אלכסנדר שייבר
 | |
| צילום משנת 1964 | |
| לידה | בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה | בודפשט, הונגריה (הרפובליקה העממית ההונגרית) |
אלכסנדר (שאנדור) שייבר (Alexander Scheiber, הונגרית Scheiber Sándor 9 ביולי 1913 - 3 במרץ 1985) היה רב נאולוגי, בלשן, מזרחן, חוקר היהדות, הפולקלור והספרות היהודית, מראשי הקהילה היהודית בהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה וניהל את בית המדרש לרבנים בבודפשט במשך כ-35 שנה. אלכסנדר שייבר היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר של היהדות הניאולוגית ההונגרית. הוא ערך מחקרים בתחומים כמו היסטוריה יהודית, ספרות יהודית ופולקלור, תוך דגש על יהודי הונגריה.
קורות חיים
אלכסנדר שייבר נולד בבודפשט כנצר למשפחות רבנים מצד שני הוריו. למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט כתלמידו של ברנאט הלר, וקיבל סמיכה כרב בשנת 1938. במקביל למד פילוסופיה באוניברסיטת בודפשט, וסיים שם תואר דוקטור בשנת 1937. בשנים 1938–1940 ביקר בספריות חשובות בלונדון, אוקספורד וקיימברידג' על מנת לחקור כתבי יד עבריים מימי הביניים, בין השאר חקר קטעים רבים מגניזת קהיר. בשובו להונגריה שרת בין השנים 1941–1944 כרב קהילת דונפלדוואר (Dunaföldvár). בשנת 1943 גויס ליחידות לעבודות כפייה אך ניצל ממחנה מעבר ברגע האחרון, זמן קצר לפני ההסעה ליעד. בשנת 1944 עבר לבודפשט ונשאר בה תחת הכיבוש הנאצי. יחד עם אשתו ובני משפחה אחרים מצא מקלט בבית הזכוכית של קארל לוץ.[1] עבד תקופה כארכיבר במוזיאון היהודי, אולם באוקטובר 1944 נשלח שוב לעבודות כפייה. ב-31 בדצמבר 1944 נורתה אמו למוות על ידי פאשיסטים הונגרים מארגון צלב החץ שתפס באוקטובר 1944, בעזרת גרמניה הנאצית, את השלטון בבודפשט.
פעילותו האקדמית
אחרי שואת יהודי הונגריה תרם ד"ר שייבר תרומה ניכרת לשיקום המוסדות הקהילתיים וחיי הרוח בקרב יהודי בהונגריה. בשנת 1945 התמנה לפרופסור לספרות יהודית וחקר המקרא בבית המדרש לרבנים בבודפשט והחל משנת 1950 עמד בראש המוסד היוקרתי הזה יחד עם אֶרנֶה רוֹת. אחרי 1956 נשאר מנהל יחיד של בית המדרש עד מותו, בשנת 1985. הסמינר שעמד בראשו היה בית המדרש לרבנים היחיד שפעל רשמית בארצות הגוש הקומוניסטי. משנת 1949 לימד הרב שייבר פולקלור השוואתי באוניברסיטת סגד, בשנתיים הראשונות כמרצה בכיר ולאחר מכן כפרופסור - עד שנת 1983. אלכסנדר שייבר הקדיש חלק רב מעבודתו לחקר יהדות הונגריה ותולדותיה. במשך השנים הוצעו לו משרות מכובדות במוסדות אקדמיים מחוץ להונגריה, ,בין השאר, את ניהול הספרייה הלאומית בירושלים, אך דחה אותן מתוך מחויבות למפעל החינוכי שניהל בהונגריה. השקיע מאמץ רב בפרסום עבודותיהם של מלומדים כמו וילמוש באכר, את "הפאונה והמינרלים אצל היהודים" מאת הרב עמנואל לב (1969) ואת יומנו של איגנץ גולדציהר (1978). בשנת 1957 פרסם שייבר פקסימיל של "הגדת קאופמן" הקרויה לפי דוד קאופמן והידועה כיום כהגדת סראייבו. שייבר כתב מחקרים גם בתחום הספרות ההונגרית, למשל על יצירות המשורר יאנוש אראן ובסופר קלמן מיקסאט. אף על פי שנודע כמלומד וחוקר מהשורה הראשונה, היותו יהודי שומר מצוות מנע ממנו בימי המשטר הקומוניסטי להיבחר לאקדמיה ההונגרית למדעים. בשנות ה-1960–1970 מנהיגים של הקהילה היהודית, שהיו קשורים למשטר הקומוניסטי (אנדרה שוש ואחרים), העלו נגדו בחשאי תלונות שהוא "ציוני" או "חביב השגרירות הישראלית" (זאת לפני ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-1967).[2] השלטון הקומוניסטי לא מנע, בכל זאת, את עבודתו כל עוד הייתה מבוצעת במסגרת קהילתית דתית, ואף איפשר לו לבקר מספר פעמים במוסדות אקדמיים במערב אירופה.
אלכסנדר שייבר נפטר בבודפשט בשנת 1985. הייתה לו בת אחת, רופאה.
פרסים ואותות כבוד
- הוענקו לו תוארי דוקטור לשם כבוד של היברו יוניון קולג' בסינסינטי, הבית המדרש לרבנים של אמריקה JTS, של האקדמיה התאולוגית הפרוטסטנטית (קלביניסטית) בדברצן, ה"היברו קולג'" בבולטימור ושל האוניברסיטה העברית בירושלים.
הנצחה
- בשנת 1988 יצא ספר מאמרים לזכרו, בשם "Occident and Orient: a tribute to the memory of Alexander Scheiber".
- המשרד למורשת התרבות של ממשלת הונגריה מחלק מדי שנה את פרס שנדור שייבר.
טקס הענקת בפרס מתקיים ביום מותו ב-3 במרץ.
- בית הספר היסודי היהודי והתיכון היהודי ע"ש אנה פרנק ברחוב אדולף לאקי 38–40 בבודפשט החליף את שמו לבית הספר ע"ש אלכסנדר שייבר.
מבחר כתביו
החל משנת 1933 כתב הרב שייבר מעל 1600 ספרים ומאמרים:
- 1957 - הגדת קאופמן
The Kaufmann Haggadah. Facsimile edition of MS 422 of the Kaufmann Collection in the
Oriental Library of the Hungarian Academy of Sciences. [Publications of the Oriental Library of
the Hungarian Academy of Sciences, I.] Budapest 1957 (plates). Alexander Scheiber: The Kaufmann
Haggadah. Budapest 1957 (an informative essay in a separate fascicle
- 1959 - ed. with Fülöp Grünwald Monumenta Hungariae Judaica vol.5
(פרסום תעודות היסטוריות יהודיות מ-1096–1700)
- 1981 - Geniza Studies
- 1983 - הקשרים הקדומים ביותר בין ארץ הגר וארץ-ישראל, בתוך "ספר יובל ליצחק בער: במלאת לו שבעים שנה"
- 1983 - Jewish Inscriptions in Hungary from the 3rd Century to 1686
(כתובות יהודיות בהונגריה בין המאה השלישית ועד 1686)
- Essays on Jewish Folklore and Comparative Literature (מסות על הפולקלור היהודי והספרות ההשוואתית}ׁ
- A letter to Abraham B. Isaac Netira: from the Geniza
(מכתב לאברהם בן יצחק נטירא: מהגניזה)
- Autograph manuscripts of Maimonides: From The Leningrad Geniza (כתבי יד אוטוגרפיים של הרמב"ם: מתוך גניזת לנינגרד)
- קטעים מן הגניזה באוסף קופמן בבודפשט: כתבי גאונים, קטעים מספרות הראשונים \ עם דוד שמואל לוינגר
- The Golem legend in Hungarian literature
(אגדת הגולם בספרות ההונגרת)
- 1984 - And you shall tell your son: Jewish customs and ceremonies in Hungary \ עם Tamás Féner
- 1987 - Jewish Museum of Budapest \ עם Ilona Benoschofsky
(המוזיאון היהודי בבודפשט - יחד עם אילונה בנשופסקי)
- 1996 - Folklór és tárgytörténet (פולקלור והיסטוריה של חפצים) קובץ הכולל את מאמריו של שייבר מתוך הכרכים שפורסמו בנפרד ב-1974, 1977 וב-1984. החלק הראשון כולל מחקרים של אתנולוגיה יהודית, על אישים יהודים כמו עמנואל לעף או איז'אק פפייפר, סיפורים תנ"כיים. החלק השני דן במוטיבים מזרחיים בספרות ההונגרית החל מהמטיפים הפרוטסנטים כמו פטר בורנמיסה ועד סופרים כמו גיירג' מולדובה.
לקריאה נוספת
- The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe art. Scheiber Sándor by György Haraszti in English translation, 2010.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה בגרמנית
- קורות חייו בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי עם תמונה
- רוברט דן "מזרח ומערב: לזכרו של אלכסנדר שייבר"
- ביוגרפיה באנציקלופדיה י.וו.א של יהדות מזרח אירופה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בית הזכוכית של קארל לוץ
- ^ לאסלו צ'ורבה - דילמות פוליטיות של היהודים הדתיים בשנים 1960-1970 (באנגלית) Lászlo Csorba - Political dilemmas of the religious Jews in the 1960-1970s, Hungarian Studies,10/1 1995 Akademiai Kiadó, Budapest
29944959אלכסנדר שייבר