רבי אליקים גצל המילזאהגי

רבי אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (תק"מ, 1780 – כ"א בתמוז, תרי"ד, 17 ביולי 1854) מבראד, הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה. הוא היה מחלוצי הגישה הביקורתית במספר תחומים ובעיקר בחקר ספר הזוהר.

ביוגרפיה

רבי אליקים גצל המילזאהגי נולד בעיירה הפולנית סמיאלה. אביו רבי יהודה היה בנו של רבי אהרן אב"ד לוברטוב.^[1] הוא התיישב בגליציה, שם למד אצל המקובל רבי ישראל חריף מסטנוב^{[דרושה הבהרה]}. הוא שימש תקופה מסוימת כרבה של עיירה קטנה אך פרש מטעמים שאינם ברורים, ומאוחר יותר כמורה וסוחר בלבוב ובברודי. בברודי למד בתמיכת יששכר בריש בלומנפלד (אנ') מברודי שאף סייע בהדפסת ספרו.

היה בן דודו של הרב אפרים זלמן מרגליות (אמו, דבורה, הייתה אחותו של אביו, רבי יהודה).^[2]

רבי אליקים גצל המילזאהגי נפטר בברודי, בכ"א בתמוז ה'תרי"ד, 17 ביולי 1854.

חיבוריו

רבי אליקים גצל חיבר קרוב לשבעים ספרים, בעיקר על תלמוד וקבלה.^[3] ספרו היחיד שפורסם היה ספר ראביה^[4] (ראשי התיבות של שמו: רבי אליקים בן יהודה המילזאהגי), שבו הוא מותח ביקורת על ספרו של יום-טוב ליפמן צונץ משנת ה'תקצ"ג,^[5] ועל שלמה יהודה רפפורט (שי"ר).^[6] כמו כן הוא כתב חיבור על ספרות הקבלה בכלל והספר הזוהר בפרט, כשהוא מתבסס בין השאר על ספר "מטפחת ספרים" אותו מתאר בספר כ"קרובו".

במהדורת "סדר הדורות" שהדפיס הרב ישעיה אשר זליג מילר הובאו כשש מאות הגהות מכתב יד על הספר, שלטענתו ייתכן רבי אליקים גצל כתב.^[7]

קיים כתב יד שלו ובו הגהות על ספר "שם הגדולים",^[8] הגהות לספר "פסיקתא רבתי",^[9] פירוש לסידור התפילה בשם "בית אליקים",^[10] קונטרס נגד חבורת הרואים,^[11] חיבור בשם "זהרי ראבי"ה",^[12] "פרדס ראבי"ה" - השגות על שד"ל, נדפס בכתב העת "כרם חמד",^[13] וספר בשם "אוצר ראבי"ה" אשר בו פרשנות לספר "רזיאל המלאך".^[14]

הוא כתב גם ספרי פרשנות שלא פורסמו על ספר הזוהר, ספר רזיאל המלאך ופסיקתא דרב כהנא. הוא פרסם בעיתונות היהודית מאמר בגרמנית ובו הוקעה על זיופים לכאורה של החכם הקראי אברהם פירקוביץ'. כמו כן הוא התיר בחיבור בשם "מרכבת אש" נסיעה ברכבת בשבת.^[15]

לקריאה נוספת

אליקים גצל המילזאהגי, מהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
ישעיה תשבי, משנת הזוהר, מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תשי"ז, חלק א', עמודים 59–60
דניאל אברמס, "תקדימים במחקר הטקסטואלי של ספרות הקבלה במאה הי"ט: ספר זוהרי ראביה לאליקים מלזאהגי", קבלה לא, עמ' 7–25, לוס אנג'לס תשע"ד.
גצל קרסל, "כתבי אליקים המילזאהגי", קריית ספר, כרך יז (ת"ש), עמ' 87-94

קישורים חיצוניים

יונתן מאיר, ‏"השכלה ואזוטריקה בגליציה: כתביו הגנוזים של אליקים גצל המילזאהגי", קבלה, לג (תשע"ה), עמ' 273–313, באתר Academia.edu.^[16]
אליקים גצל המילזאהגי, ספר ראביה, באתר היברובוקס
מידע על רבי אליקים גצל המילזאהגי בקטלוג הספרייה הלאומית}
אליקים בן יהודה מילזהגי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

↑ בנו של הרבני הגביר אליקים געציל, שעל שמו נקרא אליקים גצל.
↑ ספר ראביה, דף י"ט ע"ב.
↑ ג' קרסל, כתבי אליקים המילזאהגי. בתוך: קריית ספר, שנה יז, עמ' 87-94
↑ אופן, ה'תקצ"ז-1837. נדפס בחלקו הגדול ב-1834.
↑ Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden historisch entwickelt : ein Beitrag zur Alterthumskunde u. biblischen Kritik, zur Literatur - u. Religionsgeschichte. Berlin : Asher, 1832. Digital Form Freimann-Sammlung, Frankfurt.
↑ ספר ראביה, דף יז ע"ב-כא ע"ב.
↑ סדר הדורות, מהדורת הרב ישעיהו אשר זליג מילר, חלק א עמ' שמח, ניו יורק תשפ"א
↑ ראו: משה הלל, הוספות והגהות חכמי הדורות לספר שם הגדולים להחיד"א, מן הגנזים, כרך ז' עמ' קעז
↑ הספר בצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
↑ הספר בצפייה מקוונת בבניין הספרייה הלאומית
↑ הספר לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
↑ הספר לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
↑ ב, 1836, עמ' 71 - 80, לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית.
↑ לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית
↑ רבי אליקים גצל המילזאהגי, תמצית החיבור מרכבת אש. הודפס על ידי שמואל הולדהיים בעיתון הגרמני-יהודי Allgemeine Zeitung des Judenthums : ein unpartheiisches Organ für alles jüdische Interesse in Betreff von Politik, Religion, Literatur, Geschichte, Sprachkunde und Belletristik, ברלין 1845, עמ' 697–698 (בגרמנית)
↑ יונתן מאיר, ‏Haskalah and Esotericism: The Strange Case of Elyakim Getzel Hamilzahgi (1780–1854)', Aries, 2018, 18, עמ' 153–187), באתר Academia.edu; ראו מאמרו של מאיר גם באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אליקים גצל המילזאהגי42409441Q55915513

[1] בנו של הרבני הגביר אליקים געציל, שעל שמו נקרא אליקים גצל.

[2] ספר ראביה, דף י"ט ע"ב.

[3] ג' קרסל, כתבי אליקים המילזאהגי. בתוך: קריית ספר, שנה יז, עמ' 87-94

[4] אופן, ה'תקצ"ז-1837. נדפס בחלקו הגדול ב-1834.

[5] Die gottesdienstlichen Vorträge der Juden historisch entwickelt : ein Beitrag zur Alterthumskunde u. biblischen Kritik, zur Literatur - u. Religionsgeschichte. Berlin : Asher, 1832. Digital Form Freimann-Sammlung, Frankfurt.

[6] ספר ראביה, דף יז ע"ב-כא ע"ב.

[7] סדר הדורות, מהדורת הרב ישעיהו אשר זליג מילר, חלק א עמ' שמח, ניו יורק תשפ"א

[8] ראו: משה הלל, הוספות והגהות חכמי הדורות לספר שם הגדולים להחיד"א, מן הגנזים, כרך ז' עמ' קעז

[9] הספר בצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית

[10] הספר בצפייה מקוונת בבניין הספרייה הלאומית

[11] הספר לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית

[12] הספר לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית

[13] ב, 1836, עמ' 71 - 80, לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית.

[14] לצפייה מקוונת באתר הספרייה הלאומית

[15] רבי אליקים גצל המילזאהגי, תמצית החיבור מרכבת אש. הודפס על ידי שמואל הולדהיים בעיתון הגרמני-יהודי Allgemeine Zeitung des Judenthums : ein unpartheiisches Organ für alles jüdische Interesse in Betreff von Politik, Religion, Literatur, Geschichte, Sprachkunde und Belletristik, ברלין 1845, עמ' 697–698 (בגרמנית)

[16] יונתן מאיר, ‏Haskalah and Esotericism: The Strange Case of Elyakim Getzel Hamilzahgi (1780–1854)', Aries, 2018, 18, עמ' 153–187), באתר Academia.edu; ראו מאמרו של מאיר גם באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

רבי אליקים גצל המילזאהגי

שער ספר ראבי"ה