אלכס ויינגרוד
| לידה | 1931 |
|---|---|
| פטירה | 17 ביוני 2025 (בגיל 94 בערך) |
אלכס ויינגרוד (1931 - 17 ביוני 2025) היה פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאבות האנתרופולוגיה בישראל.
ביוגרפיה
אלכס ויינגרוד נולד בעיר מילווקי, במדינת ויסקונסין בארצות הברית, גדל במשפחה ציונית סוציאליסטית, והיה חבר בתנועת נוער ציונית. בשנת 1949 שהה בישראל במשך שנה במכון למדריכי חו"ל, במסגרתו למד עברית, חי בקיבוץ ושמע הרצאות גם נושאים העוסקים בסוציולוגיה. עם שובו לארצות הברית החל בלימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו שם סיים בשנת 1952 תואר ראשון, בשנת 1954 תואר שני, ובשנת 1959 את הדוקטורט. במסגרת לימודי הדוקטורט הגיע בפעם השנייה לישראל, ביקור שנתמך על-ידי קרן פורד, אז החל את מחקרו על מהגרים במושבים שזה אך הגיעו ממרוקו. בין השנים 1959 ל- 1962 הוא ארגן וניהל יישומית את המרכז למחקר חברתי במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. היה זה ניסיון חשוב וראשון בישראל ליישום תובנות מהמחקר החברתי. היה זה גם ניסיון ראשון לגיוס המחקר והרעיונות של האנתרופולוגיה לחקר החברה הישראלית. קבוצה קטנה של חוקרים, אשר היו נעשו ברבות הימים לאנתרופולוגים מן השורה הראשונה (כמו שלמה דשן ומשה שוקד), עבדה תחת הנחייתו של פרופ’ וינגרוד באותה העת. עם סיום עבודות בסכנות שב לארצות הברית והיה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת ברנדייס, ואף עמד בראש המחלקה לאנתרופולוגיה. אולם, בשנת 1974 הוא עזב את המשרה היוקרתית באוניברסיטת ברנדייס ועלה לישראל. שנה אחר כך מונה לפרופסור במחלקה למדעי ההתנהגות שזה עתה הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
מחקריו
מחקריו וכתביו המקצועיים של ויינגרוד בתחום האנתרופולוגיה החברתית התמקדו בשני מסלולים עיקריים: מחקר האתניות (ובמיוחד האתניות בחברה הישראלית), והיחס המורכב שבין פוליטיקה ותרבות. בנוסף על כך הוא עסק בתחומים מחקר על אליטות חברתיות וקשרים חברתיים. ככל שהדברים נוגעים למחקר האתניות בישראל, פרופ’ וינגרוד עסק בשלושת העשורים האחרונים של פעילותו באוניברסיטה בתיאור ובהסבר של השינויים התרבותיים שחלו בעקבות ההגירה של קהילות יהודיות ממדינות מזרח-תיכוניות. מחקר זה התמקד בעיקר במהגרים ממרוקו. גם אם בניתוחיו התיאורטיים חלו תמורות עם השנים, הרי הקהילות שהיו לנושאי מחקריו נותרו ללא שינוי.
מחקריו הראשונים של וינגרוד, בתחילת ובמחצית שנות הששים, ניתחו את היחסים האתניים בקרב יהודי ישראל, דרך נקודת מבטם של עולים יוצאי מרוקו שהתגוררו במושב שזה אך נוסד בנגב. ספרו, Reluctant Pioneers (חלוצים בעל-כורחם), יחד עם סדרה של מאמרים מקצועיים בעברית ובאנגלית, סיפקו אתנוגרפיה רגישה של הגירה, קליטה והתנגדות. במחקריו חרג וינגרוד מהשיח המרכזי שהתהווה, והציע שיח ביקורתי יותר על החברה הקולטת ואמפטי יותר כלפי נחקריו במושב.
בתחילת שנות השמונים הוא חקר את העלייה לרגל לקברי צדיקים והמסירות הדתית הכרוכה באמונה בקדושים ובנפלאות מעשיהם, ובצידה הביקורת של התקשורת הישראלית שנלוותה - לדוגמא במחקריו - "The Saint of Beersheba", “Changing Israeli Landscapes”, ”Dry Bones”, “Styles of Ethnic Adaptation” והצדקים דוהרים קדימה.
בהמשך החל להתעניין בסוג אחר של יחסי רוב-מיעוט - ביחסים שבין יהודים לפלסטינים בירושלים. שיאו של פרויקט מחקרי זה בא לידי ביטוי בספר – Living Together Separately, ובמספר מאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים. בספר, שנכתב במשותף עם הגיאוגרף החברתי מיכאל רומן, מוצג ניתוח אנתרופולוגי של אופני ההתארגנות של ירושלים שלאחר 1967 כעיר יהודית-ערבית. הספר גם מנתח תהליכים כלכליים, חברתיים ופוליטיים שבו-זמנית מפרידים ומאחדים את היהודים והערבים. מחקר זה הוביל את פרופ’ וינגרוד לפרויקט חדש – אותו יזם יחד עם ההיסטוריון עאדל מנאע – שבחן את התמורות בזהויותיהם השוליות של ערביי ישראל, אשר עזבו את בתיהם ובחרו להתגורר בירושלים.
פרסים והוקרה
בשנת 2019 הוענק לו אות מפעל חיים מטעם האגודה האנתרופולוגית הישראלית.
קישורים חיצוניים
- פרופ' אלכס ויינגרוד-בגמלאות, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אות מפעל חיים 2019 - אלכס ווינגרוד, באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
- אלכס ויינגרוד – עבודות וחיים – הספד של אנדרה לוי, באתר "בחברת האדם - אנתרופולוגיה בישראל ובעולם", 19 ביוני 2025
אלכס ויינגרוד41279995