אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג

אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
Alexandra von Sachsen-Altenburg
לידה	8 ביולי 1830; אלטנבורג, דוכסות סקסוניה-אלטנבורג
פטירה	6 ביולי 1911 (בגיל 80); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
שם מלא	אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
מדינה	גרמניה, רוסיה
בן זוג	קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
שושלת בית סקסוניה-אלטנבורג (ענף של בית וטין)
תואר	נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
אב	יוזף, דוכס סקסוניה-אלטנבורג
אם	אמליה, דוכסית וירטמברג
צאצאים	ראו בהמשך

אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג (בגרמנית: Alexandra von Sachsen-Altenburg; 8 ביולי 1830 – 6 ביולי 1911) הייתה נסיכה גרמנית, וסבתא רבתא של פיליפ, דוכס אדינבורו.

ביוגרפיה

ראשית חייה

אלכסנדרה נולדה ב-8 ביולי 1830 באלטנבורג שהשתייכה לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג, ליוזף, נסיך הכתר של סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ולאמליה, דוכסית וירטמברג, בתו של לודוויג, דוכס וירטמברג.

בשינויים שחלו במדינות תורינגיה לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, קיבל סבה פרידריך, דוכס סקסוניה-הילבורגהאוזן את אזור אלטנבורג, והפך לדוכס סקסוניה-אלטנבורג. בשנת 1834 מת סבה פרידריך, דוכס סקסוניה-אלטנבורג, ואביה יוזף, דוכס סקסוניה-אלטנבורג עלה לשלטון במקומו.

נישואיה

בשנת 1846 ביקר קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה את אחותו אולגה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה - אשתו של קרל הראשון, מלך וירטמברג, ושם נפגש עם אלכסנדרה. קונסטנטין רצה אותה לאישה, וב-12 באוקטובר 1847 הגיעה אלכסנדרה לרוסיה. אלכסנדרה המירה את דתה לדת האורתודוקסית, וקיבלה את השם "אלכסנדרה יוסיפובנה", וב-11 בספטמבר 1848 התחתנו השניים בארמון החורף בסנקט פטרבורג.

משברים משפחתיים

בשנת 1867 התחתנה בתה הבכורה של אלכסנדרה, אולגה עם גאורגיוס הראשון, מלך יוון. אולגה הייתה רק בת שש עשרה, ואביה קונסטנטין סירב בתחילה לתת לה להתחתן בגיל כל כך צעיר. ביולי 1868 ילדה אולגה את בנה הבכור קונסטנטינוס, שנקרא על שם סבו.

למרות שבעלה קונסטנטין היה רק בן ארבעים, המאבקים והקשיים בהעברת הרפורמות בצי ובשחרור הצמיתים, הזקינו אותו בטרם עת. בנוסף, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה פנה לכיוון היותר שמרני ומיעט ברפורמות, ובעקבות כך פחת כוח ההשפעה של קונסטנטין, והוא החל להתמקד יותר בחייו האישיים. אחרי עשרים שנות נישואין הוא התרחק מאלכסנדרה, ובשנת 1867 נולדה לו בתו מריה קונדוסו, שאותה שלח בשנת 1880 ליוון, שם גדלה אצל אחותה למחצה המלכה אולגה, ומאוחר יותר התחתנה עם בנקאי יווני. בשנת 1868 הציע קונסטנטין לאישה צעירה שעבדה בקונסרבטוריון בסנט פטרסבורג, אנה ואסילבנה קוזנצובה, שהייתה צעירה מקונסטנטין בעשרים שנה, לחיות עמו. בתחילה אנה התנגדה להצעה, אך בשנת 1873 היא ילדה את הילד הראשון שלהם, ובשנים הבאות נולדו להם עוד ארבעה ילדים.

בשנת 1874 פרצה שערורייה כאשר התגלה כי בנו הבכור של קונסטנטין ניקולאי, שחי חיי הפקרות ותמך ברעיונות מהפכניים, גנב 3 יהלומים יקרי ערך מחדר השינה של אמו אלכסנדרה יחד עם אישה אמריקאית. ניקולאי נמצא אשם, וגורש למרכז אסיה. בשנת 1879 ספגה המשפחה עוד מכה קשה, כאשר בנם הצעיר ויאצ'סלב מת במפתיע במיטתו.

שנותיה האחרונות

בשנת 1889 התחתנה נכדתה אלכסנדרה, נסיכת יוון ודנמרק עם אחיינו פאבל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ולקראת סיום חגיגות החתונה באוגוסט 1889 עבר בעלה קונסטנטין שבץ מוחי חמור, שהותיר את רגליו משותקות ונטל ממנו את יכולת הדיבור. קונסטנטין טופל על ידי אלכסנדרה, אשר זכתה למעין נקמה על אי הנאמנות ועל ההשפלות שלו. אלכסנדרה לא גירשה את אנה קוזנצובה וילדיה מהבית הסמוך שקונסטנטין סיפק להם, אולם דאגה שקונסטנטין לא יפגוש אותם. קונסטנטין ניסה לשווא לשכנע את משרתיו לקחת אותו לראות את משפחתו השנייה, אך הם היו תחת הוראות מפורשות לא לעשות כן, והעמידו פנים שאינם מבינים את רצונו. בתגובה לכך תפס יום אחד קונסטנטין בשער אלכסנדרה, והכה אותה במקל קודם שיוכלו המשרתים להתערב.

ב-25 בינואר 1892 מת קונסטנטין בארמון פבלובסק, ולפני מותו הזמינה אלכסנדרה את שתי בנותיו ואמם לראות אותו בפעם האחרונה. לאחר מכן חיה אלכסנדרה בארמון פבלובסק, ואף ראתה את בן נינתה לנארט ברנדוט, רוזן ויסבורג, וב-6 ביולי 1911 מתה בגיל 91.