ההשכלה הגרמנית של משה מנדלסזון, שראתה בלאומיות היהודית סתירה לאוניברסליזם ולאהבת האנושות, שולמן, בדומה לפרץ סמולנסקין, ראה ביהדות השקפת עולם לאומית בעלת בסיס מוסרי דתי.

סיפוריו של שולמן מציגים את ההיבטים החברתיים, הכלכליים והמוסריים של חיי היהודים כמושחתים וכוזבים, אך גם כראויים לחמלה. דמויות הרבנים ביצירותיו משקפות עמדה אמביוולנטית: הם נתפסים כסמכויות דתיות מכובדות, אך מתנגדים לקדמה ולפרודוקטיביות. הוא מתאר את ההמונים היהודיים כעם שאינו מתאים לסביבתו, וכתמימים וחסרי גמישות. יצירותיו מקדמות ערכי השכלה כגון התקדמות חברתית, פרודוקטיביות, לימוד שפות ומדעים, ורפורמות בחינוך, תוך ביקורת על בורות, שחיתות ופנאטיות דתית בקהילות היהודיות המסורתיות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו:

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלעזר שולמן40877296Q94635280