אלמר תומאס
.jpg) | |||||
| לידה |
8 בספטמבר 1876 גרינקאסל, אינדיאנה, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1965 (בגיל 89) לוטון, אוקלהומה, ארצות הברית  | ||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ג'ון ויליאם אלמר תומאס (באנגלית: John William Elmer Thomas; 8 בספטמבר 1876 – 19 בספטמבר 1965) היה יליד אינדיאנה שעבר לטריטוריית אוקלהומה ב-1901, שם עסק בעריכת דין בלוטון. לאחר קבלת המדינה לאיחוד, הוא נבחר לסנאט הראשון של המדינה, וייצג את אזור לוטון. בשנת 1922, הוא נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים האמריקאי מאוקלהומה. הוא היה המועמד הדמוקרטי לסנאט האמריקאי ב-1926; הוא ניצח במירוץ הזה והחזיק במושב עד 1950, אז הפסיד את מועמדות המפלגה לא. ס. (מייק) מונרוני. תומאס חזר לעסוק בעריכת דין פרטית בוושינגטון הבירה, ובשנת 1957 העביר את משרדו בחזרה ללוטון, שם נפטר ב-1965.
ביוגרפיה
ראשית חייו
תומאס נולד בחווה במחוז פוטנם, אינדיאנה, ליד גרינקאסל, לוויליאם ואליזבת תומאס ב-8 בספטמבר 1876, ולמד בבתי הספר הציבוריים; הוא סיים את לימודיו ב-Central Normal College (כיום קנטרברי קולג'), דנוויל, אינדיאנה, בשנת 1897 ואת החוג לתואר שני של אוניברסיטת דפאו, גרינקאסל, אינדיאנה, בשנת 1900.[1][2] תומאס למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין של אינדיאנה בשנת 1897 וללשכת עורכי הדין של אוקלהומה בשנת 1900, והחל לעסוק בכך באוקלהומה סיטי, אוקלהומה; הוא עבר ללוטון, אוקלהומה, בשנת 1901 והמשיך בעיסוק בעריכת דין.[1]
קריירה פוליטית
פוליטיקה של מדינת אוקלהומה
הוא נבחר לחבר בסנאט הראשון של המדינה ב-1907, וכיהן שם עד 1920. הוא גם כיהן כנשיא הזמני בשנים 1910–1913, ייסד את אתר הנופש מדיסין פארק ופיקח על מדגרת הדגים הראשונה של המדינה במדיסין פארק, אוקלהומה.
פוליטיקה לאומית
תומאס נכשל בניסיונו להיבחר ב-1920 לקונגרס ה-67. ב-1922 הוא התמודד שוב וניצח, נבחר כדמוקרטי לקונגרסים ה-68 וה-69 וכיהן מ-4 במרץ 1923 עד 3 במרץ 1927. כחבר במשלחת של אוקלהומה לבית הנבחרים, הוא תמך בחקיקת החינוך האינדיאנית, בהצעת חוק החווה של מקנרי-האוג'ן ובחקיקה המרחיבה את האשראי לחקלאים. הוא גם כיהן בוועדת בית הנבחרים לענייני קרקעות ציבוריות ותביעות.[1]
אלמר תומאס לא הועמד למינוי מחדש ב-1926, לאחר שהפך למועמד לסנאט של ארצות הברית; הוא נבחר כדמוקרט לסנאט בשנת 1926, והביס את המושל לשעבר ג'ק וולטון. הוא תקף את ממשל קולידג' כחסר רגישות לחקלאים, ואז תמך בעל כורחו בחוק השיווק החקלאי של הובר משנת 1929, ותמך בתשלום בונוס הוותיק.[1] הוא נבחר מחדש ב-1932, ותמך באופן פעיל בפרנקלין ד. רוזוולט ובניו דיל. באופן ספציפי, הסנאטור תומאס הציע תיקון המכונה תיקון תומאס, לחוק ההתאמה החקלאית, שנועד לסייע לחקלאים כלכלית על ידי העצמת הנשיא להפחית את גיבוי הזהב לדולרים ולהדפיס שטרות מגובים בכסף בלבד כאשר המזומנים הפכו לחסרי ערך. לואיס דאגלס, מנהל התקציבים של רוזוולט, זעם על האיום הזה על תקן הזהב, ובצורתו הסופית התיקון היה חלש יותר. תומאס היה גם ידיד אמין לאינדיאנים ושימש כיו"ר הוועדה לענייני האינדיאנים בין השנים 1935 ו-1944.[1]
רוזוולט ביקר באוקלהומה ב-1938 ופעל למען בחירתו מחדש של הסנאטור תומאס. ואכן, תומאס ניצח אף במערכת הבחירות הזו. הוא התעניין מאוד בעניינים בינלאומיים, לאחר שתמך בחבר הלאומים, בהסכם השלום של קלוג-בריאן ובבית הדין הבין-לאומי לצדק. הוא הצביע בעד נייטרליות ב-1935 וב-1937, אך אמר שהדאגה העיקרית שלו הייתה המוכנות הצבאית האמריקאית. הוא שירת בצבא כלוטננט קולונל שהוקצה למודיעין הצבאי ושמר על דרגה זו בשירות מילואים.
ביוני 1938 הפך ליו"ר ועדת המשנה להקצאות צבאיות, ולאחר בדיקה של בסיסים רבים מצא את הגנות המדינה "במצב קריטי". במהלך מלחמת העולם השנייה ועדת המשנה שלו השיגה מימון לפרויקט פצצת האטום הסודית ביותר.[1] הוא היה אחד משבעה מחוקקים בלבד שגויסו ב-1944 על ידי בכירי ממשל רוזוולט, כולל שר המלחמה, הנרי ל. סטימסון, כדי לעזור להסתיר כ-800 מיליון דולר בהצעת ההוצאות הצבאיות שעברה בקונגרס.[3] בספר הזיכרונות שלו, "ארבעים שנה מחוקק", נזכר תומאס שסטימסון אמר לו ולשלושה סנאטורים נוספים בפגישה חשאית בקפיטול כי "במקרה שממשלת גרמניה תצליח לפתח את פצצת האטום תחילה, המלחמה תסתיים בקרוב. מהסיבה שאף אומה לא יכלה לעמוד בהשפעה של כוח אדיר שכזה".
הסנאטור תומאס נבחר מחדש ב-1944, והפך לסנאטור השלישי בוותק. הוא עמד בראש הוועדה לחקלאות ויערנות בשנים 1944 עד 1946 ו-1949 עד 1950. הוא השתתף בוועידות מזון בקוויבק ובקופנהגן בשנים 1945 ו-1946 וסייר באירופה ב-1949 כחלק מהפיקוח על כספי תוכנית מרשל.[1]
סיום הקריירה הפוליטית
ב-1950 תומאס אותגר בפריימריז הדמוקרטי על ידי מייק מונרוני. הפעם תומאס הפסיד את הצעתו למועמדות, וויתר על כסאו למונרוני בינואר 1951. ב-1953 פרסם את "הנדסה פיננסית" בנושא תכנון וניהול מערכות פיננסיות. לאחר פרידתו, הוא עסק בעריכת דין בוושינגטון הבירה עד אוגוסט 1957, ואז חזר ללוטון, אוקלהומה, שם נפטר ב-19 בספטמבר 1965. הוא נקבר בבית הקברות היילנד בלוטון.[1]
אגם אלמר תומאס
הסנאטור תומאס עמד מאחורי הקמת פארק מדיסין, הממוקם בהרי וויצ'יטה באוקלהומה. אגם הקרוי על שמו של הסנאטור שוכן ממערב לעיר, מעט צפונית מערבית ללוטון.
קישורים חיצוניים
- אלמר תומאס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אלמר תומאס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Webb, David. "Thomas, John William Elmer (1876-1965)". Encyclopedia of Oklahoma History and Culture - Oklahoma Historical Society. נבדק ב-12 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אלמר תומאס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ Edmondson, Catie (2024-01-17). "A Reporter's Journey Into How the U.S. Funded the Bomb". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-01-19.
אלמר תומאס40089658Q1332996