אלכסנדר אדמונד בקרל
 | |
| אלכסנדר אדמונד בקרל בצילום של נדאר | |
| לידה |
24 במרץ 1820 פריז,  צרפת |
|---|---|
| פטירה |
11 במאי 1891 (בגיל 71) פריז, צרפת |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| תפקיד | חוקר ומרצה |
| מעסיק |
• הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות • המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע • אקול פראטיק דה אוטז אטיד |
| בת זוג | אורלי קנר |
| ילדים |
אנרי בקרל אנדרה פול בקרל |
| מספר ילדים | 2 |
| פרסים והוקרה |
• נשיא האקדמיה הצרפתית למדעים • חבר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים • חבר החברה המלכותית •  "מפקד" בלגיון הכבוד• "פרס בקרל" (אנ') על שמו |
| חתימה |
 |
| תרומות עיקריות | |
|
גילוי האפקט הפוטו-וולטאי הצילום בצבע הראשון. | |
אלכסנדר אדמונד בקרל (בצרפתית: Alexandre Edmond Becquerel; 24 במרץ 1820 – 11 במאי 1891) היה מדען פיזיקה צרפתי שחקר את תחום האור וצילום בצבע ולזכותו נרשם גילוי האפקט הפוטו-וולטאי.
בקרל היה בן למשפחת מדענים שכוללת, בין השאר, את אביו אנטואן סזאר בקרל, אחיו, לואי אלפרד בקרל ואת בנו, זוכה פרס נובל לפיזיקה, אנרי בקרל.
בנוסף למחקריו שימש בקרל כנשיא האקדמיה הצרפתית למדעים.
ביוגרפיה
שנים ראשונות
בקרל נולד ב-1820 בפריז, צרפת כאחד משלושת ילדיהם של אנטואן סזאר בקרל ואיימה ססיל אן (Aimée Cécile Anne) לבית דארלוי (Darlui). למד בנעוריו בתיכון בפריז וב-1838, לאחר השלמת לימודיו התקבל ללימודים באוניברסיטת אקול נורמל סופרייר, שהייתה חלק מאוניברסיטת פריז למדעים ואמנויות.
לאחר פחות משנת לימודים החליט בקרל לפרוש מהאוניברסיטה והחל לסייע לאביו במחקריו.
קריירה מדעית
ב-1939 דווח בקרל, במהלך ניסוייו, על מה שנחשב לגילוי האפקט הפוטו-וולטאי כשהשתמש בתא אלקטרוכימי. הוא הסביר את גילויו בכתב העט "דוחות שבועיים של מושבי האקדמיה למדעים" (צר'): "יצירת זרם חשמלי כאשר שתי פלטות פלטינה או זהב שקועות בתמיסה חומצית, נייטרלית או בסיסית נחשפות בצורה לא אחידה לקרינת השמש". במחקרו זה נחשב בקרל לאחד מחלוצי פיתוח התאים הפוטו וולטאים[1][2].
ב-1940 הוענק לו תואר ד"ר למדעים.
בשנים הבאות התמקדו מחקריו של בקרל בתחומי הפוספורסצנציה והספקטרוסקופיה. במסגרת מחקריו הצליח בקרל לצלם תמונה של הספקטרום ובכך נחשב לראשון שיצר צילום בצבע. מאחר שהפילם עליו יצר בקרל את הצילום רגיש לאור הוא מוחזק מאז בחושך, דבר שהקשה על חוקרים מאוחרים יותר לחקור את התמונה[3].
ב-1852 מונה למרצה בקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות ובהמשך מונה למשרת פרופסור במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ובכך הלך בעקבות אביו.
בשנים אלו שינה כוון וחקר את תופעת המגנטיות ואת ההולכה הטרמית בגזים. ב-1853 גילה את תופעת הפליטה התרמיונית[4].
ב-1863 התקבל כחבר לאקדמיה הצרפתית למדעים.
ב-1868, עם הקמתה של אוניברסיטת אקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז, מונה לראש מעבדת המחקר לפיזיקה במוסד זה.
ב-1880 נבחר לנשיא האקדמיה הצרפתית למדעים וב-1884 נבחר לנשיא "החברה לעידוד התעשייה הלאומית" (צר').
ב-1886 התקבל כחבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים שמקום מושבה בסטוקהולם.
ב-1888 התקבל כחבר "זר" לחברה המלכותית שמקום מושבה בלונדון.
משפחתו
בקרל נישא ב-1851 לאורלי קנר (Aurélie Quénard 1890-1829) ולזוג נולדו שני ילדים: אנרי בקרל, שזכה בפרס נובל לפיזיקה על חקר הרדיואקטיביות, ואנדרה פול בקרל.
נכדו האחד, ז'אן בקרל (צר') (בנו של אנרי) היה גם הוא מדען פיזיקה בעוד שנכד שני, פול בקרל (צר') (בנו של אנדרה פול) היה פרופסור לבוטניקה.
אדמונד בקרל נפטר בפריז ב-1891 לאחר שלקה בדלקת ריאות.
אותות הערכה
אות "מפקד" בלגיון הכבוד- ב-1989 נוסד, על ידי הנציבות האירופית, "פרס בקרל" (אנ') על שמו המוענק כל שנה להישגים מדעיים, טכניים או ניהוליים בתחום האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית[5].
- ב-2020, לציון 200 שנה להולדתו של בקרל, נערך במרסיי כינוס של מומחים בתחום התאים הפוטו-וולטאים[6][7].
כתביו
ספרים
- Antoine Becquerel et Edmond Becquerel, Éléments de physique terrestre et de météorologie, Firmin Didot frères, 1847
- Antoine Becquerel et Edmond Becquerel, Traité d'électricité et de magnétisme, et des applications de ces sciences à la chimie, à la physiologie et aux arts, Firmin Didot frères, 1855-1856. 3 Tomes
- Antoine Becquerel et Edmond Becquerel, Résumé de l'histoire de l'électricité et du magnétisme, et des applications de ces sciences à la chimie, aux sciences naturelles et aux arts, Firmin Didot frères, 1858
- Edmond Becquerel, La lumière, ses causes et ses effets, 1867. 2 Tomes
פרסומים
- Mémoire sur les effets électriques produits sous l'influence des rayons solaires, 1839
- De la préparation et de la composition des sulfures métalliques, 1840. Thèse de chimie présentée à la faculté des sciences de Paris. 40 p
- Des effets chimiques et électriques produits sous l'influence de la lumière solaire, 1840. Thèse de physique présentée à la faculté des sciences de Paris. 49p
- Mémoire sur l'analyse de la lumière émise par les composés d'uranium phosphorescents, lu dans la séance du 5 août 1872, dans "Mémoires de l'Académie des sciences de l'Institut de France", Gauthier-Villars, Paris, 1878, tome 40, p. 1-40
ראו גם
לקריאה נוספת
- R. Williams (1960). "Becquerel Photovoltaic Effect in Binary Compounds". The Journal of Chemical Physics. 32 (5): 1505–1514.
- Loïc Barbo, Les Becquerel : une dynastie de scientifiques, Paris, Belin, coll. « Les génies de la science » (no 9), 2003, 142 p. (מסת"ב 2-7011-3716-0)
- Christian Labrousse et Jean-Pierre Poirier, La science en France : dictionnaire biographique des scientifiques français de l'an mille à nos jours, Paris, Jean-Cyrille Godefroy, 2017, 1494 p. (מסת"ב 978-2-86553-293-3), entrée « Becquerel, Alexandre Edmond », p. 110.
- Christine Blondel, « Becquerel, Edmond (1820-1891) », dans Claudine Fontanon et André Grelon (dir. et introd.) (préf. de Guy Fleury), Les professeurs du Conservatoire national des arts et métiers : dictionnaire biographique, 1794-1955, t. Ier : A-K, Paris, INRP et Cnam, coll. « Histoire biographique de l'enseignement » (no 19), 1994, 1re éd., 1 vol., 752, ill. et portr., 25 cm, rel. (מסת"ב 2-7342-0436-3), p. 168-182
- Philippe Jaussaud, « Becquerel Alexandre, Edmond », dans Philippe Jaussaud et Édouard-Raoul Brygoo (dir.), Du jardin au Muséum : en 516 biographies, Paris, Muséum national d'histoire naturelle, coll. « Publications scientifiques du Muséum / Archives » (no 7), déc. 2004, 1re éd., 1 vol., 630, ill., 17 × 24 cm, br. (מסת"ב 2-85653-565-8), p. 58-60
קישורים חיצוניים
- אלכסנדר אדמונד בקרל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ברטרן לבדרין, אדמונד בקרל והצילום, באתר hal.science, 5 בנובמבר 2020
- אלכסנדר אדמונד בקרל, באתר micro.magnet.fsu.edu
- תמונות של אדמונד בקרל, באתר gettyimages.com
- אדמונד בקרל, באתר encyclopedia.com
הערות שוליים
- ↑ אדמונד בקרל: האיש שמאחורי הלוחות הסולריים, באתר solenergy.com.ph
- ↑ התא הפוטו וולטאי הראשון, באתר pveducation.org
- ↑ אוליבר הרטל, צילום הצבע הראשון מעשה ידיו של בקרל, באתר sciencesetavenir.fr, 3 באפריל 2020
- ↑ הדו"ח של בקרל על מוליכות חשמלית של גזים בטמפרטורות גבוהות (בצרפתית) + הדו"ח של בקרל על מוליכות חשמלית של גזים בטמפרטורות גבוהות (באנגלית), באתר biodiversitylibrary.org
- ↑ פרס בקרל, באתר becquerel-prize.org
- ↑ כנס לציון 200 שנה להולדתו של בקרל, באתר ipvf.fr, 21 באוקטובר 2019
- ↑ כנס לציון 200 שנה להולדת בקרל, באתר ise.fraunhofer.de, 16 באוקטובר 2019
אלכסנדר אדמונד בקרל42167455Q315048